www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית - סוגיית קשר סיבתי

רשלנות רפואית - סוגיית קשר סיבתי

אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני לגבי קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית. המידע כולל מאמרים, מדריכים , דוגמאות, פסקי דין וכדומה...


הקשר הסיבתי (הקש"ס) ברשלנות רפואית הינו ההוכחה שהשלכותיו של ההליך הרפואי הרשלני הן אלה שהובילו להיווצרותו של הנזק שנגרם לנפגע. הוכחה לקיום קשר סיבתי בבית המשפט אמורה להיות ברמה משכנעת של 51% לפחות. במידה ורשלנותו של הרופא הינה הסיבה לנזק הגופני נשוא התובענה, וקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק, קיימת עילה בעבור התובע לקבלת פיצויים.
 
תביעות רבות עוסקות בקשר הסיבתי בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזק הגופני או הנפשי, ופעמים לא מעטות מדובר בסלע המחלוקת בדיון. בדומה לחובת הזהירות, גם יסוד זה בעוולת הרשלנות מורכב משני חלקים, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי.
 
הקשר הסיבתי העובדתי
 
הקשר הסיבתי העובדתי, הינו למעשה מבחן ה"אלמלא". דהיינו, אלמלא היה מתבצע הטיפול הרפואי באופן בו התבצע, האם עדיין היה נגרם לנפגע הנזק נשוא התובענה. כמו כן, האם שיעורו של הנזק היה קטן או גדל בהתאמה לטיפול רפואי שונה. קשר זה הינו רלבנטי גם במידה והיה ניתן לצפות באופן סביר מן הרופא לנקוט בטיפול מנע כלפי מחלה מסוימת (לדוגמא – הפניית חולה בקבוצת סיכון לבדיקות מקיפות יותר מהבדיקות הרגילות).
 
לא תמיד מתקיים קשר סיבתי ברור בין ההתרשלות לבין הנזק. דוגמאות לכך ניתן לראות כאשר הטיפול הרפואי היה נחלתם של מספר רופאים ולא רופא בודד. גם במקרים בהם הנזק הרפואי נגרם כתוצאה מהשתלשלות של אירועים, או כאשר מספר גורמים רפואיים חברו יחד להיווצרות הנזק, על השופט לבחון את העניין לעומקו.
 
הקשר הסיבתי המשפטי
 
הקשר הסיבתי המשפטי הינו מבחן אשר גורס כי לא די בכך שקיים קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות לבין הנזק, אלא שהנזק שנגרם היה בתחום הסיכון הצפוי. על מנת לעמוד במבחן הקשר המשפטי, על המקרה לעבור שלוש משוכות:
 
מבחן הסיכון - עוולת הרשלנות תקפה כאשר ברור כי המחוקק התכוון להגן על הנפגע מפני נזקים מסוג נשוא התביעה. למשל, חולה מתחיל הליך רפואי ניתוחי, מבלי שהוא מודע לסיכונים הכרוכים בפעולה, ועקב הניתוח נגרמו לו נזקים. במקרה שכזה, הפר הרופא באופן בוטה את חובת ההסכמה מדעת העולה מחוק זכויות החולה, וברור כי פעל בניגוד לכוונתו של המחוקק.
 
מבחן הציפיות – מתוקף מבחן זה מתקיימת עוולת רשלנות רפואית כאשר השופט קובע כי ניתן היה לצפות מן הרופא לדעת שהוא בוחר בטיפול אשר יסכן את בריאותו של החולה ויסב לו נזק. במקרים אלו מפורק הנזק לארבעה גורמים – זהות החולה, סוג הנזק, היקף הנזק והאופן בו נגרם - אשר שילובם ביחד קובע האם נכשל הרופא במבחן הציפיות. לעיתים צופה הרופא כי ייגרם ממעשיו נזק מסוים, אך שיעורו של הנזק שנגרם בפועל גדול מציפיותיו.
 
מבחן השכל הישר – זהו הגורם העמום ביותר בהוכחת קיומו של קשר סיבתי משפטי בעוולת רשלנות. מדובר בהתרת קשר סיבתי בגין אירועים חריגים אשר לא ניתן היה לצפותם ולהם השפעה מכריעה על היווצרות הנזק. אירועים כאלה יכולים להיות אירועי טבע בלתי רגילים, סיטואציות מיוחדות של מקום וזמן ונזק שנגרם בגין גורם מתערב.

הכל או כלום?


במקרה בו מוכח הקשר הסיבתי בשיעור שהינו נמוך מ-50% (לדוגמא, מצב בו הוכח כי הייתה רשלנות אך הסיכוי שהיא שגרמה לנזק שנגרם הוא 40% בלבד), בית המשפט נוטה לדחות את גישת "הכל או לא כלום". פעמים רבות יעדיף השופט מתן פיצוי חלקי בדרך הסתברותית או בדרך של אומדן.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

טיפול בשני בתי חולים, מה אשם ברשלנות רפואית?

הטיפול בחולה נעשה בשני בתי חולים, מי יישא באחריות לרשלנות הרפואית? 

רשלנות רפואית בטיפול שורש

נזק בעקבות טיפול שורש עלול להיגרם עקב קדיחת השן מעבר לנדרש, חיטוי לקוי של תעלות השורשים, טיפול שבוצע ללא צורך ועוד. במקרה של רשלנות רפואית בטיפול שורש, ניתן להגיש תביעה נגד רופא השיניים אם פעל שלא בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. 

רשלנות רפואית ביחידה לטיפול נמרץ

רשלנות רפואית בטיפול נמרץ יכולה להתעורר עקב השתהות המטופל בביצוע החייאה או עיכוב במעבר ליחידה שעלולה לעלות לו בחייו, וכן בשל אבחון שגוי שהוביל לטיפול לא מתאים.  

רשלנות רפואית של שיננית

שיננית אינה רופאה לכן האחריות מוטלת על רופא השיניים, אשר מחויב לפקח על עבודתה. אולם מדובר בטיפול רפואי לכל דבר, והרישיון לעסוק במקצוע הוא בכפוף לתקנות רופאי השיניים.  

רשלנות רפואית בטיפול ואבחון מחלה אוטואימונית

מחלות אוטואימוניות נובעות מכך שמערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות. מחלות מסוג זה לא קלות לאבחון, ולאחר האבחנה מתחיל טיפול מורכב הכולל שילוב של תרופות שונות.  

רשלנות רפואית - דלקת קרום המוח

דלקת קרום המוח היא מחלה קטלנית, שעלולה לגרום לנזק מוחי ואף למוות, אם לא מאבחנים ומטפלים בה תוך זמן קצר. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק משמעותי עקב אבחון או טיפול לא סביר.  

רשלנות רפואית בצהבת

צהבת היא תופעה שנגרמת בשל שקיעת פיגמנט הבילירובין בלחמיות ובעור. מדובר בתופעה מדבקת ואחת מדרכי ההדבקה היא בעת לידה כאשר האם היא נשאית הנגיף או עקב שימוש במזרק מזוהם.  

רשלנות רפואית במחלת אסתמה

מחלת אסתמה עלולה לגרום להתקפי שיעול ומחנק, לקוצר נשימה ולמועקה בחזה. התקפים שאינם מטופלים בזמן עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ובמקרים חמורים עלולים להוביל למוות. 

האם גילוי מוקדם של מחלת גושה היה מונע את עזיבתו של התובע מעבודתו?

התובע טען כי הרופאים התרשלו באבחון מחלת הגושה, וטיפול מוקדם יותר היה מונע ממנו לפרוש מעבודתו. 

תביעת רשלנות רפואית נדחתה בגין העדר קשר סיבתי

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר אובדן ראיה וזאת בשל העדר קשר סיבתי... 

האם תביעה תדחה בגין העדר קשר סיבתי חרף הוכחת רשלנות רפואית?

האם במקום בו הייתה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, קיימת עילה להגשת תביעה כנגד הרופא? 



תגיות: הפסדי שכר,