www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין התפתחות פריטונטיס לאחר צילום רחם רשלני - כריתת רחם

פסק דין בעניין התפתחות פריטונטיס לאחר צילום רחם רשלני - כריתת רחם

ע"א 5681/93 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ’ פנינה ידיד

 

פריטוניטיס כתוצאה מצילום רחם.

עובדות המקרה:


לתובעת הומלץ לבצע לפרוסקופיה לאחר ביקור במרפאת פוריות בגלל שחצוצרותיה "סתומות". התובעת לא ביצעה את הלפרוסקופיה ועברה לטפל בבעיית הפוריות שלה במרפאה של קופת החולים של ההסתדרות הכללית. הרופא במרפאת קופת החולים טען כי לא מדובר ב"סתימה" בחצוצרות והחליט על ביצוע בדיקת זרע לבעלה של התובעת ועל טיפול הורמונלי לתובעת עצמה.

 

לאחר שלא הצליחה התובעת להכנס הריון למרות הטיפול, החליט הרופא לבצע צילום נוסף של רחמה. בעקבות ביצוע הצילום החוזר חלתה התובעת בפריטוניטיס (דלקת בקרום העוטף את חלל הבטן) ונאלצה לעבור כריתת רחם.

האם ערכאת הערעור תתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה שדנה בתיק?


הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא מתערבת בקביעות עובדתיות שנשענות על חומר הראיות שנידון בערכאה הראשונה.

האם הכלל של אי התערבות ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה הוא מוחלט?


בית המשפט יסטה מהכלל במצבים חריגים. לדוגמא, מצבים בהם התרחשה התעלמות מראיה בעלת משקל מכריע או שגיאה עקרונית בהערכת הראיות ובקביעת העובדות. במצבים בהם מדובר בהעדפתו של מומחה כזה על אחר תטה ערכאת הערעור שלא להתערב בממצאים העובדתיים.

 

האם יש מקום לטיפול רפואי המסכן את המטופל?


טיפול המסכן את המטופל אינו בהכרח טיפול שאינו רצוי בעולם הרפואה. הגבול בין טיפול המסכן את המטופל לבין טיפול המסכן את המטופל בצורה רשלנית תלוי במצב המטופל והסיכויים / סיכונים הכרוכים בטיפול.

האם מוטלת על הרופא אחריות להסבר על הטיפול הרפואי ועל סיכוניו?


על הרופא מוטלת חובת זהירות שכוללת גם הסבר למטופל על מהות הטיפול ועל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו. במצב בו רופא לא מסביר למטופל את מהות הטיפול ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, או מספק למטופל הסבר חלקי - הפר הרופא את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל והתרשל.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,