www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות רפואית - ניתוק חולה לב ממוניטור ללא אישור רופא

פסק דין בעניין רשלנות רפואית - ניתוק חולה לב ממוניטור ללא אישור רופא

תא (ראשל"צ) 2898/02‏ ‏ עזבון המנוח שמעון גורסטמן ז"ל נ’ שירותי בריאות כללית


• התרשלות בניתוק ממכשיר מוניטור

עובדות המקרה:


מן התיעוד הרפואי עולה, כי ביום 4.3.1995 פנה המנוח לחדר מיון בבית החולים של הנתבעת "עקב כאבים לוחצים בחזה", והועבר ליחידה לטיפול נמרץ לבבי. בסיום המחלה ביחידת טיפול נמרץ נרשם: "מדובר בחולה בן 47 התקבל ליחידה בתמונה של אוטם חריף בשריר הלב בדופן תחתון-אחורי-לטרלי. בקבלתו ליחידה עשה VF X 6 וטופל במכות חשמל עם החיאה ממושכת"


ביום 9.3.1995 - היום השישי לאשפוז המנוח ביחידה לטיפול נמרץ - הועבר המנוח למחלקה הפנימית. ב"סיכום מחלה" ביחידה לטיפול נמרץ נרשם:


"...במהלך ההשגחה ביחידה מצבו השתפר... מרגיש טוב. אסימפטומטי. עובר למח’ פנימית להמשך טיפול והשגחה"

 

ברישום האחיות בערב של יום 9.3.1995, במחלקה הפנימית, נרשם כדלקמן:
"ערב - ללא סיבה ירד לכורסה. בזמן ישיבה בכורסה הרגיש חולשה כללית הוחזר למיטה הוזמן רופא תורן. ל"ד 115/72 דופק 90. קיבל חמצן במשקפיים. עבר לחדר 43 חובר למוניטור. לאחר כ- 15 דקות הרגיש יותר טוב".


בהמשך "תולדות ומהלך המחלה", בבוקר יום המחרת, 10.3.1995, נרשם:
"החולה מתוח מאוד ממורמר מאוד, מסרב לעבור ל[חדר]- 241, במידה ותצטרכו חדר אפשר להעבירו... מחובר למוניטור"


בהמשך יום 10.3.1995 נרשם ב"תולדות ומהלך המחלה": "הרגשה כללית טובה ללא סימני מצוקה ללא סימני אי ספיקה. בטופס מעקב האחות נרשם ביום 10.3.1995 "ערב: ללא שינוי במצבו התלונן על צמרמורת היה חום 38... ל"ד 115/60 דופק 78, לילה – ישן טוב כל הלילה ללא תלונות"


ביום 11.3.1995 (יום פטירת המנוח) נרשם: "הבוקר בזמן ישיבה במיטה חש חולשה ניכרת ללא כאבי חזה ללא קוצר נשימה בא.ק.ג. שבוצע ללא דינמיקה. כעת חש בטוב ללא כאבים נינוח... ללא מצוקה נשימתית. במעקב האחות נרשם ביום זה: "בוקר – התלונן הבוקר על הרגשה רעה וחולשה. נעשה א.ק.ג שלא הראה על שינויים. בעלית חום יש להודיע לרופא תורן" בערב נרשם: "ללא שינויים במצבו, ללא תלונות, ללא חום". בלילה של יום 11.3.1995, המנוח נפטר: "בעת קבלת משמרת בשעה pm10:55 החולה נמצא במיטה ללא דופק וללא נשימה". ברישום מקביל של ד"ר קנטר ביום 11.3.1995 מופיע: "pm10:50 נקראת למיטת החולה ע"י אחות, נמצא מת במיטתו".

מחלוקת המומחים לאור התשתית העובדתית


על רקע השתלשלות הענינים המפורטת לעיל, עלתה השאלה, אם נפלה התרשלות בניתוק המנוח מהמוניטור, ביום 10.3.1995, או בכך שהרופא המטפל נמנע מלחברו למוניטור מחדש במהלך יום זה וביום שלאחריו.

הכרעת בית המשפט בסוגיית הניתוק מהמוניטור


בית המשפט הגיע למסקנה כי בית החולים התרשל בטיפול במנוח, בכך שניתקו מן המוניטור בטרם עת, וככל הנראה אף ללא הפעלת שיקול דעת של רופא בעת ביצוע הניתוק.


להלן הדיון המלא המובא בפסק הדין:


"דומה כי אין מחלוקת, שלא נפל כל פגם בהחלטת הרופאים להעביר את המנוח מיחידת טיפול נמרץ למחלקה הפנימית. התיעוד הרפואי שנסקר לעיל מלמד על שיפור במצב החולה לאחר ששהה 6 ימים בטיפול נמרץ. למרות ההתפרצות הדרמטית של המחלה, הרי שמצב החולה יוצב, הודות לטיפול רפואי נמרץ וראוי לציון, עד שבמועד העברתו חש החולה טוב יחסית, לא סבל כאבי חזה הנובעים ממחלתו והיה א-סימפטומטי. גם פרופ’ קפלינסקי מטעם התובעים הודה, כי ניתן היה להעביר את המנוח למחלקה הפנימית, ובלבד שינוטר במשך 4-5 ימים נוספים.

 

שונה היא המסקנה בכל הקשור להחלטת מנהל המחלקה הפנימית לנתק את המנוח מן המוניטור ביום 10.3.1995, לאחר שערב קודם לכן חובר למכשיר בהחלטת הרופא התורן. בענין זה אני מאמצת את חוות דעתו של פרופ’ קפלינסקי, לפיה לא היה מקום להפסיק את הניטור באותה נקודת זמן. מן הראיות שבפני עולה כי, היה על הרופא הסביר לצפות שניתוק מן המוניטור עלול למנוע את הצלת חיי החולה, אם יפתח פרפור חדרים חוזר או ארוע לבבי אחר.


התיעוד הרפואי מלמד כי תחושתו הסוביקטיבית של החולה סבלה מתנודות במהלך שלושת ימי שהותו במחלקה הפנימית. מלכתחילה, כאשר נקלט במחלקה, חש יחסית טוב ולא חובר למוניטור. החיבור נעשה רק ביום 9.3.1995 בערב, על רקע תלונתו על "חולשה כללית", וזאת לאחר שירד ממיטתו לכורסה. בהמשך אותו ערב נרשם כי התלונן על כאבים בחזה, אך ישן בלילה ללא תלונות. תלונות החולה בבקר יום המחרת לא נרגעו, אלא אף החריפו, שהרי נרשם כי הוא "מתוח וממורמר ביותר" ומסרב לעבור לחדר מרוחק יחסית לעמדת האחיות, ללא ניטור. בהמשך היום לא נרשמו תלונות, ואולם בבוקר יום 11.3.1995 (יום הפטירה) שב המנוח והתלונן על חולשה והרגשה רעה. א.ק.ג שבוצע, בעקבות תלונתו, נמצא ללא דינמיקה.


אף כי הבדיקה האוביקטיבית (א.ק.ג) לא הצביעה על הרעה, הרי שלא ניתן משקל כלשהו להרגשה הסוביקטיבית של החולה. בענין זה מקובלת עלי עמדתו של פרופ’ כספי, אשר לפיה "כל מקצוע הרפואה קשור בין חולה לרופא, ואנו חייבים לשמוע מה שהחולה אומר כי זה הבסיס העיקרי" (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 25 ש’ 16-19). פרופ’ כספי הסכים, כי במקרים כגון דא, "יש חשיבות מאוד גדולה לאיך שהחולה מדווח על מצבו לאחר החייאתו" (שם).

 

דומה כי בנסיבות הענין לא היה מקום לחשש שמא החולה מעצים את תחושותיו הסוביקטיביות או מפריז בתלונות, וזאת על רקע המשבר החריף שעבר -- האוטם החריף והנרחב, מעורבות החדר הימני, פרפור החדרים, ההחיאה הממושכת ו- 6 מכות החשמל, לצד שכיבה ממושכת יחסית במחלקת טיפול נמרץ. תלונות החולה היו צריכות להדליק נורה אדומה, שחייבה את המשך המעקב ברמה גבוהה. חלף זאת – בחר הרופא המטפל להורות על ניתוק מן המוניטור, ובכך הקטין את רמת ההשגחה הרפואית.


הרופאים שהעידו בפני הדגישו את הצורך בתהליך שיקום. פרופ’ כספי חיווה דעתו כי "כל היסטריה הכי קטנה לא מבוססת, אתה תחזיר אותו [את החולה] ליחידת השגחה באופן שמעכב את הליך השיקום" (פרוטוקול ע’ 28 ש’ 2-3). פרופ’ מיטלמן ציין כי "כשהחולה מתרחק מהארוע ומצבו מתייצב, כפי במקרה דנא, אנו מבקשים לנתק מהמוניטור ולבצע אמבולציה – ירידה מהמיטה. זה חשוב להוריד את החולה מהמיטה ולאפשר לו לחזור כי אחרת יפתח טרומבוזות מסכנות חיים" (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 3 ש’ 13-15).

 

ואולם מסתבר, כי ניתן ליישב בין הצורך בניטור לבין הצורך בשיקום, תוך אימוץ שיטה של תהליך שיקום מדורג ומבוקר. פרופ’ קפלינסקי נשאל על כך והשיב: "זה [הניטור] לא מפריע [לשיקום], הוא יכול לקום ולהתהלך ולחזור למעקב מוניטור, ולפחות בשנתו" (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 24 ש’ 23-26). חשיבות הניטור בחולי לב מן הסוג דנא נלמדת גם מעדותו של פרופ’ כספי, אשר סיפר על "ניטור אלחוטי בזמן ההסתובבות" (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 31 ש’ 13-14). גם פרופ’ רוזנמן העיד על מכשור מתקדם המאפשר לנטר את החולה בביתו (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 44 ש’ 13-17). כמובן, מכשירים אלה לא היו קיימים בשנת 1995; ואולם עצם פיתוחם מלמד על חיוניות הניטור בתהליך השיקום.


דומה כי דווקא אינטרס השיקום מחייב להאזין בתשומת לב לתלונות חולה הלב, בשים לב להשפעה אפשרית של לחץ נפשי על התפרצות המחלה, ולפעול בתהליך הדרגתי. פרופ’ רוזנמן ציין, כי לא היה מחבר חולה למוניטור "מטעמים פסיכולוגיים", ואולם יחד עם זאת העיד כי "חלק מתהליך ההחלמה זה רכישת בטחון, שכן צריכים להשתחרר לביתם" (פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 40 ש’ 10-18). "רכישת בטחון" נעשית בתהליך מדורג וללא בבת אחת. ניתוק הדרגתי, הכולל ירידה מן המיטה והתהלכות, לצד המשך ניטור בעת שינה, צפוי להקנות לחולה את הבטחון שמקנה ההשגחה, מבלי להסתכן ביצירת תלות נמשכת.

 

צריך לזכור כי במקרה דנא עבר החולה ארוע טראומטי, ושכב בטיפול נמרץ. מיחידה מוגנת העבר לסביבה מוגנת פחות (המחלקה הפנימית). למרבה הצער, ביום 9.3.1995 בערב חש פעם נוספת ברע, התלונן על כאבים בחזה, קיבל חמצן וחובר למוניטור. האמנם היה מקום להזדרז בתהליך השיקום, ולנתקו מן המוניטור כבר בבקר יום המחרת?


ניטור אינו אלא רמה גבוהה של השגחה. אין מדובר במקרה שבו "ידה של הרפואה אינה משגת" (כטענת ב"כ הנתבעים, ס’ 2 לסיכומיו). אף אין מדובר בתרופה בעלת תופעות לוואי, או בתהליך כירורגי הכרוך בסיכון. יושם אל לב, כי החיבור למוניטור גם אינו כרוך בשיקול תקציבי מיוחד: "אין שיקול תקציבי בהפעלת המוניטור, יש מספיק מוניטורים..." (פרופ’ כספי, פרוטוקול מיום 25.1.2006 ע’ 30 ש’ 26-27).

 

אין בפני מקרה של אילוץ לבחור בחולה הזקוק יותר לניטור, על רקע מחסור במוניטורים, או בכח אדם שיעקב אחר פעולת המוניטור. אמנם, פרופ’ מיטלמן הורה לאחיות להעביר את החולה לחדר ללא ניטור "לפי הצורך" ("תולדות ומהלך המחלה", יום 10.3.1995, נספח ב’ לתצהירו וכן ת/2) -- ואולם בתיעוד הרפואי לא נרשמו שעת הניתוק בפועל והשיקול הקונקרטי שהופעל ברגע הניתוק. ממילא אין מקום להנחה תיאורטית בדבר מחסור.


כמובן, גם לשימוש במוניטור ישנן עלויות. הנתבעים הצביעו על שתי עלויות אפשריות: האחת תקציבית, והשניה – פגיעה בתהליך השיקום. ואולם הבירור העלה, כי עלויות אלה אינן בעלות משקל של ממש במקרה הנדון. השיקול התקציבי לא היווה שיקול קונקרטי. גם תהליך השיקום לא היה צפוי להפגע, לו ננקט מהלך הדרגתי של ניתוק, תוך שמירה על ניטור בעת שכיבה במיטה. מול עלויות נמוכות אלה, ניצבת התועלת הצפויה מן הניטור במהלך האשפוז, אשר עשוי "להציל חיים"."


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם - פגיעה בעצב

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בביצוע ניתוח למטופל הסובל מאיטמות במעי הגס

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

רשלנות רפואית - שירותי רפואת חירום לא תיקנו לחצן מצוקה

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

נטל הראייה בעקבות העדר רשומה רפואית - ניתוח כריתת גידול בצוואר הרחם

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

התקף לב סוער מול התקף לב שקט, האם רשלנות רפואית?

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם רופא אשר דיווח לפי חוק כלי ירייה התנהל ברשלנות כלפי מטופל?

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בבית חולים והפעלת חוק חקירת סיבות מוות

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

תביעה נגד בית אבות בגין רשלנות לאחר נפילת קשישה במסיבת פורים

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

אבנדיה ורשלנות רפואית - תביעה ייצוגית והסדר פשרה על סך 12 מיליון ש"ח

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

רשלנות רפואית חמורה של וטרינר ושלילת רישיון לצמיתות

ווטרינר אשר רישיונו נשלל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וזאת בשל "רשלנות חמורה", הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי דין הערעור להידחות... 

האם רשלנות בית אבות גרמה לנפילת קשישה וכתוצאה מכך לפטירתה?

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון דחה ערעור שעניינו רשלנות במתן חיסון לתינוק

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן - האם נעשה ברשלנות?

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

האם רשלנות בניתוח בקע והאם פיצויים למטופל?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: סרטן הלבלב, הפרין, נכע עורי, עצב לינגואלי, קדחת ים תיכונית, SHOULDER DYSTOCIA, קוארקטציה של האאורטה, חומר חיטוי,