www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

עובדות המקרה:


ביום 4.2.1991 נותחה גב’ מזרחי בבית-החולים הדסה עין כרם בירושלים על-ידי פרופסור איתן שילוני ופרופסור פתחיה רייסמן, לשם הסרת הטחול, ניתוח אותו נדרשה גב’ מזרחי לעבור כתוצאה ממחלת הזאבת בה הייתה חולה.

 

הניתוח תוכנן להיעשות מתוך גישה לפרוסקופית, היינו באמצעות ביצוע מספר חתכים קצרים בבטן, דרכם מוכנסים לגוף, באמצעות "טרוקרים", המכשירים המשמשים לניתוח. באופן זה, אמור הטחול להיות מנותק מסביבתו ולהיות מוכנס לשקית ניילון המוחדרת אף היא לתוך הגוף.

 

מכיוון שלא ניתן להוציא את הטחול מחלל הבטן דרך החתכים הקצרים שנעשים בבטן, נכתש הטחול לחתיכות קטנות, אותן ניתן יהיה להוציא מהגוף, באמצעות קירוב פתח השקית לחתך הניתוח. הניתוח אשר בוצע בגב’ מזרחי אכן החל בדרך זו והטחול נותק והוכנס לשקית לאחר שהופרד מסביבתו. אלא, שבמהלך כתישת הטחול, בעודו נמצא בשקית, נקרעה השקית, והטחול הכתוש חלקית התפזר בחלל הבטן. לאור סיבוך זה, הופסק הניתוח בצורתו הלפרוסקופית ובוצעה פתיחה חלקית של הבטן, באמצעות חתך באורך 6 ס"מ, כדי לאסוף את חלקי הטחול שהתפזרו בחלל הבטן.

 

לאחר הוצאת חלקי הטחול, סריקת חלל הבטן ושטיפתה, נסגרו החתכים בגופה של גב’ מזרחי. ביום 9.2.1997, חמישה ימים לאחר הניתוח, שוחררה גב’ מזרחי מבית-החולים הדסה. בליל אותו יום שבה גב’ מזרחי לחדר המיון בבית-החולים הדסה, בין היתר בשל כאבי בטן ואושפזה ליומיים נוספים, עד ליום 11.2.1997. יש לציין, כי במכתב השחרור מהדסה אותו קיבלה גב’ מזרחי ביום זה (סיכום המחלה) לא נזכרה עובדת שחרורה מבית-החולים ואשפוזה מחדש ואף לא הסיבוכים שנתרחשו במהלך הניתוח.

 

למחרת היום, ביום 12.2.1997, חזרה גב’ מזרחי לחדר המיון, בבית החולים ביקור חולים שבירושלים והתלוננה על דימום ואגינלי. בבית החולים נערכה לגב’ מזרחי בדיקה ואובחנה אצלה, בין היתר, רגישות דיפוזית בבטן. לאחר הבדיקה שוחררה גב’ מזרחי לביתה. לאחר מספר ימים נוספים, ביום 16.2.1997, שוב חזרה גב’ מזרחי לחדר מיון בבית החולים ביקור חולים, שם אובחנה כסובלת מזיהום תוך בטני ונערך לה ניתוח, בו נתגלה, שכתוצאה משני נקבים שנמצאו במעי הדק נמצאו בבטנה זיהום ומוגלה בכמות רבה.

האם נגרם במקרה זה נזק ראייתי?


בית-המשפט התייחס לעובדה שהשקית, על אף שהקריעה שנוצרה בה גרמה לסיבוך בניתוח, לא נשמרה, בניגוד למקובל והושלכה כפי הנראה לפח וראה בכך משום גרימת נזק ראייתי לגב’ מזרחי.

מה המשמעות של הנזק הראייתי שנגרם לתובעת?

 


בית-המשפט קבע, כי מדובר בליקויים מהותיים ביותר, אשר שללו מגב’ מזרחי את היכולת לפרוש בפני בית-המשפט את מלוא חומר הראיות שצריך היה לעמוד לרשותה. לאור זאת, קבע בית-המשפט, כי בשל הנזק הראייתי אותו גרמו הדסה ופרופסור שילוני לגב’ מזרחי, יש להעביר את נטל השכנוע בשאלת ההתרשלות לכתפי הדסה ופרופסור שילוני.


בית-המשפט קבע, כי הדסה ופרופסור שילוני לא עמדו בנטל השכנוע ועל כן קבע כי:


"משכך, אין לי אלא לקבוע כי מכשיר הכתישה המתכתי היה טראומטי מכדי להפעילו בחלל השקית. השימוש בשקית שבנדון לכתישת הטחול באמצעות המכשיר, שביצע בתוכה פעולות משיכה ודחיפה (אשר גרמו לקריעתה), היה מנוגד להוראות השימוש, והיווה התרשלות והפרה של חובת הזהירות שחבו הנתבעים לתובעת. אם רצונם של הנתבעים היה לבצע כתישה באמצעות מכשיר טראומטי כמחזיק הספוג, היה עליהם לבחור בשקית אחרת, עמידה יותר".

 

האם התקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק?


לגבי הקשר הסיבתי בין התרשלותם של הדסה ופרופסור שילוני והנזק שנגרם לגב’ מזרחי בגין הנקבים שנגרמו לה במעי הדק, קבע בית-המשפט, כי מבין האפשרויות שהוצגו בפניו בניסיון להסביר את היווצרות הנקבים, הוא מאמץ את החלופה לפיה, הנקבים נגרמו כתוצאה מפגיעה על-ידי מכשיר קואגולציה, אשר שימש בחלקו השני של הניתוח לשם הפסקתם של דימומים והפרדת רקמות.

מה היקף הנזק לו אחראים המעוולים?


מכיוון שבית-המשפט קבע, כי הדסה ופרופסור שילוני אחראים בהתרשלותם למעבר לחלק השני של הניתוח, ראה אותם בית-המשפט כאחראים לכל נזק שנגרם לגב’ מזרחי במהלך חלק זה, גם באם הוא עצמו אינו נובע מהתרשלות, שכן הדסה ופרופ’ שילוני, ברשלנותם, העמידו את גב’ מזרחי בסיכון לנזק זה שלא לצורך.

לאור האמור, קבע בית-המשפט, כי הדסה ופרופסור שילוני אחראים לנזקים שנגרמו לגב’ מזרחי בחלק השני של הניתוח וכתוצאה ממנו, כדלקמן:

נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הצלקת שנוצרה עקב חיתוך הבטן,

נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הפרעות במערכת העיכול,

נכות זמנית בשיעור של 20%, למשך שנתיים, בגין פיסטולה במרכז הצלקת.

הפיצויים שנפסקו לתובעת:


הפסד השתכרות- לפי 3,500 ש"ח לחודש בעבר ולעתיד;

הוצאות רפואיות וניידות - 50,000 ש"ח;

סיעוד ועזרה לעבר ולעתיד- 60,000 ש"ח;

נזקים לא ממוניים- 400,000 ש"ח


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...