www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - כיצד מחשבים פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידת שולפן ריק?

פסק דין - כיצד מחשבים פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידת שולפן ריק?

תא 01 / 3445 פולונסקי מיה נ’ המרכז הרפואי ע"ש "שיבא"


• התרשלות בביצוע לידה נרתיקית ולא קיסרית כאשר היה קושי בחילוץ הכתפיים
• פסיקת גובה הנזק בתביעת רשלנות רפואית
• נכות רפואית כתוצאה מקושי בחילוץ כתפיים בלידה שגרם לשיתוק בגפה הימנית.
• קביעת גובה הפיצוי בראשי הנזק השונים
• אופן קביעת פיצוי בגין נזק לא ממוני
• אופן קביעת פיצוי בגין אבדן כושר השתכרות בעתיד
• אופן קביעת גובה הפיצוי בגין עזרה בעתיד
• אופן קביעת פיצוי בגין ניידות מוגברת

עובדות המקרה:


התובעת נולדה ביום 8.7.97, במרכז הרפואי ע"ש שיבא. במהלך הלידה הופיע קושי בחילוץ הכתפיים של התובעת, והלידה הסתיימה בעזרת שולפן ריק. כתוצאה מכך נגרמה לתובעת נכות צמיתה. בהחלטת בית המשפט נקבע כי הצוות הרפואי של הנתבעת התרשל בעת שביצע לידה נרתיקית ללא שקילת אפשרות של לידה קיסרית כמתחייב ממכלול הנתונים שהיו בידיו, לרבות נתונים שהצוות הרפואי היה צריך להיות ער לחסרונם. לאחר החלטה זו הגישו בעלי הדין את ראיותיהם בנוגע לגובה הנזק שנגרם לתובעת ולהוריה. במילים אחרות - מדובר במקרה נוסף של רשלנות רפואית בלידה.

 

התובעים טענו לפיצוי בפרטי הנזק הבאים: נזק לא ממוני (כאב וסבל), הפסד כושר השתכרות בעתיד, הוצאות בגין עזרה בעתיד, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות ושיקומיות, הוצאות בעבר, עזרה וסיעוד של בני המשפחה, והפסדי שכר של האם.

מה הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת?


חוות הדעת של ד"ר מתן קבעה כי התובעת סובלת משיתוק בגפה הימנית העליונה מסוג ERB. זו היתה גם קביעתם של המומחים מטעם הצדדים. ד"ר מתן מצא כי התובעת מפעילה את שתי ידיה בזריזות. עם זאת, בדיקתו העלתה כי בזמן הנפת יד ימין ודחיפתה לאחור, קיים שוני בעמדת עצם השכמה. כן נמצאה הגבלה ביישור המפרק ובטווחי התנועה. ד"ר מתן קבע כי נכותה "הנוירולוגית הפונקציונאלית" של התובעת מתאימה לדרגה של 20%, וכי ההגבלה במפרק מוסיפה לנכותה עוד 7%. סך כל נכותה של התובעת הועמד על ידו על שיעור של 25.6%.


בית המשפט קבע כי נכות התובעת עומדת על דרגה של 25.6%. ההבחנות של המומחים השונים היו בעיקרן זהות. עם זאת, הם נחלקו ביניהם בשאלת חומרת הפגיעה שהוסבה לתובעת. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע, כמו מומחה הנתבעים, את הנכות הנוירולוגית של התובעת לפי סעיף 31 (1) א’ 1. עם זאת הוא סבר כי נכות זו עומדת על דרגה של 20 אחוז. קביעה זו נעשתה בשלב מאוחר לזה של מומחה הנתבעים, ולפיכך יש להעדיף קביעה זו. בנוסף, מצא מומחה בית המשפט שלתובעת קיימת נכות נוספת בשל ההגבלה במפרק, הגבלה שמומחה הנתבעים לא נתן עליה את דעתו. יוצא שניתן לסמוך על חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר היתה מקיפה יותר ונעשתה בשלב מאוחר יחסית.

אופן קביעת גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני:


התובעת כבת 8 שנים. התובעת מתערה היטב בסביבתה. הדבר עולה מתעודת ההערכה שניתנה לה בסיום כיתה ב’. עם זאת, התובעת מוגבלת ביכולותיה הפיסיות. הגבלה זו מצריכה מאמץ בכתיבה, בריקוד, במשחק. היא מחייבת השקעה נוספת של זמן, סבלנות והתמדה כדי להשתתף בפעילויות אשר אחרים עושים אותן ללא קושי. לתוספת קושי כזה יש מחיר. היא פוגעת באיכות החיים. נכון, כמעט כולנו סובלים ממגבלות כאלה ואחרות. דווקא משום כך, מגבלות נוספות, אפילו אינן חמורות ביותר, יכולות להקשות עלינו כספחת. הן יכולות לפגוע בשמחת החיים. הן פוגעות ביכולתנו לבצע פעולות המסבות נחת, כמו ריקוד, ציור או שחיה (תצהיר התובעת). אמנם פעולות אלה אינן חסומות בפני התובעת. היא משתתפת בהן, אך המאמץ הנדרש ממנה גדול יותר.

 

יתר על כן, המגבלות יכולות לפגוע בתחושת העצמאות של הניזוק. הן משליכות על יכולותיו בעניינים של יום יום. כך למשל אומרת התובעת 3 כי התובעת מתקשה לבצע פעולות הלבשה בכוחות עצמה. היא נצרכת למאמץ גדול יותר גם בכתיבה.
בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 300,000 ש"ח.

אופן קביעת גובה הפיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות בעתיד:


פריט הנזק של הפסד כושר השתכרות בעתיד מעמיד קשיים רבים בפני בית המשפט הנדרש לקבעו. מדובר, בדרך כלל, בהפסד אשר יש לקבעו למשך תקופה ארוכה בעתיד, לעיתים לתקופה של עשרות שנים, כאשר הנסתר רב על הנגלה. אופי הפגיעה בתובעת עקב התאונה, ומידתה, הם מן הגורמים החשובים בקביעת ההפסד בגין רכיב זה. על כן דרגת הנכות הרפואית יכולה להיות אחד המרכיבים המרכזיים ב"מטריצה", אותה מפעילים לאיתור ההפסד בגין אבדן כושר השתכרות.

 

חשיבות הנכות הרפואית עולה כאשר עתידו המקצועי של הניזוק אינו ברור. "באותם מקרים שעתידו המקצועי של התובע בנכותו לא ברור, ובאין נתונים אחרים שיהיה בהם לסייע בקביעת הגריעה מכושר ההשתכרות עקב התאונה, יכול שיעור הנכות הרפואית אף לשמש מודד למידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. כך נוהגים בתי המשפט לפסוק במקרים בהם אין להם נתונים אחרים לקבוע את כושרו של התובע להשתכר בנכותו. במקרים אלה קובע בית המשפט את כושר השתכרותו של התובע לולא התאונה - בין אם המדובר בכושר השתכרות מוכח ובין אם נזקקים לשכר הממוצע במשק כמבטא את כושר ההשתכרות - והוא נזקק לחזקה שכושר זה נפגע כשיעור אחוז הנכות הרפואית. במקרים אלה משמש שיעור הנכות הרפואית כמודד לשיעור הפסד כושר ההשתכרות" (ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ’ סייף רמזי, דינים עליון, מ 443).


כוחה של חזקה זו מתחזק עת מדובר בילדה רכה בשנים. הטעם לכך נובע ממידת הערפול הרבה הנוגעת לחישוב השתכרותו של מי שטרם עלה על מסלול מקצועי כלשהו. "מאחר שבקטין עסקינן, אין בידנו נתונים כלשהם להערכת הפסד השתכרותו הצפויה. מאחר שעתידו לפניו וכל הערכה בקשר למסלול המקצועי בו יבחר בעתיד ומידת ההפרעה שנכותו תגרום לו יהיו בגדר ניחוש...." (ע"א 446/81 המועצה המקומית נחלת יהודה נ’ זדה, פד"י ל"ט (1) 19, 24). אך גם במקרה של קטינים משמשת הנכות הרפואית "מפתח" בלבד (ע"א 331/85 אפריאמוב נ’ גבאי, פד"י מב(3) 191). אובדן הכושר לא יהיה נגזרת אוטומטית ממנה. מידת החפיפה בין אלה תקבע, בין היתר, בהתחשב במהות הפגיעה, ונתוני הקטינה, לרבות יכולת ההסתגלות שלה (ע"א 81/69 מדינת ישראל נ’ שלום אייגר, פ"ד מה (1) 580, פסקה 14).


במקרה זה התובעת היא ילדה רכה בשנים, הסובלת מפגיעה ביד ימין, היא היד הדומיננטית שלה. לפגיעה זו אין היום השלכה ממשית על הישגיה בלימודים. לדברי האם, התובעת 3, התובעת היא "ילדה שאפתנית ועקשנית... [ה]מתעקשת כל השנים לעמוד במשימות הניצבות בפניה" (תצהיר, ס’ 22). עם זאת טווח יכולותיה הוגבל. היטיבה לעמוד על כך הדס הירשפלד, רקדנית מקצועית, המלמדת את התובעת בלט. היא העירה כי לתובעת יש שפת גוף מקסימה והיא "נראית מקסים". יחד עם זאת, היא ציינה כי "היד שלה - זה נראה עקום" (פרוטוקול, ע’ 101). הדס הירשלפד נשאלה במפורש על היחס בין המאמץ והאישיות לבין המגבלה, והשיבה (פרוטוקול, ע’ 102):

ש. ובזכות האישיות הזאת, שהיא אישיות חזקה, מתגברים על קשיים. לכן, היא מתעקשת לעשות תנועות כמו כולן, בגלל האישיות שלה?
ת. היא מתעקשת, אבל לפעמים האישיות לא מספיקה כדי לעשות דברים.

בית המשפט פסק בהתאם לכך כי אכן, "לפעמים האישיות לא מספיק חזקה כדי לעשות דברים". לכן, גם כאן ניתן לסמוך על החזקה לפיה "באין כלים ברורים", קביעת שיעורה של ההגבלה ביחס למי "שטרם יצא לשוק העבודה", משתקפת בשיעור הנכות הרפואית (ע"א 2113/90 אדלר נ’ סוכנויות דרום בע"מ, דינים עליון, כז 439). הטעם לכך נובע מאי הוודאות הרבה הנוגעת לחישוב השתכרותו של מי שטרם עלה על מסלול מקצועי כלשהו. חזקה זו עומדת על מכונה גם אם נניח שברבות הימים, עם בחירת העיסוק המתאים לתובעת, המגבלות הפיזיות "ישחקו תפקיד" הולך ופוחת. יש להניח שעיסוק כזה יצריך פחות שימוש בכוחות פיסיים, אך הכוחות הנפשיים הנצרכים לצורך ההתגברות על עמדת הפתיחה הנחותה (פיסית), כמו גם הגבלת טווח העיסוקים הם בעלי משמעות. ספקולציה אחת מנטרלת אפוא ספקולציה אחרת, וניתן לקבוע כי אובדן כושר ההשתכרות של התובעת, לאורך זמן, יעמוד על 25.6%.


התובעת אינה נכה גמורה. רחוק מכך. היא יכולה ללכת, ללמוד, לרקוד. אך הנכות הרפואית של התובעת היא קשה, ותוצאותיה התפקודיות ברורות כבר היום. הן יכולות להתגבר בגיל ההתבגרות. הן יכולות להתמתן. בכל מקרה, העובדה שהתובעת עושה מאמצים לבצע פעולות יומיומיות, ומנסה לגשר על הפער בינה לבין אחרים, אינה יכולה לעמוד לה לרועץ.


בית המשפט פסק שבמקרה זה, נכותה הרפואית של התובעת, כפי שנקבעה על ידי ד"ר יואב מתן, משמשת "כלל אצבע", לקביעת אובדן כושר ההשתכרות. בסיס השכר הראוי הוא השכר הממוצע במשק, שכן "לגבי קטינים שטרם הגיעו לגיל בגרות ושמסלול עבודתם והשתכרותם טרם התגבש וטרם ניתן לקבוע ביחס אליו קווים מיוחדים, נקבע בפסקי דין רבים כי יש לערוך את החישוב על בסיס החישוב הקונבנציונאלי של מכפלת אחוז הנכות בשכר הממוצע במשק" (ע"א 778/83 עזבון סעידי נ’ פור, פ"ד מ(4) 628, 633). אופק תקופת העבודה הוא גיל של 67 שנים.


בית המשפט קבע כי בחינת הנתונים לפי נוסחה זו מציבה את גובה הפיצוי המגיע לתובעת על סכום של 387,376 ₪ בגין הפסד השתכרות בעתיד.

אופן קביעת גובה הפיצוי בגין עזרה בעתיד:


התובעים טענו כי התובעת תזקק לעזרה של הזולת בעתיד. הם אומרים כי "ניתן בקלות לדמיין עד כמה יקשה על מאיה [התובעת], למשל, להרים את ילדיה, לשאת אותם על זרועותיה בדרך שאמהות נושאות את ילדיהן, לרחוץ את ילדיה, בעודם תינוקות..." (סכומים, ע’ 13). הם בקשו שהפיצוי בפרט נזק זה יחושב לפי 30 שעות עזרה בחודש עד גיל 25, 48 שעות - עד גיל 37, ו - 32 שעות עזרה בחודש עד גיל 79. הנתבעים דחו טענות אלה באופן כללי.


חישוב העזרה לה תיזקק התובעת בעתיד אינו נקי מקשיים. המומחים השונים לא הצביעו באופן מפורט וחד משמעי על המטלות הפיסיות המסוימות שהתובעת תתקשה להתמודד עימן. קשה להניח כי התובעת תהיה זקוקה לעזרה מתמדת דווקא בשל מגבלותיה.

 

 הפגיעה התפקודית שהוסבה לתובעת שהובאה בחשבון לצורך בחינת אובדן כושר ההשתכרות יכולה לבוא לידי ביטוי מכביד גם בקשר לעבודות משק הבית והטפול בילדים. ואולם, הפיצוי שניתן לתובעת בראש הנזק הנוגע לאובדן כושר ההשתכרות די בו כדי ליתן ביטוי לרוב רובה של הפגיעה בתובעת. בפיצוי זה נלקחו כבר בחשבון ההכבדות השונות, וקביעת השכר הממוצע במשק, מניחה כי התובעת תקדיש חלק ניכר מזמנה לעיסוק, באופן שעזרה בבית, אם תיזקק לה תנבע גם מעצם העיסוק.


בנסיבות המקרה פסק בית המשפט על סמך הערכה כוללת בלבד, והציב את הפיצוי בגין עזרה בעתיד על סכום של 75,000 ₪.

 

הוצאות לעבר, עזרה וסיעוד של בני המשפחה, הפסדי שכר לאם:


התובעים בקשו פיצויים על עלות העזרה שכבר הושטה לתובעת. הם טענו להוצאות כספיות שספגו בקשר להתייעצות עם מומחים, טפולים שיקומיים, והרשמה של הילדה לחוגים שונים. רוב ההוצאות בפרט נזק זה לא תועדו, מאחר שהתובעים לדבריהם "לא צפו פני עתיד". התובעים העריכו את הפיצויים המגיעים להם בשל כך בסכום של 20,000 ₪. בנוסף, טענו הורי התובעת, כי הם השקיעו וישקיעו זמן ניכר בעזרה לתובעת, החל מפעולות יומיומיות כמו שריכת נעליים ורכיסת כפתורים ועד ביצוע תרגילי פיזיותרפיה באופן עצמאי בבית. הם העריכו את שווי העזרה בסכום של כל 54,000 ₪. אם התובעת עזבה את מקום עבודתה לאחר הלידה כדי להשקיע את הזמן הנחוץ לטפול בתובעת, והעמידה את נזקיה הנוספים בשל כך על סכום של 6,000 ₪.


הנתבעים הצביעו על רפיפות הראיות בפרטי נזק אלה (סכומים, ע’ 10). הם ציינו כי השתתפות בחוגים אינה מיוחדת לילדים עם מגבלות. דברים אלה נתמכו בעדות התובעת 3 (פרוטוקול, ע’ 106, ש’ 8).
בית המשפט קבע כי בסיס ראייתי זה אינו מאפשר קביעת ממצאים הנוגעים לשעות עזרה או לסכומי כסף מסוימים שהושקעו. בנסיבות אלה, פסק בית המשפט לתובעים סכום כולל של 55,000 ₪ עבור עזרת הורים והוצאות אחרות.

אופן קביעת גובה הפיצוי בגין ניידות מוגברת:


התובעת ביקשה סכום של 40,000 ש"ח מאחר שעקב מגבלותיה "לא תוכל מאיה [התובעת] לנהוג ברכב עם הגה ותיבת הילוכים רגילים ותאלץ לרכוש רכב עם הגה כוח ותיבת הילוכים אוטומטית". טענה זו לא הוכחה. לא הוכחה המגבלה הנוגעת ליכולת להפעיל תיבת הילוכים רגילה (ראו דברי ד"ר מתן בנוגע לכוח השרירים). יתר על כן, הטענה הנוגעת לרכב בעל תיבת הילוכים אוטומטית הולכת ומאבדת מקסמה. מספר המשתמשים בסוג זה של רכב הולך וגדל, ויש להניח גם כי התובעת ששכרה הוא בגובה השכר הממוצע במשק, הייתה רוכשת מכונית מסוג זה לעצמה, ללא קשר לנכותה.
בית המשפט לא פסק פיצוי בגין ניידות מוגברת.

אופן קביעת גובה הפיצוי בגין הוצאות רפואיות:


התובעת טענה כי לא ניתן להניח שכל הוצאותיה יכוסו באמצעות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הנתבעים טענו לא הוכח כי יהיו טפולים או הוצאות שלא יכוסו  במסגרת סל הבריאות. המומחה מטעם בית המשפט לא העיר על כך דבר, ולא נשאל על ידי הצדדים מהי עמדתו בעניין זה.
בנסיבות אלה פסק בית המשפט כי אין מקום להוסיף על הסכומים שנפסקו בפרט הנזק הנוגע לעזרה.

סה"כ גובה הפיצויים שנפסק:


פיצוי בגין נזק לא ממוני 300,000 ש"ח
פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד 387,376 ש"ח
פיצוי בגין עזרה בעתיד 75,000 ש"ח
פיצוי בגין עזרת ההורים והוצאות אחרות 55,000 ש"ח
סה"כ 817,376 ש"ח


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

פסק דין - רשלנות רפואית במתן חיסון פוליו, האם סיבה להתפתחות המחלה?

התובע נולד בשנת 1982 ובשנת חייו הראשונה קיבל שלוש מתוך ארבע מנות של חיסון נגד פוליו, חרף כך חלה המערער בפוליו... 

רשלנות רפואית בעקבות אי הפסקת הריון וגרימת פגות

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בגין אי הפסקת הריון בשל חשש לפגות... 

פיצויים בגין פענוח שגוי של בדיקת מוניטור במהלך הריון

לאחר הריון בסיכון גבוה וטיפולי פוריות, הרופא אשר התרשל בקריאת בדיקת מוניטור ושחרר את האם ההרה לביתה מבלי שהבין את הסיכון לעובר וכתוצאה מכך התינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה ופגיעה רב מערכתית 

רשלנות רפואית בזריקת אלחוש אצל רופא שיניים - חובת הזהירות

האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על רופא שיניים סביר במסגרת מתן זריקת אלחוש למטופל? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

רשלנות רפואית בלידה - אחריות אישית של הרופא

האם יש להטיל אחריות אישית על רופא בעקבות רשלנות רפואית במהלך הלידה? האם יש להטיל את האחריות כולה על בית החולים? היכן מתחילה ונגמרת האחריות בנושא רשלנות רפואית? קראו עוד... 

פיצויים לאחר אי אבחון תסמונת נונאן - רשלנות שגרמה לקיצור תוחלת חיים

כיצד יש לחשב פיצויים בעקבות קיצור תוחלת חיים לאחר רשלנות רפואית במסגרת אבחון תסמונת נונאן... 

האם אי ציון משקל עובר בגיליון לידה הוא רשלנות רפואית?

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת

אישה הגישה תביעה בגין רשלנות בקבלת הסכמה מדעת לניתוח קיסרי עם קשירת חצוצרות... 

תביעה נגד בית החולים "משפחה קדושה" בנצרת בגין רשלנות בלידה

האם המיילדות בבית החולים "משפחה קדושה" בנצרת ביצעו ברשלנות לידת וואקום, והאם כתוצאה מרשלנות רפואית זו נגרמו לילד נזקים גופניים קשים? 

מחלוקת בנוגע לתוחלת חיים של נפגע רשלנות רפואית בלידה

אחת המחלוקות העיקריות אשר ישבו בבסיסה של תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה הייתה - תוחלת חיים עתידית של תובע הסובל מנכות בשיעור 100%... 

תביעה בגין רשלנות בלידה אשר הוגשה לאחר 25 שנה

תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה הוגשה 25 שנה לאחר המקרה. האם תתקבל התביעה בבית המשפט? 

לא הוכח תשניק סב לידתי - תביעה בגין רשלנות בלידה נדחתה

השופט ציין כי הוכחת רשלנות רופאי בית החולים הינה כדוגמת מגדל דומינו. על המערערים היה לשכנע את בית המשפט... 

רשלנות רפואית באי השארת יולדת להשגחה בבית החולים, האמנם?

האם יולדת אשר הגיעה לבית החולים ושוחררה לביתה מבלי להשאר להשגחה, יכולה לתבוע את המוסד בגין רשלנות רפואית בלידה? 

דום הנשימה הראשון ארע לתינוק בחדר הלידה, האם רשלנות רפואית?

מהתיק הרפואי עלה כי האפניאה הראשונה התרחשה כחמש דקות לאחר שהגיע התינוק ליחידת המעבר. שעת הקבלה במעבר לא תועדה, והייתה למעשה פונקציה של משך הזמן בו שהה התובע בחדר לידה... 

דחיית רשלנות רפואית בלידה מכשירנית

מתיאור האירועים והעובדות שלפנינו עולה כי לידתו של המערער הסתבכה, ללא שהיו לסיבוך זה אינדיקציות מקדימות שיכלו לאפשר היערכות מוקדמת... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

חוט התפירה לאחר הניתוח נפרם - לא רשלנות רפואית

האם כאשר אחד מחוטי התפירה לאחר ניתוח נפרם, ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית? קראו עוד בפורטל... 

איחור בהחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי, האם רשלנות?

על שופט הייתה מקובלת דעתו של פרופ’ דוד (המומחה) - שלא היה מקום להמתנה נוספת וכי ראוי היה להחליט על ניתוח קיסרי, וכי אי קבלת החלטה על ביצוע הניתוח בשלב נשוא התביעה, מהווה טעות בניהול הלידה, אשר עולה כדי רשלנות... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית...