www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה

פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה

רעא 5667/09 

עובדות המקרה


המשיב, רופא נשים במקצועו, נתבע בתביעת רשלנות רפואית שעניינה הולדה בעוולה, עקב אי-גילוי מומים בעובר המאפיינים תסמונת תורשתית. המבקשים צורפו כצדדים שלישיים לתובענה העיקרית בטענה שגם הם עוולו כלפי התובעים, שכן גם בבדיקת אולטרסאונד שערכו ליולדת לא נעשתה אבחנה וודאית של המומים.

 

בית המשפט המחוזי, לאחר "הליך של תחשיבי נזק", אישר הסכם פשרה בין התובעים – התינוקת הנפגעת והוריה – לבין המשיב. לאחר שזכו הנפגעים לפיצוי על-פי הסכם הפשרה, המשיכו המשיב והמבקשים בניהול הליך שענייננו חלוקת החבות ביניהם. כיוון שהנפגעים כבר לא נטלו חלק בהליך, גם העדים מטעמם לא השתתפו בו. על רקע זה הגיש המשיב – לאחר שמיעת עדי ההגנה – בקשה לקביעת מועד לשמיעתם של שני עדים נוספים, שהיו במקור עדי תביעה. ביהמ"ש אישר את הבקשה. מכאן הגשת בקשת רשות הערעור.

האם יש להתיר את בקשת רשות הערעור?


1. ככלל, ערכאת הערעור ממעטת להתערב בסוגיות של זימון עדים והיתר להבאת ראיות, שהם עניינים מובהקים שבסדרי דין ואשר בהם מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. במקרים חריגים ניתן להתיר הגשת ראיות בעלות חשיבות להליך אף בתום פרשת הראיות.


2. לבית המשפט נתונה הסמכות, בכל שלב בדיון, להורות על הבאת ראיה לפניו אם השתכנע שהדבר דרוש לבירור האמת העובדתית. לא נמצא במקרה הנדון טעם לחרוג מן הכלל האמור ולהתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.


3. במקרה זה השאיפה לבירור המחלוקת מטה את הכף, ויש להתחשב באופן שבו השתלשלו העניינים בתביעה הנדונה, כשתחילה כפר המשיב באחריותו ולאחר מכן בא לכלל פשרה עם התובעים. על רקע זה הבאתן של עמדות מטעם המשיב והמבקשים בלבד משקפת תמונה חלקית.


4. ביהמ"ש לא השתכנע שהבאת הראיות תגרור פגיעה חמורה בזכויותיהם של המבקשים. העדים נשמעו בבית המשפט על-ידי הנפגעים כבר בראשית ההליך, ועל כן המבקשים ידעו על קיומם ותוכן עדותם מלכתחילה.


לסיכום,

 

יש לדחות את הבקשה. לבית המשפט נתונה הסמכות, בכל שלב בדיון, להורות על הבאת ראיה לפניו אם השתכנע שהדבר דרוש לבירור האמת העובדתית.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,