www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות בניתוח הצרת אבי עורקים - פיצויים עונשיים בגין שיתוק

המערער 1 הוא אחד משני בנים-תאומים שנולד למערערים 3-2 ביום 5.11.1998, בבית החולים משגב לדך שבירושלים. המערער נולד בשבוע ה- 35 להריון, במשקל 1,222 גרם, והוא סובל למרבה הצער מבעיות חמורות עקב פגיעה מוחית קשה. האם מדובר במקרה של רשלנות בהריון?

 

אולם לא באלה עסקינן היום, כי אם בנזק אחר שנגרם לידו השמאלית של המערער, לפי הנטען עקב רשלנות בניתוח לתיקון היצרות באבי העורקים. המערערים טוענים כי נזקו של המערער, המתבטא בשיתוק ובעיוות בידו השמאלית, נובע מפגיעה עצבית שארעה במהלך הניתוח.


האם יש לקבל את הערעור?


1. שני הצדדים מלינים על גובה הפיצויים שנפסקו למערער. הטענה המרכזית של המערערים נוגעת לסירובו של בית המשפט המחוזי לפסוק להם פיצויים עונשיים, לאמור: פיצויים שלא נועדו לתכלית תרופתית אלא הם נפסקים מעבר לסכום נזקו של התובע. טענתם העיקרית היא כי המחדלים שנפלו ברישומים הרפואיים במקרה זה, והצורך להרתיע את הגורמים הרפואיים מפני "העלמות רשומות רפואיות" אשר הפכה "למכת מדינה" – כלשונם – מצדיקים פסיקת פיצויים עונשיים. הדבר מתחייב גם, לדידם, מן האדישות שגילו לדעתם הרופאים כלפי המערער.


2. הפסיקה בישראל הכירה לא פעם באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים בתביעה נזיקית, אך הדבר לא נעשה לעיתים קרובות. בתי המשפט לא אוו לפסוק פיצויים עונשיים בתיקי רשלנות רפואית – אף במקום שבו התנהלות הגורם הרפואי העלתה "תהיות רבות" – וזאת משלא נמצא כי "מדובר בהתנהגות מגונה ומקוממת עד כדי השתת פיצויים עונשיים בגינה".


3. הדברים יפים גם לענייננו, ולא למותר לציין את המובן מאליו במקרה זה, כי הרופאים – גם אם התרשלו – לא כיוונו לרע ולא פעלו בזדון.


4. במקרה זה עלתה שאלה באשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני. השאלה התעוררה בשני מישורים: ראשית, העובדה שנזקו של המערער נשוא התביעה הנוכחית מתווסף לנכות חמורה נוספת, מקדמית, המתבטאת בין היתר בשיתוק מוחין בארבע הגפיים. שנית, העובדה שנזקו המקדמי של המערער כולל גם פיגור שכלי עמוק. לגבי המישור הראשון, צדק בית המשפט בקבעו כי אין לחייב את המשיבה אלא בגין תוספת הכאב והסבל שהמערער נחשף לה בשל התרשלותה. לגבי המישור השני, הבהיר בית המשפט כי לא הוכח שהמערער אינו מסוגל – בשל הפיגור השכלי – לחוש את סבלו. בית המשפט ציין כי העובדה שלפי חוות-הדעת הרפואית אין הוא מגלה הבנה לנעשה אינה משמיעה לנו דבר על תחושותיו. בית המשפט הוסיף וציין כי הפגם האסתטי שהוסב למערער עלול להרחיק אנשים ממנו ולהסב לו סבל. בסיכומם של דברים נקבע כי "לא הוכח שסבלו של התובע שונה במהותו מסבלו של אדם בריא". גם בעניין זה קביעתו של בית המשפט מקובלת.


לסיכום,

 

בתי המשפט לא אוו לפסוק פיצויים עונשיים בתיקי רשלנות רפואית – אף במקום שבו התנהלות הגורם הרפואי העלתה "תהיות רבות" – וזאת משלא נמצא כי "מדובר בהתנהגות מגונה ומקוממת עד כדי השתת פיצויים עונשיים בגינה".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין פורום נאות לדיון בגין רשלנות רפואית בניתוח בחו"ל

התביעה הינה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שנגרמה לטענת התובע בניתוח שבוצע בסלובניה. עקב גידול שנתגלה בגופו, בירר התובע ומצא... 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

חולה שנשקפת לו סכנה חמורה והמתנגד לקבלת טיפול

בנסיבות בהם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול הרפואי רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי  

על אילו טפסים יש לחתום לפני ביצוע ניתוח או אשפוז?

על החולה לחתום לפני אשפוז על טופס בקשה לאשפוז ולפני ניתוח על טופס הסכמה לניתוח 

האם חתימה על טופס הסכמה מוכיחה הסכמה מדעת?

לא די בחתימה על טופס הסכמה אלא על הרופא להוכיח כי הסביר לחולה על הטיפול ועל הסיכונים הכרוכים בטיפול 

אימתי תוכר עוולת התקיפה במקרה של רשלנות רפואית?

עוולת התקיפה תוכר רק כאשר לחולה לא נמסר כלל מידע על סוג הטיפול הצפוי לו או כאשר לא נמסר לו על התוצאה הבלתי נמנעת של אותו טיפול  

האם העדר הסכמה מדעת מהווה פגיעה באוטונומיה של החולה?

הזכות לאוטונומיה היא הבסיס לתורת ההסכמה מדעת 

היעדר הסכמה - הניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה?

הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של חולה לטיפול רפואי בהתאם להוראות חוק זכויות החולה מקיימת את כל יסודותיה של עוולת ההפרה החקוקה  

מהם העקרונות הראייתיים הכלליים בתביעות רשלנות רפואית?

קיימים מספר עקרונות כלליים בדיני הראיות, החלים הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי, ואשר אינם מיוחדים לתביעות נזיקין בכלל ולתביעות רשלנות רפואית בפרט 

מהי משמעות הכלל - הדבר מדבר בעד עצמו?

הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" משמש מכשיר להעברת נטל השכנוע אל הנתבע בנזיקין 

פסק דין - האם ניתן למנות אפוטרופוס לדין בתביעת רשלנות רפואית?

בני זוג הגישו תביעת רשלנות רפואית. לטענת בן הזוג, בת זוגתו נפטרה כתוצאה מרשלנות רפואית 

פסק דין בעניין תיקון כתב תביעת רשלנות רפואית לאחר חקירת מומחה

לאחר שנסתיימה חקירת המומחה הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת מטעמו... 

פסק דין - תביעת רשלנות רפואית ללא צו להוצאות בשל מצוקה כלכלית?

התובעים עותרים להתיר להם למחוק את התביעה ללא צו להוצאות וזאת בשל מצוקתם הכלכלית הנטענת והקושי הנפשי הרב הכרוך בניהול התיק עד תומו...  

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור ושינוי שכ"ט עו"ד - תביעת רשלנות רפואית

השאלה היא האם סכום פיצויים שנפסק במסגרת תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה כולל את שכר טרחת עורך הדין ... 

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור על החלטה בנושא רשלנות רפואית

נטען בבקשה כי כתב הערעור מתפרש על פני 48 עמודים. נימוקי הערעור אף כוללים סיפורים ארוכים ולא ענייניים, תוך הטחת עלבונות במשיבים... 

פסק דין בעניין רשלנות בניתוח הצרת אבי עורקים - פיצויים עונשיים בגין שיתוק

נזקו של המערער, המתבטא בשיתוק ובעיוות בידו השמאלית, נובע מפגיעה עצבית שארעה במהלך ניתוח לתיקון היצרות באבי העורקים. האם התובע יזכה לפיצויים עונשיים... 

פסק דין בעקבות אי מתן פטור להפקדת עירבון - לא הוצג מצב כלכלי קשה

פסק דין הדוחה מתן פטור בגין מצב כלכלי קשה. התובע לא הציג מצב כלכלי נטען, ובעל דין המבקש פטור חייב בכך. סוגיה בעניין רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי... 

פסק דין בנוגע לעיכוב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית - הגשת ערעור

בפסק הדין נקבע כי המבקשים נהגו ברשלנות עת ניתחו את המשיב בשני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה – ניתוחי לייזר... 

פסק דין בנוגע לתביעת רשלנות רפואית - הפחתת עירבון בגין חיסרון כיס

התובעים בתביעת רשלנות רפואית במהלך לידה מבקשים לפטור עצמם מהפקדת עירבון לאור מצבם הכלכלי הקשה... 

פסק דין - האם יכול ביהמ"ש לשנות את סוג הערובה בתביעת רשלנות רפואית?

הנתבעים המבקשים לשנות את סוג הערובה שעליהם להפקיד, חויבו בבית המשפט לתשלום פיצויים בגין נזקי רשלנות רפואית שגרמו לתובע