www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין תיקון כתב תביעת רשלנות רפואית לאחר חקירת מומחה

תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט. התובע נפגע בתאונה ימית בכנרת; התביעה שלפני היא בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר אילן כהן שקבע כי לתובע נכות לצמיתות בשיעור 28% בתחום האורטופדיה; לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית לביסוס טענת הרשלנות הרפואית;

 

הנכות שנקבעה על ידי המומחה מטעם התובע היא הנכות הרפואית המבטאת את מצבו הרפואי של התובע ואינה כוללת כל התייחסות לאיכות הטיפול ולרשלנות רפואית. התובע טוען כי לא מצא רופא שהיה מוכן לתת את חוות דעתו.

 

הנתבעת צרפה חוות דעת של מומחה מטעמה (ד"ר רינות) שקבע כי לתובע 10% נכות. לאור הפער בשיעורי הנכות שקבע כל אחד מהמומחים, ולאור העובדה שהתובע כלל לא צרף חוות דעת רלוונטית לעילת התביעה – טענה לרשלנות רפואית, ביהמ"ש הציע לצדדים למנות מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו גם בשאלת הרשלנות הרפואית. לאחר שנסתיימה חקירת המומחה הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת מטעמו.


האם יש לקבל את הבקשה?


1. הטענות שהועלו לפני ביהמ"ש אינן ראויות כלל להשמע, בודאי לא בשנת 2009, כאשר בתי המשפט עוסקים כדרך שבשגרה בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, ובמסגרתן מוגשות חוות דעת של מומחים בדבר רשלנות רופאים העובדים עבור המדינה. ראוי היה שלטענה עובדתית מסוג זה, חמורה כשלעצמה, היה מצורף תצהיר לאימות העובדות ובו פירוט שמות הרופאים שסרבו לתת חוות דעת וכן מועדי הפנייה אליהם וכו’.


2. ב"כ התובע מציינת כי נמצא מומחה שיאות ליתן חוות דעת בסמוך למועד שבו ראה ביהמ"ש למנות מומחה מטעם בית המשפט, אבל "ולא מצאנו לסתור את החלטת בית המשפט" ולכן נערכה הבדיקה! רק לאחר עריכת חוות הדעת על מסקנותיה, לאחר תשובות לשאלות ההבהרה ולאחר שהמומחה נחקר בבית המשפט, ומשהסתבר כי המומחה עומד על דעתו ומסקנותיו כי אין ליחס לנתבעת רשלנות רפואית, רק אז ראתה לפנות לבית המשפט ולבקש תיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעת. רק להדגיש כי המועד הוא לא רק אחרי חוות דעת של מומחה בית המשפט על כל הליכיה (שאלות הבהרה וחקירה) אלא גם לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם הנתבעת.


3. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן. בענייננו אין מדובר בכללי פרוצדורה סתמיים אלא בנושא מהותי של מיצוי הליך מינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, לאחר שנתן חוות דעת בענין התובע, השיב לשאלות ההבהרה ואף התייצב לחקירה בבית המשפט; בודאי אין לומר בנסיבות הללו כי זכות התובע קופחה וכי יש להעתר לבקשתו שמא יגרם לו עוול, שהרי המומחה הוא מטעם בית המשפט, משמש ידו הארוכה של בית המשפט והוא נטול כל אינטרסים וחוות דעתו היא ללא כל פניות. דווקא העתרות לבקשה תהיה פגיעה בזכויות הנתבעת.


לסיכום,

 

העובדה כי רק לאחר שלא נחה דעת התובע מקביעת המומחה מטעם בית המשפט אינה יכולה להיות טעם להעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מהי התרשלות?

המבחן לקיום התרשלות בתביעות רשלנות רפואית הוא קנה המידה של הרופא הסביר, הבוחן כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות העניין במקום המזיק-הנתבע 

מהו הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית?

כדי שתקום אחריות נזיקית צריך שיהיה קשר סיבתי בין הפרת האחריות של הרופא לנזק שנגרם לחולה 

פסק דין בעניין פורום נאות לדיון בגין רשלנות רפואית בניתוח בחו"ל

התביעה הינה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שנגרמה לטענת התובע בניתוח שבוצע בסלובניה. עקב גידול שנתגלה בגופו, בירר התובע ומצא... 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

מהו המועד לבחינת סבירות התנהגותו של הרופא?

יש לבחון את סבירות התנהגותו של הרופא שלגביה נטען כי היא מהווה התרשלות  

האם הרופא התרשל כאשר בחר בין שתי דרכי טיפול שונות?

רפואה איננה מדע מדויק וייתכנו דרכים שונות לטפל באותה מחלה או לבצע את אותו ניתוח. 

רופא הפועל בהתאם לפרקטיקה המקובלת - איננו מתרשל?

אין די בכך שהרופא נהג לפי פרקטיקה מקצועית מקובלת ובכך שבחר בטיפול מסוים מבין מספר אפשרויות שעמדו בפניו 

האם בחירה בפרקטיקה מחמירה פוטרת מאחריות?

כאשר מאמץ הרופא פרקטיקה חדשה, אין הוא משתחרר מהחובה לשקול את מכלול השיקולים המקצועיים העומדים לרשותו 

האם חלה חובה על הרופא לאתר סיכונים לפני מתן הטיפול?

לפני מתן טיפול חלה על הרופא חובה לחקור ולבדוק על סיכונים הידועים בספרות המקצועית 

האם על הרופא להמשיך ולחקור ולא להסתפק בממצאים הגלויים?

אין הרופא יוצע ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל את ההחלטה ההולמת את הממצאים הגלויים 

פסק דין - האם ניתן למנות אפוטרופוס לדין בתביעת רשלנות רפואית?

בני זוג הגישו תביעת רשלנות רפואית. לטענת בן הזוג, בת זוגתו נפטרה כתוצאה מרשלנות רפואית 

פסק דין בעניין תיקון כתב תביעת רשלנות רפואית לאחר חקירת מומחה

לאחר שנסתיימה חקירת המומחה הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת מטעמו... 

פסק דין - תביעת רשלנות רפואית ללא צו להוצאות בשל מצוקה כלכלית?

התובעים עותרים להתיר להם למחוק את התביעה ללא צו להוצאות וזאת בשל מצוקתם הכלכלית הנטענת והקושי הנפשי הרב הכרוך בניהול התיק עד תומו...  

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור ושינוי שכ"ט עו"ד - תביעת רשלנות רפואית

השאלה היא האם סכום פיצויים שנפסק במסגרת תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה כולל את שכר טרחת עורך הדין ... 

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור על החלטה בנושא רשלנות רפואית

נטען בבקשה כי כתב הערעור מתפרש על פני 48 עמודים. נימוקי הערעור אף כוללים סיפורים ארוכים ולא ענייניים, תוך הטחת עלבונות במשיבים... 

פסק דין בעניין רשלנות בניתוח הצרת אבי עורקים - פיצויים עונשיים בגין שיתוק

נזקו של המערער, המתבטא בשיתוק ובעיוות בידו השמאלית, נובע מפגיעה עצבית שארעה במהלך ניתוח לתיקון היצרות באבי העורקים. האם התובע יזכה לפיצויים עונשיים... 

פסק דין בעקבות אי מתן פטור להפקדת עירבון - לא הוצג מצב כלכלי קשה

פסק דין הדוחה מתן פטור בגין מצב כלכלי קשה. התובע לא הציג מצב כלכלי נטען, ובעל דין המבקש פטור חייב בכך. סוגיה בעניין רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי... 

פסק דין בנוגע לעיכוב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית - הגשת ערעור

בפסק הדין נקבע כי המבקשים נהגו ברשלנות עת ניתחו את המשיב בשני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה – ניתוחי לייזר... 

פסק דין בנוגע לתביעת רשלנות רפואית - הפחתת עירבון בגין חיסרון כיס

התובעים בתביעת רשלנות רפואית במהלך לידה מבקשים לפטור עצמם מהפקדת עירבון לאור מצבם הכלכלי הקשה... 

פסק דין - האם יכול ביהמ"ש לשנות את סוג הערובה בתביעת רשלנות רפואית?

הנתבעים המבקשים לשנות את סוג הערובה שעליהם להפקיד, חויבו בבית המשפט לתשלום פיצויים בגין נזקי רשלנות רפואית שגרמו לתובע