www.rashlanut-refuit.org

האם אי המלצה על הפלה הינה רשלנות רפואית?

האם אי המלצה על הפלה הינה רשלנות רפואית?

בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לדון בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בהיריון, שהוגשה על ידי קטין והוריו בעקבות הולדתו בעוולה, לכאורה, של הילד. הקטין נולד בבית החולים "רבקה זיו" בצפת כאשר הוא סובל משיתוק מוחין ונכות נוירולוגית בשיעור של 100%. על פי טענותיהם של הקטין והוריו, הרופא אשר ערך את המעקב אחר ההיריון, היה אמור להתריע בפניהם על הסכנות שהתגלו במהלך ההיריון, ומי שלא עשה זאת – הפר הוא כלפיהם את חובת הזהירות.


ההורים טענו למעשה שבמהלך ההיריון, לאחר שגילה הרופא כי קיימים פערים בין גילו של העובר לבין גודלו, היה עליו להפנות את תשומתם ליבם לנושא ולקבוע להם את הבדיקות המתאימות. לטענת ההורים, אי הפנייתם לבדיקות המתאימות, והימנעות מהסברה מפורטת של ההשלכות לגבי המשך ההיריון, ביטאו למעשה חוסר עמידה של הרופא במבחן "הרופא הסביר".


הרופא איבחן את הפיגור בהתפתחותו של העובר בבדיקה ידנית שערך לאם בשבוע ה-23 להיריון. בבדיקה זו מצא הרופא כי העובר הינו בגודל המתאים לשבוע 21, למרות שמדובר כבר בשבוע ה-23. אי לכך, הפנה הרופא את בני הזוג לבדיקת אולטראסאונד, בכדי לבחון את הנושא לעומקו. האם ביצעה את בדיקת האולטרא סאונד, אך שבה לביקורת אצל הרופא (מסיבות שלה) רק לאחר כחודש ושבוע מהבדיקה הראשונית. בבדיקה זו בדק הרופא את האם באופן ידני פעם נוספת וגילה כי עדיין קיים פער של שבועיים בין גיל העובר ולגודלו. לפיכך, הפנה הרופא את האם לבדיקת אולטרא סאונד נוספת, אשר בעקבות תוצאותיה הופנתה האחרונה לבית החולים, אושפזה, וילדה תינוק במשקל 613 ג’.

 

האם היה על הרופא לדאוג למעקב הדוק יותר?

 

שאלה ראשונה שנשאלה בבית המשפט, האם לאחר שאבחן הרופא את הפערים בגודלו של העובר בבדיקה הידנית הראשונה (שבוע 23), היה עליו לקבוע תור מוקדם ככל האפשר לבדיקת אולטרא סאונד. במילים אחרות – האם ה"המתנה" עד לבואה של האם כחודש ושבוע לאחר מכן, הינה רשלנות רפואית.

 

בית המשפט היה סבור שלא, שכן גם מחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים עלה שמדובר בפערים הגיוניים ונפוצים בין גודל לגיל אצל עוברים בשבועות אלו. אי לכך, הרופא פעל באופן שאינו רשלני בכך שהפנה את האם לבדיקת בירור. זאת ועוד, ידוע כי פערים בגילאים אלו של העובר, הינם נפוצים ברמה של 6% עד 9%, ועל כן לא הייתה כל רשלנות בדרך פעולתו של הרופא.

 

האם הרופא היה צריך להמליץ על הפלה?


ההורים טענו כי על הרופא היה להביאם למרפאתו מוקדם ככל האפשר, ולא להמתין במשך חודש ושבוע עד שתגיע האם לביקורת. עם זאת, בית המשפט קבע כי היות וההיריון היה כבר במעקב, ועבר את השלב בו ניתן לבצע הפלה, לא הייתה התנהלותו של הרופא רשלנית בעניין זה.

 

כמו כן, השופטת הוסיפה כי גם במידה והיה הרופא מתנהל באופן רשלני לאחר בדיקת האולטרא סאונד השנייה, לא היה בכך בכדי למוצאו אשם בנזקים של הילד. בתביעות שעניין רשלנות רפואית חשוב להוכיח גם את הקשר הסיבתי בין התנהגות הרופא לנזקים נשוא התובענה. עם זאת, בגילו של העובר בשלב זה, האם לא היה הוא נולד? השופטת ציינה כי גם בבדיקה הראשונית של הרופא, בשבוע ה-23 להיריון, לא היה זה סביר שרופא ימליץ על הפלה בגין איחור של שבועיים – אשר כאמור הינו דבר שאינו בלתי נתפס לחלוטין.

 

זאת ועוד, ואולי החשוב - ההורים גילו דעתם כאשר נמסר להם מצב העובר וסיכוייו להוולד בעל בריאות תקינה, כי הם מבקשים ליילדו. היות והם שבחרו ליילדו הייתה זו החלטה שלהם שגרמה להוולדו של התובע ולא מעשיו של הרופא. החלטה זו היה בה בכדי לנתק כל קשר סיבתי בין האיחור בהבאתם לבית החולים או בהפנייתם לועדת העל (לביצוע הפלה ע"י המתת העובר), לבין נזקיו של הילד.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,