www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק בהוצאת עין לאחר ניתוח קטרקט - האם רשלנות רפואית?

פסק דין העוסק בהוצאת עין לאחר ניתוח קטרקט - האם רשלנות רפואית?

תא 52628/05 

עובדות המקרה


הנתבע 1 עבד אצל הנתבעת 2, בבעלות הנתבעת 3, למעלה מ-30 שנה כרופא עיניים מומחה בניתוחי קטרקט וטיפל בתובעת, ילידת 1924. התובעת סבלה מקטרקט בשתי עיניה. ביום 1998 .25.4 נותחה התובעת בעינה הימנית ע"י הנתבע 1, הקטרקט הוסר בהצלחה וראייתה שבה לאיתנה.

 

ביום 1.11.98 עברה התובעת נתוח זהה שבוצע אף הוא ע"י הנתבע 1 בעינה השמאלית. עם זאת, ניתוח זה נעשה תוך רשלנות רפואית בניתוח. לקראת סיום הניתוח אובחנה חולשה של הזונולות, המחברות בין העדשה לגלגל העין, נגרם קרע, בעקבותיו בוצעה ויטרקטומיה קדמית והעדשה הושתלה בסולקוס, בלשכה האחורית. התובעת פיתחה לחץ תוך עיני שטופל בלייזר וצמיחה של תאים אפיתליאליים על האנדותליום של הקרניות, מעין סרטן שגרמו לפרפורציה של הקרנית, שחייבה הוצאת העין ביום 6.5.02. הצדדים חלוקים הן בשאלת אחריות הנתבעים להשתלשלות דלעיל והן לגבי גובה נזקיה של התובעת.

האם יש לקבל את התביעה?


1. הנתבע 1 נקט בשיטה נתוחית ידועה ומקובלת כאז כן עתה, שקל את השיקולים הנכונים למיקום העדשה ושתל אותה בלשכה האחורית כפי שמקובל ונהוג בדרך כלל למניעת סיבוכים, גם במקרה של קרע בזונולות מה עוד שבמקרה זה היה בטל בשישים ועל כן נדחית טענת הרשלנות.


2. סעיף 41 לפקודת הנזיקין מעביר נטל ההוכחה, על הנתבעים להוכיח כי לא התרשל משנתמלאו 3 תנאים: 1) לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק. 2) הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו. 3) ונראה לביהמ"ש שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.


3. בענייננו אין להפעיל סעיף 41 הנ"ל, בין אם משום שלא נתמלא התנאי השלישי ובין משום שגם עפ"י מבחן ההסתברות של רשלנות לא היה מקום להעברת הנטל, אך גם לו הועבר – עמדו בו הנתבעים.
הסכמה מדעת ותקיפה


4. לא ינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן, נתן לכך המטפל הסכמה מדעת (למעט בחריגים המנויים בחוק) התלויה במידע הרפואי המפורט בחוק שעל המטפל ליתן למטופל, ההסכמה תנתן בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות, למעט בטיפולים המפורטים בתוספת הדורשים הסכמה בכתב כמו נתוחים.


5. בענייננו, חתמה התובעת על טופס הסכמה לפני כל ניתוח שעברה. טופסי ההסכמה עליו חתמה התובעת פרט את כל הסיכונים האפשריים. לפיכך, יש לקבוע כי לתובעת הוסברו כל הסיכונים הכרוכים בניתוח שעברה, לפני שעברה אותו, לאחר ההסבר הסכימה וחתמה על טופס ההסכמה ועל כן בוצע הניתוח בהסכמתה המלאה מדעת ודין התביעה גם בגין תקיפה להידחות.


לסיכום,

 

יש לדחות את התביעה. הרופא נקט בשיטה ניתוחים ידועה ומקובלת ושקל את השיקולים הנכונים ולפיכך לא התרשל.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תקיפת חיידק טורף ופיצויים בגין רשלנות רפואית

האם תקיפת חיידק טורף לאחר ניתוח בקע הינה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית? 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח?

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת?