www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם MMK - חסימת מעיים

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם MMK - חסימת מעיים

תא (י-ם) 7085/05 ‏ ‏ קדוש מרגלית נ’ בית החולים ביקור חולים


• ניתוח MMK
• ההסתברות להתרחשות חסימת מעיים כתוצאה מניתוח MMK:
• פגיעה באוטונומיה
• קשר סיבתי
הסכמה מדעת
• חתימה על טופס הסכמה כללי ולא מפורט ומשמעותה לגבי התקיימות הסכמה מדעת


עובדות המקרה:


התובעת ילידת 1952, אם לארבעה ילדים, עבדה כפקידת בנק. ביום 8.3.98, עברה התובעת בבית החולים ביקור חולים - הנתבע 1 שני ניתוחים: כריתת רחם והרמת שלפוחית השתן בהליך ששמו– MMK (מרשל מרקטי). התובעת טוענת, כי בגין רשלנות רפואית בניתוחים, נגרמה לה נכות משמעותית לצמיתות עקב חסימות מעיים חוזרות, דבר שאילץ אותה אף להפסיק עבודתה.

 

האם הייתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח? האם יש בעובדה שהנתבע לא הזהיר את התובעת לגבי הסיכונים משום התרשלות או פגיעה באוטונומיה?


על מנת להשיב על שאלה זו פסק בית המשפט כי יש לבחון את הסוגיות הבאות:


א. האם מדובר בסיכון מהסוג שצריך היה להציג לנתבעת טרם נותחה? האם היה על הנתבעים להזהיר את התובעת ולציין קיומו של סיכון להידבקויות ולחסימת מעיים כתוצאה מניתוח כריתת הרחם?


ב. מה הסיכוי להתממשות הסיכון? האם מדובר בסיכון זניח שלא נהוג ולא סביר להזהיר מפניו?


ג. האם ניתנו לתובעת כלל ההסברים הראויים בעניין ההליך בטרם נותחה? האם הדבר נעשה בדרך בה מורה החוק לעשות כן? האם טופס ההסכמה עליו הוחתמה התובעת הנו טופס העונה על דרישות החוק בתקופה הרלוונטית?


האם קיים קשר סיבתי בין העובדה שהתובעת לא הוזהרה ובין הנזק ממנו היא סובלת? אילו ידעה התובעת על הסיכון, האם הייתה נמנעת מביצוע הניתוח?


על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לנזק הנטען על ידי התובעת, על התובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ולאחר מכן, קיומו של קשר סיבתי משפטי.

 

לדברי בית המשפט:


"משמעות סיבתית עובדתית בוחנת זיקה פיזיקלית בין הגורם לנזק-אלמלא התנהגות המזיק, הנזק לא היה מתרחש באותה עת ובאותה צורה או כפי שנהוג לכנותה: "הסיבה בלעדיה אין". קשר סיבתי משפטי בוחן האם ראוי שבגלל אותו סיכון שגרם עובדתית לנזק ראוי להטיל חבות משפטית. זהו מבחן הצפיות: האם יכול היה לצפות והאם צריך היה. קשר סיבתי משפטי בין הרשלנות הרפואית לנזק מתקיים, כאשר הנזק היה תוצאה צפויה של ההתרשלות".


בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי טענת התובעת שהייתה נמנעת מהניתוח לו ידעה מה תהיה תוצאתו הנה הבנה שלאחר מעשה. אני סבור כי גם לו היה מתואר לה הסיכון והסיכוי להידבקויות בעקבות הניתוח, וכן הסיכון והסיכוי לחסימת מעיים בעקבות הדבקויות, לא היה הדבר גורם לה (או לכל מטופל אחר) להבין את המצב עד תום, כפי שהיא חווה אותו היום ולשער בנפשה מה משמעותו בפועל של הסיכון שבשמו נוקב הרופא וכיצד הוא יתבטא בחיי היום יום.


על כן, סבור היה בית המשפט כי הגיון הדברים והשכל הישר מביאים למסקנה שנוכח הסיכונים וההטרדות הבלתי פוסקות מהן סבלה התובעת, שום סיכון זניח לא היה מניא אותה מלעבור את הניתוח.

הנתבעים עצמם מסכימים, כי לא יידעו את התובעת גבי קיומו של סיכון לחסימת המעיים - האם צריך היה להציג הסיכון לתובעת?


ס’ 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, עוסק בהסכמה מדעת לטיפול רפואי. על פי הסעיף:
(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות -
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכנות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.


מהסעיף עולה, כי "הסכמה מדעת" משמעה: הסכמת החולה לביצוע הטיפול הרפואי בו רק לאחר שהוסברו לו, בין היתר, הסיכונים הכרוכים באותו טיפול.


ההסתברות להתרחשות חסימת מעיים כתוצאה מניתוח MMK:


שני המומחים, כמו גם הנתבע, הסבירו כי במקרים מסוימים עלולה להיווצר תופעת הידבקויות לאחר הניתוח המדובר. כולם אף הסכימו כי בחלק ממקרי ההידבקויות, עשויה להתפתח גם חסימת מעיים- כפי שאכן קרה במקרה של התובעת. השאלה מהי מידת ההסתברות להתרחשות סיבוך זה לא נענתה באופן ברור על ידי מי מהעדים.


מה הדין במקרה של חתימה על טופס הסכמה כללי ולא מפורט בהקשר של הסכמה מדעת?


במקרה זה, בטופס ההסכמה עליו חתמה התובעת ביום 16.2.98, בטרם עברה הניתוח, אין פירוט בדבר הסיכונים האפשריים או אזהרה ספציפית בנוגע למי מהם. הטופס מנוסח בלשון כללית ביותר: החולה מאשרת כי קיבלה הסבר "על התוצאות המקוות, על הסיכונים הסבירים ועל דרכי הטיפול החלופיות האפשריות בנסיבות המקרה לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחד מהליכים אלה ..".


על פי סעיף 14 (ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996: "הסכמה מדעת לטיפול רפואי...תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל". מכאן, שלא די בכך שהדברים הוסברו למטופלת בעל פה, נדרש כי תמצית ההסבר הספציפי לניתוח, שניתן למטופלת, תכתב בבירור על טופס ההסכמה. בית המשפט פסק כי הדבר לא נעשה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...