www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין אי גילוי עיוורון במהלך ביצוע בדיקת אולטראסאונד - רשלנות?

פסק דין בעניין אי גילוי עיוורון במהלך ביצוע בדיקת אולטראסאונד - רשלנות?

תא 00 / 2314 פלומבה אוראל נ’ קופ"ח כללית


• אי אבחון מום של עיוורות בבדיקת אולראסאונד
• טענת wrongful birth
• טענת wrongful life
• משמעות חתימה על תצהיר ללא הבנתו
• חובת ההסבר של קופת החולים בבדיקת אולטראסאונד
• קביעת שיעור אחוז נכות תפקודית
 

עובדות המקרה:

 

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות בהריון מצידם של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. הנזקים הנתבעים הם ההוצאות הדרושות כדי לקיים איכות חיים סבירה לתובעת אשר אמורה להתמודד במשך חייה עם מגבלותיה, וכן ההוצאות אשר נגרמו להוריה עקב לידתה וגידולה.


במסגרת בדיקת אולטראסאונד שביצעה האם, ושנמצאה תקינה (לא גולה מום בעובר), חתמה האם על ההצהרה הבאה:

 

"אני יודעת ומבינה כי למרות שהצוות הרפואי והפרא-רפואי אשר יבצע בי את הבדיקה יעשה כן במיומנות וע"פי הכללים המקובלים, אין הבדיקה יכולה לגלות ו/או להדגים את כל המומים ו/או הפגמים ו/או ההפרעות ו/או הסיכונים האפשריים ולפיכך, אני מבינה כי אין הבדיקה מבטיחה באופן חד-משמעי הולדת יילוד בריא. לאור האמור לעיל, הנני מצהירה, כי אין לי ולא תהיינה לי כל טענות ו/או תביעות כנגד קופת-חולים ו/או מי מטעמה ו/או כנגד הצוות הרפואי והפרא-רפואי המבצע את הבדיקה והכל כל עוד בוצעה הבדיקה במיומנות ועל פי הכללים המקובלים.


הובהר לי כי קיימות בדיקות אולטראסאונד ממוקדות, המשוכללות מאלו אותן אני עומדת לעבור. בדיקות אלה אינן מהוות חלק מסל השירותים על פי חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 ובאפשרותי לקבלן תמורת תשלום באופן פרטי."

 

האם ניתן לתבוע ברשלנות את מבצעי הבדיקה על הנזק עצמו של התובעת (אובדן ראיה), האם הבדיקה היא שגרמה לנזק?


נפסק כי אין מחלוקת כי המום ממנו סובלת אוראל הינו מום מולד, אשר הנתבעים אינם אחראים לעצם היווצרותו. הטענה כלפי הנתבעים היא לעצם אי גילוי המום. לפי בית המשפט: "הקטין יכול היה להיוולד אך ורק במומו או לא להיוולד כלל. לא הייתה כל אפשרות רפואית לסייע לו להיוולד שלם ובריא, היינו ללא אותה מחלה תורשתית. את הטענה המושמעת בשמו של הקטין כלפי הרופאה והמוסד.. ניתן איפוא לנסח כטענה:ומדוע גרמתם ברשלנותכם (הישירה והשלוחית) שאהיה קיים".

מה מבנה טענת הרשלנות הרפואית כאשר מדובר באי אבחון מום / מחלה / תסמונת של עובר אך לא בגרימת הנזק עצמו (של המום / מחלה / תסמונת) לעובר?


כאשר רשלנות רפואית גרמה להולדת ילד הסובל ממום פיסי, נפשי או אחר, כאשר אלמלא ההתרשלות לא היה הילד נולד כלל, הרי שהן להורים והן לקטין עומדת עילת תביעה כנגד המוסד הרפואי והרופא המטפל. עילת התביעה של ההורים (wrongful birth) היא בגין הנזק שנגרם להם עקב לידתו וגידולו של ילד בעל מום (הוצאות רפואיות, כאב וסבל, אובדן השתכרות וכו’). עילת התביעה של הילד (wrongful life) היא בגין הנזק שנגרם לו מכך שיאלץ לחיות במומיו, המתבטא בשוני שבין החיים במום לבין חיים ללא מום.

מה מגמת המשפט בפסיקה בעניין הטענות עקב הנזק שנגרם להורים מגידול ילד בעל מום והנזק שנגרם לבעל המום עצמו מכך שיאלץ לחיות במומיו?


בית המשפט מכיר בקיומה של עילת תביעה רק במקרים בהם הנזק הוא כה גדול, עד שניתן לקבוע כי טוב מותו של הילוד מחייו.


" ייתכנו מקרים, אם כי נדירים, שבהם ניתן יהא לקבוע, שטוב היה לאדם פלוני לולא נולד. לעתים תהא זו הנחה חברתית מוסכמת שמוטב היה לפלוני לא להיוולד מלחיות תוך מוגבלות חמורה. הנחה חברתית כזו תוסק, אם במקרה נתון תהיה זו דעתו של ’האדם הסביר’ - מונח מושרש היטב בדיני הנזיקין".

מה יהיה תוקפו של טופס ההסכמה עליו חתמה האם במצב בו, בפועל, לא הבינה את תוכן המסמך עליו היא חותמת?


נפסק כי טופס ההסכמה עליה הוחתמה האם, אינו ממלא אחר דרישת הגילוי וכי והיה על קופת חולים לדאוג לטופס הסבר מפורט ובהיר, תוך מתן הסבר מילולי על ידי צוות המרפאה. מתן הסבר נוסף ביום ביצוע הבדיקה הינו קריטי, שכן בין מועד הפניית האישה לביצוע בדיקה ועד למועד ביצוע הבדיקה בפועל עלול לעבור זמן מה, אשר במהלכו תתערער הבנתה וידיעתה של האישה באשר למהות הבדיקה אותה היא עומדת לעבור.

מה הנוהל לו מחוייבת קופת החולים לפי פסיקת בית המשפט?


על קופת חולים להנהיג נהלי מסירת מידע ראויים, באופן שהצוות הרפואי יידע את ההורים בדבר אפשרות קיום הבדיקה המורחבת, מהותה והיקפה. במסגרת האמור מחובתה של קופת חולים לדאוג לטופס הסכמה אשר יבהיר בצורה בולטת את אפשרות ביצוע הבדיקה המורחבת, על אף שהיא כרוכה בתשלום, תוך פירוט יתרונותיה ביחס לבדיקה הבסיסית. העדר הנחיות ברורות ונהלים מוגדרים באשר להיקף המידע שיש למסור למטופלת לעניין אפשרותה לבצע בדיקה מורחבת באופן פרטי ואי מתן הסבר מילולי הולם בטרם ביצוע הבדיקה הבסיסית הינם בגדר נוהל בלתי סביר. במחדל זה יש התרשלות מצד קופת החולים.

מה משמעות אי ההסבר לגבי בדיקת האולטראסאונד המורחבת עת ביצוע הבדיקה הבסיסית?


אי הצגה מפורשת של האפשרות לבצע בדיקה מורחבת באופן פרטי ואי מתן הסבר הולם בטרם ביצוע הבדיקה הבסיסית הינם בגדר נוהל בלתי סביר. במחדל זה יש התרשלות מצד קופת החולים.

האם מתקיים קשר סיבתי בין אי גילוי המום לבין הנזק לו טוענים ההורים?


בית המשפט קיבל את גרסת ההורים, העולה מתצהיריהם, לפיה אם היה נודע להם דבר קיומו של המום, היו מפסיקים את ההריון. חיזוק למסקנה זו מצאתי במסמכי האישפוז של האם בבית חולים מאיר, מהם עולה כי בתחילה רצו ההורים למסור את אוראל לאימוץ.


לפיכך, נפסק כי במקרה דנן מתקיים קשר סיבתי בין התרשלותה של קופת חולים לבין הנזק שנגרם לתובעים בהולדתה של אוראל במומה.

 

המשתנים אשר משפיעים על קביעת אחוז הנכות התפקודית של התובעת:


מעדותיהם של האב והאם עלה, כי התובעת הינה ילדה מקסימה ומיוחדת, אינטיליגנטית ומפותחת מנטלית לגילה ובעלת כשרון מוסיקלי. התובעת נוהגת לבקר בגן ילדים רגיל פעמיים בשבוע, היא אהובה על חבריה לגן, משתתפת בחוגים (נגינה על אורגן ושחיה) ומשחקת במחשב.


בשל גילה הצעיר ולאור כישוריה, אני משוכנעת כי התובעת תלמד לחיות עם מומה, תפתח עצמאות ותשתלב בשוק העבודה. לאור האמור אני נקבע כי נכותה התפקודית של התובעת הינה בשיעור של 65%.

גובה פיצויים שנפסקו:


• פיצוי בגין כאב וסבל - 250,000 ₪.
• פיצוי בגין עזרת הזולת בטיפול, בסיעוד, השגחה וליווי - 120,000 ₪.
• פיצוי בגין הוצאות בגין רכישת אמצעים ועזרים מיוחדים - של 50,000 ₪.
• סה"כ 420,000 ₪


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,