www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח אשכים - ניוון אשך ופיצויים

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח אשכים - ניוון אשך ופיצויים

017281/98 אורי אשתר נ’ מדינת ישראל משרד הבריאות


• רשלנות רפואית בניתוח באשכים
• כלל "הדבר מעיד בעד עצמו" ותחולתו
• חוסר באשך אחד כאשר השני תקין- האם נכות?

התובע יליד 1975. בשנת 1979 בהיותו בן ארבע שנים, בריא בדרך כלל, הופיעה באשך שמאל נפיחות שלא לוותה בכאבים. בבדיקה בבית חולים הממשלתי "הלל יפה" בחדרה. לתובע אובחנה הווצרות שקית נוזל סביב האשך וחבל הזרע השמאליים (ההידרוצלה) אשר חייבה התערבות ניתוחית.

 

אצל ילדים בגילו של התובע מלווה תופעה זו לעתים קרובות בבקע מפשעתי. ביום 12.9.79 הוצאו התפרים ונמצא כי הפצע נרפא. חודשים אחדים לאחר מכן הבחינה אמו של התובע בחוסר האשך השמאלי.

 

התובע הובא לבדיקה רפואית בה לא נמצא האשך השמאלי והתברר כי התנוון. ביום 24.8.98 הגיש התובע תובענה זו נגד המדינה – הבעלים של בית החולים ומעסיקתה של רופאיו – לתשלום פיצויי נזיקין בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב רשלנות רפואית בניתוח.

חוות הדעת המקצועית:


נוכח הפער בין דעות המומחים החליט כבוד השופט כהן, לפניו החל הדיון בתובענה, על מינוי ד"ר שוטלנד, אורולוג מומחה, כמומחה רפואי מטעם בית משפט. ד"ר שוטלנד ציין בחוות דעתו שבע סיבות אפשריות לאי-אספקת דם לאשך ולניוונו - נזק לעורק של צינור הזרע עקב קשירה או צריבה; נזק לעורק האשך מאותה סיבה; שתי התופעות גם יחד; לחץ ומתח של הרקמות בגובה טבעת מפשעתית בזמן הורדה של הרקמות אל חלל שק האשכים ו/או סגירת טבעת הדוקה מדי (אפשרות זו נראתה לו סבירה ביותר); תסביב האשך (אפשרות בלתי סבירה במקרה דנן); זיהום (אין עדות במקרה דנן); גודש של ורידים בזמן הניתוח באזור חבל הזרע, פקקת של ורידי חבל הזרע ותוצאה משנית של חסימת אספקת הדם (לדעתו זו הסיבה המשמעותית ביותר לגרימת ניוון האשך).

 

ד"ר שוטלנד היה בדעה כי נכותו הצמיתה של התובע מגיעה לכדי 20% לפי סעיף 24(3) לתקנות וכן 10% נוספים בגין נכות נפשית הנובעת מחוסר אשך לפי סעיף 34(ב) לתקנות. המומחה נחקר על חוות דעתו ובעדותו אישר כי הניתוח בוצע בטכניקה מקובלת, אז והיום, אם כי כיום עם התפתחות תת-התמחויות מקובל שניתוחים להסרת הידרוצלה אצל ילדים עד גיל ארבע מבוצעים על ידי מומחים לכירורגית ילדים, תת-התמחות זו חדשה יחסית ולא היתה קיימת בשנת 1979. עוד הוסיף כי הנזק הנו תוצאה של הניתוח אם כי אין לדעת מהו הגורם המדויק, דעתו של ד"ר אביגד מקובלת עליו ואין לייחס לדעתו רשלנות למנתח.

מתי יוחל הכלל "הדבר מעיד על עצמו" כפי שנקבע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין?


סעיף 41 לפקודה קובע שלושה יסודות מצטברים להחלת הכלל והם: התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת מה היו הנסיבות אשר הביאו לידי המקרה שגרם לנזק; הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה עליו; אירוע התאונה מתיישב עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה יותר מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות כזו. במקרה זה פסק בית המשפט:

התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת מה היו הנסיבות אשר הביאו לידי המקרה שגרם לנזק – כל המומחים, מטעם הצדדים ומטעם בית המשפט, תמימי דעים כי הנזק נגרם במהלך הניתוח אם כי לא ניתן לקבוע את הסיבה הממשית. לדעתם קיימת סבירות כי פעולה כלשהי במהלך הניתוח גרמה לחסימת כלי דם שמנעה מעבר דם לאשך. מכאן, שהוכח היסוד הראשון.

הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה עליו – הנזק נגרם על ידי מכשיר רפואי שהשליטה בו היתה בידי המנתח או עוזריו, עובדי הנתבעת או על ידי או במתקני הנתבעת או על ידי חפצים שבשליטת הנתבעת או אפילו על ידי ידיהם של המנתח או מי מעוזריו. בכך עונה הדיבור "נכס" למשמעותו בפקודה.

 

אירוע התאונה מתיישב יותר עם חוסר הזהירות מצד הנתבע – במקרה דנן נכנס התובע, ילד בריא (פרט להידרוצלה) בן ארבע, לניתוח אלקטיבי פשוט ושגרתי שאין בו כמעט סיבוכים אשר אמור היה להסתיים לאחר אשפוז קצר ללא תקלות. חרף זאת הסתיים הניתוח בנזק בלתי הפיך. נסיבות אלו מתיישבות יותר עם חוסר זהירות מצדם של עובדי הנתבעת מאשר עם זהירות מצדם.

לפיכך נפסק כי התובע הניח תשתית עובדתית לקיום יסודות הכלל הדבר מעיד על עצמו. על כן עובר נטל השכנוע כי לא היתה התרשלות מצדה אל כתפי הנתבעת.

בית המשפט פסק כי הנתבעת לא הרימה נטל זה. המומחה אמנם העיד לפניי (בניגוד לעולה מחוות הדעת) כי לא היתה, לדעתו, רשלנות מצד הנתבעת, ברם המדובר בשאלה משפטית שההכרעה בה מסורה לבית המשפט. משהונחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי הסיבוך אשר גרם לפגיעה המצערת בתובע נבע מתקלה במהלך הניתוח, עבר הנטל לנתבעת להוכיח כי עובדיה נקטו בזהירות הנדרשת וחרף זאת הופיע סיבוך שהיה בלתי נמנע. משלא הוכיחה זאת נותרו כפות המאזניים מעויינות. לפיכך נפסק כי דין התביעה להתקבל.


מה המשמעות של חוסר באשך אחד כאשר השני תקין מבחינה נכותית?


סעיף 24 (3) לתקנות קובע נכות בגין "חוסר אשך והשני תקין" המכילה בעיקר פן נפשי שכן נקודת המוצא היא כי אשך אחד תקין באופן שלא תהיה פגיעה עכשווית בפוריות. לכן רק תופעות מיוחדות יצדיקו הענקת נכות נפשית וכאלו לא הוכחו במקרה דנן. ברי כי ההערכה צריכה להעשות על ידי מומחה בתחום הנפשי. סעיף 24(3) לתקנות מקנה נכות בשיעור 20% בגין חוסר אשך והשני תקין. הוראה זו מניחה כי אין פגיעה עכשווית בפוריות. עם זאת אין להתעלם מפגיעה עתידית אפשרית שכן משני מקורות "לייצור זרע" נותר אחד בלבד ובנוסף קיים סיכון של פגיעה באשך התקין כתוצאה ממחלה או חבלה. התובע גבר צעיר שטרם הקים משפחה, פוריותו עדיין לא הועמדה במבחן ולכן הסיכון במקרה שלו ממשי יותר. לכן יש לפצותו בגין פגיעה עתידית אפשרית בפוריות.

הפיצוי שנפסק:

 

בית המשפט פסק כי בנסיבות המקרה הפיצוי לו זכאי התובע בגין נזק בלתי ממוני ובגין פגיעה אפשרית בפוריות הינו פיצוי בסך 100,000 ₪ .
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...