www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קולוסטומיה לקטין

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קולוסטומיה לקטין

בתאריך 12.4.00, נולד התובע 1 כשהוא סובל מאטימות גבוהה של פי הטבעת. אופן הטיפול בילודים בעלי מום זה, מורכב מ-3 שלבים. בשלב הראשון, מבוצע בתינוק ניתוח קולוסטומיה ובו מבצעים חיתוך בלולאת המעי הגס הסתום, יוצרים פתח מלאכותי בדופן הבטן ואליו מחברים את הלולאה.

 

דרך פתח זה מתרוקנת תכולת המעיים אל שקית הצמודה לעור. את החלק האחר של המעי, החלק התחתון, המוביל למעשה למבוי סתום, מביאים גם כן אל פתח מלאכותי הנפתח בדופן הבטן. בשלב השני, המבוצע כעבור 6-12 חודשים, מנותח הילוד לשם יצירת פי טבעת.

 

השלב השלישי, מתבצע כשלושה חודשים לאחר מכן, כשאז מבוטל הפתח בצד הבטן , והרופאים מחברים את לולאת המעי העליונה למעי הרחיקני שבקצהו כאמור מצוי כעת פי הטבעת. מיד לאחר שלב זה, מבצע הילוד פעולות מעיים באופן רגיל, ככל שניתן, לנוכח מומו. התובעים מייחסים לנתבעים

 

רשלנות בדברים הבאים: שימוש בבריום לביצוע בדיקה לתובע, חורג באופן בוטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, הזרקת החומר הניגודי/בריום בוצעה בלחץ גבוה מדי בעת ביצוע הבדיקה, ובכך התרשלו הנתבעים, לתובע בוצע מהלך טיפול שמרני במקום ביצוע ניתוח באופן מיידי לאחר גילוי הקרע, הורי התובע לא נתנו הסכמה מדעת כשלא היו ערים לסיכוני הבדיקה, לתובעים נגרם נזק ראייתי בשל חוסר פרטים מהותיים בדו"ח הבדיקה.

האם יש לקבל את התביעה?

 


 

 

רשלנות

 


1. סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין מעמידים עוולת הרשלנות על קיומה של חובה, זו המושגית וזו הקונקרטית, הפרת אותה חובה (התרשלות), ונזק שנגרם לו לניזוק, כאשר קיימת גם חובה לבחון את הקשר הסיבתי, הן זה העובדתי והן המשפטי, בין ההתרשלות לנזק.


2. נקודת המוצא העקרונית היא, שביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות מושגית. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית – זו נקבעת על פי מבחן הצפיות במישור הטכני והנורמטיבי. משמעות הדבר היא שיש לבחון את השאלה האם רופא סביר יכול היה לצפות בנסיבותיו המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק. רק אם התשובה לשאלה זו תענה בחיוב, כי אז יש לבחון האם רופא סביר גם צריך היה לצפות את התרחשות אותו נזק, שכן רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. הגישה היא, על פי רוב, כי מרגע שרופא החל במתן טיפול רפואי, קמה מצדו חובת זהירות קונקרטית כלפי המטופל.


3. הפרת חובת הזהירות מתרחשת כאשר קיימת סטייה מחובת הזהירות הסבירה הנדרשת מרופא ובעקבות זאת נגרם לחולה נזק. מבחן הסבירות הינו מבחן הרופא הסביר: "כדי שהרופא ייחשב כרופא סביר, החלטותיו ופעולותיו צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים, ברמה מקובלת, כלומר על הרופא לבסס החלטותיו על ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם ובהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה".


שימוש בבריום בנסיבות כרשלנות


4. לדעת ביהמ"ש, השימוש שנעשה בנסיבות בבריום הינו שימוש רשלני. ביילודים בעלי מום דומה לזה של התובע, קיים חשש לקיומו של נצור (פיסטולה) בין המעי לבין מערכת השתן בכדי שיובן, כי שימוש בחומר שאינו מסיס במים עלול, כעניין אפשרי וידוע מראש, לחדור לכיס השתן. המשמעות שיש לכך הינה יצירת אבנים בכיס השתן והבעיות שינבעו מכך, כמו הצורך לבצע צנתורים חוזרים ונשנים על מנת למנוע סתימת מעבר השתן מכיס השתן לצינורית השתן, פעולות שנאלץ הצוות הרפואי לבצע מיד לאחר ביצוע ההליך.


5. למרות רצונם הכן של הנתבעים להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור התובע, עדיין הדרך בה הלכו אינה הדרך הראויה. דרך זו גם לא הייתה ראויה בשנים שקדמו לטיפול. אי לכך מדובר כבר כאן ניתוחים-רשלנות/">ברשלנות בניתוח.


לחץ גבוה מידי בהזרקת החומר הביא לפיצוץ המעי


6. בנסיבות המקרה דנן, לאור התוצאה העגומה, על הנתבעים הנטל להוכיח כי נהגו באופן סביר ורגיל עם התובע. הם אלה שצריכים להניח דעתו של בית המשפט כי הלחץ שהופעל בעת ביצוע הבדיקה לא היה שונה מהלחץ שהופעל בעת ביצוע בדיקות זהות אצל נבדקים אחרים.


7. הנטל מועבר לנתבעים מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין. העברת נטל זו כידוע אפשרית בהתקיים שלושה תנאים: הראשון, כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לאירוע הנזק; השני, כי הנזק נגרם על ידי נכס שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; והשלישי כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.


8. נדמה, כי לא יכול להיות חולק דבר התגבשות שני התנאים הראשונים. הטיפול בוצע לתובע אצל הנתבעים. בעת ביצועו לא הייתה לתובע היכולת לדעת מה הנסיבות שהביאו לאירוע הנזק. כך גם לאחר מכן, אין יודע התובע האם הופעל לחץ יוצא דופן במהלך ביצוע הבדיקה אם לאו. כמו כן, לא יכול להיות חולק, כי האמצעים להזרקת החומר הניגודי כולם היו בידי הצוות הרפואי של הנתבעים. השאלה הנותרת הינה האם בנסיבות סבירה יותר המסקנה, כי הנתבעים התרשלו בעניין זה מהמסקנה שננקטה זהירות סבירה. בנסיבות דנן מציינת הספרות, כי יש לבצע את הזרקת החומר הניגודי בלחץ מתון וזהיר. לפיכך, מועבר הנטל להוכיח כי החדרת החומר בוצעה בלחץ סביר אל הנתבעים. למרבה הצער, הנתבעים אינם עומדים בנטל כאמור, ואין מנוס מלקבוע, כי המעי נוקב בשל לחץ לא סביר שהופעל בעת החדרת הבריום לחלק המעי הרחיקני ולכן ברשלנות.


טיפול שמרני במקום ניתוח-רשלנות


9. לא כל סיבוך בטיפול הרפואי מלמד על רשלנות, כאשר מובן מאיליו כי את הטיפול יש לבחון בעיניו של הרופא הסביר באותו הרגע בו ניתן הטיפול. כמו כן ברור כי בחירה מודעת של אופן טיפול אחד שהינו טוב וראוי בנסיבות למול שיטת טיפול אחרת שאף היא טובה וראויה בנסיבות אינה מולידה התרשלות, והכול בתנאי שאמנם נבחנו שתי השיטות ושתיהן ראויות ומקובלות.


10. הפרקטיקה הרפואית הסבירה בנסיבות המקרה, הייתה ליטול את התובע לחדר הניתוח באופן מיידי על מנת לטפל בדלקת הצפק שנוצרה, ובמקביל לנקות עד כמה שניתן את הבריום שעדיין במצבו הנוזלי באופן שימנע, ככל הניתן, התגבשותו ויצירת הידבקויות בבטן התובע. הפרקטיקה של המתנה וטיפול שמרני אינה הדרך הנכונה בנסיבות לנוכח הסכנות הרבות העומדות לפתחה ולכן אינה אופן טיפול סביר בנסיבות בבחינת שתי דרכים טיפוליות סבירות. משלא נעשה כדבר הזה כאמור, התרשלו הנתבעים כלפי התובעים גם בפן זה של הטיפול.


העדר הסכמה מדעת


11. על התביעה להציג את אותם נתונים סטטיסטיים שיהא בהם כדי לקבוע, כי במשוואת דחיפות הטיפול למול רמת הסיכון, התוצאה מחייבת מתן הסבר להורים. בענייננו, התביעה רק שוללת את הנתונים שנמסרו, אך אינה מציגה נתונים אחרים.


12. ספק רב אם ההורים היו נרתעים מביצוע הבדיקה גם לו נמסרה להם האינפורמציה המתאימה. להבדיל מדעת התובעים, אין מדובר בבדיקה אלקטיבית שניתן להמשיך הטיפול גם בלעדיה. אין לשכוח כי עסקינן בשלב אחד מני שלושה שלבים הכרחיים בדרכו של התובע להבראה. יש חובה להדגים את חלקי המעי כחלק חשוב והכרחי לביצוע השלב השני- הניתוח ע"ש פנה- צורך זה מחייב ביצוע הבדיקה. לפיכך, לא הוכח העדר הסכמה מדעת.


הקשר הסיבתי


13. במסגרת בחינת הקשר הסיבתי על ביהמ"ש לבחון אם כן קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות לנזקי התובע. עובדתית נמצא בריום, שהינו חומר זר, בבטנו של התובע. אשר לקשר הסיבתי המשפטי, גם זה מובן בנסיבות. אין חולק, כך נדמה, כי הנתבעים אינם יכולים להתכחש לעובדה ולפיה נגרם לתובע פריטוניטיס וכי בריום בבטנו אינו מהלך טבעי ורגיל. מובן גם לנתבעים, כמו לכל רופא בר דעת, כי ניתן וצריך לצפות לנזק שכזה כתוצאה מהנקבות המעיים.


14. יש לציין כי ביהמ"ש ער לחלוטין למומו הבסיסי של התובע, וכי המום כשלעצמו מוליד בעיות לא מבוטלות. אין בדעת ביהמ"ש לקבוע כי קיימת חבות כל שהיא לפיצוי בגין עצם קיום המום אלא אך ורק להשלכותיה של בדיקה לקויה זו על התובע, ושיעור נזקיו בגינה.


הנזק


15. נכות רפואית – שיעור של 10%. נכות תפקודית - במקרים של קטינים, בהעדר נימוקים יוצאי דופן, תועמד הנכות התפקודית כפי שיעור הנכות הרפואית, יש לקבוע כי בנסיבות לתובע נכות תפקודית בת 10%.


16. הפסדי השתכרות - אין יותר לומר כי קיימים הבדלים בין קטינים אזרחי ישראל בשל שייכותם המגזרית, מינם, וכו’ ולפיכך, לכאורה, יש לערוך החשבון לפי בסיס השכר הממוצע במשק במכפלת 10% נכות תפקודית בהיוון כפול עד 67. יחד עם זאת, אין חולק, כי בשל מומו הבסיסי הוקנו לתובע 100% נכות ע"י המוסד לביטוח לאומי ובגינם אף משולמים לו תגמולים. חישוב עד 67 מעניק לתובע פיצוי בשיעור של 95,000 ₪ במעוגל נכון להיום ולאחר היוון כפול לגיל 18 כשברור שבמומו לא יתגייס לשירות ביטחון.


17. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד – הוצאות רפואיות מסוימות, מעבר לסל הבריאות , אמנם היו ויתכן שאף יהיו. לפיכך יקבע סכום סביר של 20,000 ₪.


18. הוצאות נסיעה - אין לומר כי התובעים לא נזקקו להוצאות שכאלה הן ביחס לניתוח המיותר הנוסף שנאלץ לעבור התובע לשם הסרת בריום מבטנו, הן האשפוז מחשש לחסימה, כאשר אלה הן דוגמאות למקרים המחייבים נסיעה לביה"ח, ויש להניח כי שהיה בבי"ח של מס’ ימים מחייבת החלפת בני הזוג בשמירה על התובע על מנת שאחד מהם יהיה גם בבית. לפיכך, סביר כי סכום הוצאות נסיעה באופן גלובאלי לעבר ולעתיד ככל שיידרש, יעמוד על 10,000 ₪ נכון להיום.


19. נזקי מיטיבים - הפסדי המיטיבים יעמדו באופן גלובאלי על 30,000 ₪ נכון להיום.


20. כאב וסבל - הערכת הפיצויים בגין הנזק הלא ממוני הינה משימה קשה, הן בשל הקושי העיוני שביסוד ראש נזק זה והן בשל הקושי לתרגם לערכים כספיים את שיעורו של נזק מסוג זה. בבואו של ביהמ"ש לאמוד את שיעור הכאב והסבל שנגרם לתובע במעשי הנתבעות עלי לבחון הטיפול הרפואי אותו נאלץ לעבור, העובדה שנאלץ לעבור לפחות ניתוח אחד מיותר, הטיפולים הקשים ביחידה לטיפול נמרץ, תקופת אשפוזים מיותרת לאורך ימים רבים, התארכות הטיפול במומו בשל בעיות הבריום, עובדת קיומם של 10% נכות כפי שנקבעו לעיל, והחשש, שימשיך ויקנן בלב התובע לכל ימי חייו שמא הבריום שנותר בגופו ימנע ממנו בעתיד גילוי מחלות או יסב לו נזקים עת יאלץ לבצע ניתוח שיחייב פתיחת הבטן ביחוד לאור גילו הצעיר ופרק החיים הארוך שעוד לפניו לפיכך, ינתן פיצוי בשיעור של 250,000 ₪.


לסיכום,

 

יש לקבל את התביעה. הנתבעים התרשלו בביצוע הניתוח וגרמו לתובע לעבור ניתוח מיותר, טיפולים קשים ביחידה לטיפול נמרץ ותקופת אשפוזים מיותרת.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...