www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות רפואית של רוקח - מכירת תרופה שגויה

רופאה רושמת לתובעת 1 שהינה קטינה מרשם לתרופה. הרוקחת, הנתבעת 1, העובדת אצל הנתבעת 2, מנפיקה לאם הקטינה, התובעת 2, תרופה שגויה. האם מטפלת בקטינה, באופן חד פעמי, באמצעות התרופה השגויה.

 

לטענת התובעת, הרוקחת אשר מכרה לאם את התרופה השגויה הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי הקטינה ובכך התרשלה. הנתבעת חבה בנזקי הקטינה ואימה מכוח אחריותה השילוחית. עוד נטען כי הנתבעות פגעו באוטונומיה של הקטינה בכך שהפרו את סעיף 13 לחוק זכויות החולה. לפיכך, היא תובעת את נזקיהן בגין כאב וסבל, הפגיעה באוטונומיה וכן הוצאות שנגרמו לאם ואובדן ימי עבודה.


האם זכאיות הקטינה והאם לפיצויים ואם כן, מה שיעורם?


1. הרוקחת הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי הקטינה ואף הפרה הוראה חקוקה.

 

2. בטענת הרשלנות התורמת ע"י האם אין ממש. רוקח חב חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור שאינו בקי ואינו אמור להיות בקי בתרופות ובמרשמים. הציבור הרחב שם יהבו על הרוקח שינפק לו תרופה נכונה, בדיוק כפי שנרשם ע"י הרופא המטפל ולא יסטה ימין או שמאל.
 

הנזק


3. כאב וסבל - בגין האירוע הוזעק אמבולנס לבית הקטינה ומשם הובהלה לבית החולים. היא אושפזה למשך יממה אחת שם ונערכו לה בדיקות שונות. כמו כן, לאחר האירוע, כעולה ממסמכי הנתבעת, נמשכו הקשיים לחזור לשגרה כחודש ימים. אין צורך להכביר מילים על הסבל והטראומה, שנגרמו לקטינה שהייתה אז כבת שלוש, אשר נאלצה לחוות חוויות כה טראומטיות, שבקצת זהירות ניתן היה וצריך היה למנוע אותן. אשר על כן, נפסק לקטינה בגין ראש נזק זה סך של 15,000 ₪.


4. פגיעה באוטונומיה - הרוקחת ניפקה לאם התובעת תרופה שגויה. אין ולא יכול להיות חולק שאם התובעת לא קיבלה הסבר על כך ובוודאי שלא הייתה מסכימה לקבלת תרופה שגויה ואף לא הייתה מטפלת בה בבתה הקטינה. בכך הופרו הוראות סעיפים 13 ו- 14 לחוק זכויות החולה. לכל אדם הזכות להחליט ולבחור כיצד לפעול. ההכרה בזכות זו היא אבן יסוד בשיטתנו המשפטית ומכאן נגזרת זכות המטופל לקבל מידע ראוי והולם בטרם יבוצע בו טיפול רפואי, שכן לטיפול רפואי יכולה להיות השפעה על איכות חייו של המטופל. בענייננו, הפגיעה באוטונומיה הינה חמורה. ויודגש – הרוקחת, ברשלנותה, הנפיקה לקטינה תרופה שגויה המיועדת לשימוש חיצוני בעוד שהרופאה המטפלת נתנה מרשם לתרופה הניטלת בבליעה. לפיכך, בגין הפגיעה באוטונומיה זכאית קטינה ל- 10,000₪.


5. הפסד השתכרות של האם והוצאות נוספות - עובר לאירוע עבדה אם הקטינה כמטפלת בקשישים והשתכרה כ- 1,200 ₪ לחודש. בגין האירוע היא לא עבדה כחודש ימים שכן נאלצה לטפל בקטינה. אשר על כן, נפסק לאם התובעת סך של 1,200 ₪, ובשערוך להיום 1,600 ₪. כמו כן, היו לאם הקטינה הוצאות בגין תרופות ונסיעות שמקורן בהנפקת התרופה השגויה. בגין ראש נזק זכאית האם ל- 1,500 ₪.


6. עוד תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט של התובעות וכן את אגרת בית המשפט. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל. הנתבעות תשלמנה, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ בשיעור של 20% מהסכומים שנפסקו לעיל.


לסיכום,

 

רוקח חב חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור שאינו בקי ואינו אמור להיות בקי בתרופות ובמרשמים. במקרה דנן, הרוקחת הפרה את חובת הזהירות כלפי הקטינה ואימה ולפיכך חייבת לפצותם.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית של רופאת משפחה - אבחון אנדורקדיטיס

רופא משפחה התרשל באבחון מחלת האנדרוקרדיטיס, האמנם? מהי המחלה? כיצד מאבחנים אותה? האם רשלנות רפואית? 

פסק דין - בית המשפט קבע ללא חוות דעת רפואית כי מדובר ברשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי הרופא התרשל כלפי התובעת ולא מילא את תפקידו כרופא סביר, על בסיס עדות האחות וללא חוות דעת רפואית... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בברית מילה - תביעה נגד מוהל

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל?