www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית של רופאת משפחה - אבחון אנדורקדיטיס

פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית של רופאת משפחה - אבחון אנדורקדיטיס
תא 00 / 959 אבילפזוב סמירה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית
 
  • התרשלות רופא משפחה
  • סטנדרט רפואי סביר הנדרש מרופא משפחה ברפואה הציבורית
  • אנדוקרדיטיס
  • אופן בחינת פעולותיו של רופא שנגדו נטענת טענת רשלנות
 
עובדות המקרה:
 
התובעת, ילידת 11.6.1979, עלתה מאזרביג'אן לישראל בהיותה כבת 17, יחד עם אמה ביום 20.9.96. התובעת הגיעה למרפאת הנתבעת בקרית ים ביום 29.9.96, 9 ימים לאחר שהגיעה לישראל. שם נבדקה ע"י ד"ר ג.וסר שהיתה רופאת משפחה במרפאה.
 
באותה בדיקה סיפרה אמה של התובעת כי התובעת סובלת ממיחושים שונים בתקופה של כחודש וחצי לפני הגיעם לישראל בביקורים נוספים של התובעת ואמה במרפאה נשלחה לבדיקות ובכללן היתה ב-29.10.96 אצל ד"ר ווילר, רופא מומחה אצל הנתבעת בתחום הריאות.
 
הוא אשר העלה לראשונה חשד למחלה הנקראת אנדוקרדיטיס. ב-30.10.96 הופנתה התובעת לביה"ח רמב"ם ע"י ד"ר סברדליב ממרפאת הנתבעת. באותו יום אושפזה בביה"ח רמב"ם. ב-31.10.96 התחילה לקבל טיפול אנטיביוטי המתאים לטיפול באנדוקרדיטיס. ב-1.11.96 לקתה התובעת באירוע מוחי שביטויו שיתוק פלג הגוף מימין. ב-6.11.96 עברה התובעת ניתוח לב להחלפת המסתם המטרלי. שיעור נכותה של התובעת נותר גבוה.
 
מהי מחלת האנדוקרדיטיס?
 
אנדוקרדיטיס היא דלקת מסתם הלב, מחלה זיהומית הנגרמת בד"כ ע"י חיידקים Strep. Viridans . המחלה מתפתחת במרבית המקרים, בחולים הסובלים במום באחד או יותר ממסתמי הלב או ממום לבבי אחר. בד"כ קיומו של המום הלבבי ידוע מראש לחולה ו/או לרופא.
 
התובעת לקתה באנדוקרדיטיס תת חריפה (Sub Acut Bacterial Endocarditis - להלן: SBE). חלק מתופעות המחלה גורם להרס המסתם הלבבי בו משגשגת המחלה ואף להופעה פתאומית של תסחיפים שמקורם במסתם עליו נוצרות וגטציות, טסיות דם. ככל שהזמן נוקף ללא טיפול מתאים החיידקים מתחלקים וגורמים לעוד טסיות, באופן שלעיתים עלול להגרם נתק של וגטציה ותסחיף לטחול, למוח או לרגל. במקרה של התובעת הגיע התסחיף למוח. לאור מצבו של המסתם המיטרלי בגלל העיבוי הפיברוטי של דופן המסתם, נזקקה התובעת בהמשך לניתוח לב בהחלפת המסתם למסתם ביולוגי.
 
מהם התסמינים לאבחון מחלת האנרוקרדיטיס?
 
מחלת האנדוקרדיטיס נדירה בתחום רפואת המשפחה ומעטים רופאי המשפחה אשר נתקלו בה במרפאה, במהלך עיסוקם כרופאי משפחה. פרופ' קיטאי מטעם התובעת אישר אף הוא בחוות דעתו כי "אני מסכים באופן כללי כי התחלואה באנדוקרדיטיס נדירה במסגרת רפואת המשפחה".
 
למחלת האנדוקרדיטיס מספר סימפטומים, שהעיקריים שבהם הם חום ואיוושה בלב שמופיעה במרבית המקרים. כאשר הרופא ער לקיומה של איוושה בלב בצירוף לחום ממושך, עליו לפעול על מנת לשלול קיומה של אנדוקרדיטיס. בתרשים האבחנה המבדלת של גורול המתייחס למצב של חום ממושך ממקור לא ידוע, מופיעה מחלת האנדוקרדיטיס כמחלה שנייה מיד לאחר מחלת השחפת.
 
הסיכון לחלות באנדוקרדיטיס מתקיים לעיתים בחולים הסובלים מהגיינת פה לקויה. למחלה תסמינים נוספים: חום ממושך, צמרמורת, הזעת לילה, איבוד משקל, כאבי שרירים, קוצר נשימה, נפיחויות ברגליים, דם בשתן, נקודות אדומות בעור, שטפי דם מתחת לציפורניים, הגדלת טחול, כאבי מפרקים וקשריות אדומות תת-עוריות באזור מפרקי הידיים והרגליים. לא כל הסימפטומים מופיעים בבת אחת ולעיתים מופיעים רק חלק קטן מהסימפטומים. אלו מתאימים למחלות רבות, החל בהפרעות בשינה, דרך מחלות זיהומיות אחרות ועד להפרעות במערכת העצבים.
 
מה המחלוקת בפסק הדין?
 
המחלוקת העיקרית בין הצדדים האם בפרק הזמן בן חודש ימים מ-29.9.96 ועד 30.10.96, אז אושפזה התובעת בביה"ח רמב"ם, התרשלה ד"ר וסר בביצוע בדיקות שונות, האם יכלה לאבחן את האנדוקרדיטיס, מחלתה של התובעת, הימנעותה מלהפנות את התובעת לביה"ח מיד בביקור הראשון או לכל המאוחר השני, האם יש במעשיה ובמחדליה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליה כרופאת המשפחה של התובעת, האם התנהגותה של ד"ר וסר היא התנהגות של הרופא הסביר "המיומן במלאכתו".
 
מה הסטנדרט המקצועי המצופה מרופא משפחה?
 
למומחה בתחום מסוים של הרפואה יש הידע והיכולת לעמוד על קיומן של מחלות נדירות בתחום בו הוא מומחה, ולו הוא מקדיש שנים רבות של לימוד, מחקר וטיפול בחולים.
 
רופא המשפחה, גם הוא מומחה בתחומו, שאינו תחום ספציפי, נדרש לידע כללי בנושאים שונים של הרפואה. בד"כ רופא המשפחה, רופא במרפאה, הוא הראשון לראות את החולה ולפניו אפשרויות אבחון רבות ביותר, בשונה מרופא מומחה אשר אליו מגיע החולה עקב חשד למחלה המצויה בתחום מומחיותו, לאחר שנעשה בירור ושנשללו מספר אבחנות. התייחס לכך פרופ' לבוא בחוות דעתו באומרו -
 
"כידוע הרופא האחרון הוא הרופא החכם מכולם, לפיכך אין זה פלא שמומחה הריאות ד"ר ויילר הוא זה שהעלה ראשון את האפשרות האבחנתית של SBE וזאת לאחר שקורס אנטיביוטי נכשל, זיהום בשתן נשלל, הממצא הריאתי איבד מחשיבותו, והופיעה איוושה חזקה מעל ללב".
 
רופא המשפחה, נדרש, להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאיבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטאנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.
 
 זו הסיבה, כנראה, שפרופ' רובינשטיין, מומחה למחלות זיהומיות, ידע לומר, גם אם בדיעבד, שהסימנים בבדיקה הראשונה העלו ממצא ברור של אנדוקרדיטיס.
יש לצפות מרופא המשפחה לרפואה טובה ומקצועית, שתאבחן גם מחלות ותחלואים נדירים. ולכן, במקרה זה נפסק כי הייתה התרשלות
 
כיצד יש לבחון את פעולותיו של הרופא שנטענת נגדו טענת רשלנות?
 
יש לבחון את האירועים בזמן אמת, ולשאול האם היה מקום שד"ר וסר תחשוב דווקא על הנדיר, היוצא דופן, ולא על השכיח או מה שהתאים יותר, לדעתה, למצבה של התובעת כשהופיעה אצלה לראשונה ללא שום חומר רפואי מארץ מוצאה וד"ר וסר התייחסה ברצינות לתלונותיה בניסיון למקד את תהליך האבחנה המבדלת.
 
"החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ... השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא באילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות כדי למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק וכיוצא באלה שיקולים המבטאים את רעיון האשמה, והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות העניין". טיפול רפואי ייבחן בקריטריונים של סבירות ולא על פי קריטריונים אופטימליים, אף ששאיפתנו צריכה להיות כזו.
 
האם יש קשר סיבתי בין הרשלנות באבחון המחלה לנזקים שארעו לתובעת בעקבות התסחיף שהגיע למוחה, הוגטציות שנמצאו על המסתם והצורך בהחלפתו במסתם ביולוגי?
 
המחלה נגרמה משילוב בין אנומליה בליבה של התובעת לבין נוכחותם של חיידקי Strp. Viridans, אשר שגשגו במסתם הלב של התובעת, כל זאת עוד 6 שבועות לפני הגעתה של החולה לארץ, ואח"כ 9 ימים נוספים עד שהגיעה לראשונה למרפאה.
 
קיומו של פגם מולד וקינונה של המחלה בתובעת, ללא כל קשר לטיפול הרפואי, הופך את הנזק שנגרם לתובעת לנזק המורכב משני חלקים: חלקו האחד של הנזק נגרם עקב העוולה, קרי - רשלנותה של ד"ר וסר בהעלאת החשד למחלה ובהפניתה לבירור הסיבה לתסימינים מהם סבלה. חלקו השני של הנזק אינו עוולתי כלל, קרי - קיום הפגם הלבבי והחיידקים אשר גרמו למחלה.
 
הנתבעת אינה אחראית להיווצרותה של המחלה בגוף התובעת באזרביג'אן. ברשלנותה לא גרמה לנזק עצמו, מחלת האנדוקרדיטיס, אלא רק מנעה מהתובעת, במידה מסויימת, את סיכויי החלמתה ממחלה זו, מכיוון שהתרשלה באבחון המחלה בזמן או בהפנייתה של התובעת למומחה או לבית החולים.

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

רשלנות רפואית בבדיקת מאמץ, מתי תוגש תביעה?

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית באבחון סרטן בלוטת התריס על ידי רופא צבאי

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

העדר רשומה רפואית במהלך טיפול לאבחון גידול סרטני

האם התנהלותם של רופאי העור, אשר לא הקפידו על רישום רפואי הולם בעת הטיפול, הייתה רשלנית? האם עקב רשלנות זו התפתח הגידול הסרטני באפו של התובע?  

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

טיפול מאוחר בדלקת קרום המוח גרם לנכות חמורה

במשך מספר חודשים לאחר הניתוח, התלונן התובע, על דם שנוזל מאפו, הוא הגיע להיבדק בחדר מיון פעמיים, אך נשלח חזרה לביתו. כעשרה חודשים ממועד הניתוח, הוא הובהל לבית החולים ודלקת קרום המוח אובחנה אצלו 

רשלנות באבחון דימום מוחי עכבישי על ידי רופא חברת "ביקורופא"

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

רשלנות באבחון תסביב אשך - כריתת אשך בגין רשלנות רפואית

האם רופאת משפחה התרשלה כלפי מטופל ולא אבחנה כי היא סובל מתסביב אשך? האם כריתת אשך נבעה מרשלנות רפואית? 

רשלנות באבחון מחלה? לא נעשו בדיקת דם למרות שיתוק על שם בל

תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר שלא נערכו לילדה בדיקות דם חרף ארבעה התקפים של שיתוק על שם בל... 

רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

תביעה בעקבות רשלנות רפואית בבית אבות - חולה נפטר בגין אי אבחון מחלה

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

מטופל שוחרר מחדר מיון למרות בדיקת א.ק.ג לא תקינה - האם רשלנות?

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

חולה נפטר בבית החולים לאחר שדלקת ריאות ממנה סבל אובחנה בתור וירוס

תביעה בגין מותו של חולה בן 31 אשר נפטר בבית החולים בגין דלקת ריאות הוגשה לבית משפט השלום.... 



תגיות: אבודרט, אינסולין, נכות, אנטיביוטיקה, אבילק, דיאבטס אינסיפידוס, טיפול אלטרנטיבי, אווסטין,