www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק בטיפול בסרטן ריאות מתקדם - תביעת רשלנות רפואית בגינו

פסק דין העוסק בטיפול בסרטן ריאות מתקדם - תביעת רשלנות רפואית בגינו

בחודש אפריל 2002 אובחן התובע כלוקה בסרטן ריאה בשלב מתקדם, כאשר בעקבות גילוי זה טופל התובע במכון האונקולוגי בבית חולים סורוקה. בתחילה, הגידול בריאה במצבו ובגודלו היה בלתי נתיח ועל כן, הוחל בטיפול כימותרפי והקרנתי ובהמשך, לנוכח השפעת טיפולים אלו על הגידול, ניתן היה לנתח התובע לצורך הוצאת הגידול.

 

ביום 28/11/02 עבר התובע ניתוח במסגרתו נכרתה אונה עליונה של הריאה הימנית. התובע סבור כי החלטת הצוות הרפואי "ביחידה" לנתחו הייתה נמהרת ופזיזה מה גם, שלא נעשו בדיקות מקדימות ראויות ואף מבלי שנוהל דיון מקדים בין רופאי המחלקה. לטענת התובע, אין ברשומות הרפואיות של המחלקה מסמך כלשהו המתאר, בדיקה גופנית של התובע על ידי הצוות הרפואי בכלל וד"ר קולנדר בפרט, טרם קבלת ההחלטה בדבר ביצוע הניתוח.
האם יש לקבל את התביעה - האם הרופאים אשמים ברשלנות בכך של גילו את חזרת הסרטן בפעם השנייה?


חובת זהירות מושגית וקונקרטית

 


 

 

1. לחובת הזהירות שני ראשים: האחד, חובת זהירות מושגית והאחר, חובת זהירות קונקרטית. הלכה נקוטה בידינו מקדמת דנא כי ביחסים שבין רופא ומתרפא שבטיפולו, מתקיימת חובת זהירות מושגית. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, משמעותה כי על הרופא לצפות את הנזק הצפוי מטיפול רפואי אותו הוא מעניק למתרפא. גדר הצפיות הוא כזה, שגם נזק נדיר, שקשה לצפותו, מטיל חובת זהירות ובלבד, שהיה ידוע למדע הרפואה.


2. אמת המידה המשמשת את ערכאות השיפוט השונות, לבחינת סבירותו של הטיפול הרפואי, מבוססת על מבחן הרופא הסביר, דהיינו שהחלטות ומהלכים בהם נקט הצוות הרפואי, צריכים להיות סבירים ותואמים לנורמות המקובלות באותו מרחב מקצועי.


3. אין מחלוקת כי רופא מיומן וסביר, מחויב לבחון דרכי טיפול חלופיות, כאשר עצם הבחירה בחלופה מסויימת בוודאי אינה מקימה לחובתו הנחת התרשלות. החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ, כך שכישלון הטיפול הרפואי שניתן כשלעצמו, אינו מקים חזקה בדבר התרשלות הצוות הרפואי.


4. יש לזכור כי לא כל טעות מהווה רשלנות. יש להיזהר מלקבוע התרשלות במקרה בו נעשתה טעות בשיקול הדעת של הרופא, על מנת שלא ליצור רפואה מתגוננת מידי הפועלת מתוך צורך להתגונן מפני תביעות.


5. במקרים של התרשלות רפואית, הטלתה של חובת זהירות חמורה מידי עלולה לפגוע ביכולתם של רופאים להפעיל שיקול דעת המבוסס על מיטב הכרתם ומיומנותם המקצועית ולעודד תופעה בלתי רצויה של רפואה מתגוננת המבקשת למזער חשיפה לתביעות רשלנות זאת, אף במחיר של פגיעה בבריאותם של המטופלים.


6. במקרה דנן, הבחירה של צוות הרפואי לעבור לשלב הפרוצדורה הניתוחית, בוודאי שאינה יוצרת הנחת התרשלות. לא נמצא ממצא לפיו יש לקבוע כי ההחלטה לבצע ניתוח בשיטת- ONE STAGE עולה כדי רשלנות רפואית. מה גם, שבענייננו לא ניתן להצביע על טעות בפרוצדורה הניתוחית, שראוי היה להימנע ממנה.


העדר רישומים ברשומה רפואית והעברת הנטל הראייתי

 


העדר רשומה רפואית, כגון אי רישום של הליך או נוהל במסגרת הטיפול הניתן לחולה, עשוי לכל היותר להצדיק העברת הנטל לנתבעים אך באותו עניין ממוקד ובעניננו, בדבר קיומן של בדיקה וישיבת צוות ככל שנעשו עובר לניתוח.


8. מוסד רפואי, מחוייב לתעד ובאופן ראוי את המהלכים הטיפוליים השונים ואין שוני בין תיעוד מהלך ניתוחי לבין תיעוד ולו תמציתי של המהלכים שננקטו ערב גיבוש ההמלצה הטיפולית . כך שבעניין זה כשלו הנתבעים שלא תיעדו את ישיבת הצוות אלא שכשלונם זה אינו מטיל לפתחם את נטל ההוכחה ביחס לכלל רכיבי התביעה.


9. בענייננו גם אם רשומיו של ד"ר קולנדר בגליון הטיפול במרפאה,מנוסחים באופן תמציתי וקצר ביותר,אין בכך כדי לשלול היתכנות קיומה של בדיקה גופנית ביום הגעתו לראשונה של התובע למרפאה באיכילוב, במיוחד כאשר מתועדת ולו באופן כוללני פגישה שכזו.


נזק לא ממוני

 


 

 

10. ביקורת שלאחר הניתוח ולאחר שחרורו של התובע מביה"ח איכילוב שנועדה ליום 17/05/05, הצהיר פרופ’ מלר בפני התובע כי הבדיקה הפתולוגית מעידה על קיומו של תהליך סרטני- גרורתי בעצם הטיביה, משני לסרטן הריאה. לאחר מכן הודה פרופ’ מלר כי טעה באבחנתו. יחד עם זאת וחרף הכרתו ולו המאוחרת, כי סברתו הייתה שגויה, לא טרח פרופ’ מלר לשגר מכתב התנצלות לתובע.


11. מצווה אדם להיזהר בלשונו והעובדה כי התובע ואשתו נאלצים לשמוע מפרופ’ מלר כי מחלת הסרטן שבה ותקפה את גופו של התובע, בוודאי שהיה בה כדי לשלול ולאיין ולו את מעט התקווה שנותרה לתובע. גם ההודעה המתקנת לא נמסרה לו על אתר ולא בדרך שהיה בה כדי להקהות ולו במידה מסויימת, מעוצמת הפגיעה הנפשית שנגרמה לו לראשונה.


12. על כן יש מקום לחייב הנתבעים בתשלום פיצויים בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע. יש לפסוק בראש נזק זה פיצוי בסכום גלובלי כדי סך של 350,000 ₪.


פיצויים עונשיים

 


 

 

13. פיצויים עונשיים אינם נפסקים כדבר שבשגרה ועצם השימוש בסעיף זה מעורר שאלות מורכבות . פיצויים עונשיים יפסקו במקרים שבהם התנהגות המזיק הייתה מקוממת ומסלידה במיוחד, ובפרט במקרים כאלה שיש עמם מעין כוונה.


14. בענייננו, התנהלות בית החולים איכילוב מקוממת, שכן לא רק שפרופ’ מלר בחר לציין בפני התובע כי נתגלה בגופו סרטן, עוד בטרם התקבלו התוצאות הסופיות של הבדיקה הפתולוגית, הרי חל אף עיכוב בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת, בחשיפת תוצאות הבדיקה הפתולוגית בפני התובע. הדברים עולים כדי התנהגות מקוממת שיש להוקיעה וכל שכן, שיש בצידה פגיעה קשה בצפייתו של התובע לבריאותו השלמה ולתקינות בריאותו הנפשית.


15. לפיכך, יש לחייב הנתבעים בתשלום פיצויים עונשיים בסך של 75,000 ₪.


עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות

 


 

 

16. לטענת התובע, עקב הניתוח והכאבים מהם הוא סובל, תפקודו מוגבל עד למאוד. שלא לדבר על מידת ההשפעה של הכמויות האדירות של התרופות הנרקוטיות, אותם הוא נאלץ לצרוך.


17. לאור מורכבות הניתוח שעבר התובע ואשר כלל כריתה חלקית של עצם השוק, השתלת שתל, תקופת ההחלמה, המתחייבת בניתוחים מסוג זה, כל אלה מצריכים הושטת סיוע משמעותי בוודאי בתקופת ההחלמה. על כן, יש לקבוע פיצוי גלובלי בראש נזק בסכום של 15,000 ש"ח.


18. הוצאות רפואיות - יש לפסוק לתובע, על דרך האומדנא, פיצוי בסך ¬¬15,000 ₪ ש"ח בראש נזק זה.


19. ניידות - סביר כי התובע, יהיה זכאי לפיצוי בראש נזק זה ולו על מנת ליתן ביטוי מסוים לקשייו של התובע בהליכה ובעמידה ממושכת. לפיכך, יש לפסוק לזכות התובע בפריט נזק זה סכום גלובאלי של 45,000 ₪, בעבור הוצאותיו בעבר ובעתיד.


לסיכום,

 

יש לקבל את התביעה בחלקה. על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מכך ששגו באבחנה של חזרת הסרטן לגופו.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין אי אבחון סרטן השד ואי מניעת התפשטות המחלה - רשלנות רפואית

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - איחור בביצוע ממוגרפיה

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין בעניין אי ביצוע בדיקת קולונסקופה - רשלנות באבחון סרטן המעי הגס

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

פסק דין בעניין מתן טיפול כימותרפי בגין איבחון לימופמה שגוי - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לזהות כי מדובר בזיהום ולא בלימפומה? האם מדובר באבחון שגוי העולה כדי רשלנות רפואית במתן טיפול כימותרפי? 

רשלנות בניתוח הסרת גידול שפיר בראש

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

אבחון מקרה פסיכיאטרי במקום סרטן - פיצויים בגין רשלנות רפואית

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

פיצויים בגין איחור באבחון סרטן השד - כריתת שד ללא צורך

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית - באי ביצוע בדיקת ממוגרפיה - סירוב לבדיקה

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן צוואר הרחם

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים בגין רשלנות באבחון סרטן הערמונית

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית לכאורה באבחון סרטן הערמונית... 

רשלנות בטיפול בגידול סרטני גרמה לכריתת רחם

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-1.5 מיליון שקלים בגין כריתת רחם לאחר טיפול רשלני בסרטן... 

רשלנות רפואית באבחון גידול בראש פעוט - בית החולים שניידר

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רשלנות באבחון גידול בראש - פיצויים גם בגין פגיעה בתפקוד מיני

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

אובדן סיכויי החלמה בגין רשלנות רפואית בסרטן - חישוב שיעור אחריות

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

ביטול פסק דין של בית המשפט המחוזי - לא הייתה רשלנות בסרטן

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

האם רשלנות בסרטן בגין העדר מעקב לאחר הסרת גידול ממאיר?

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

איחור באבחון סרטן בתעלת השמע - האם רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

סרטן לאחר הקרנות נגד גזזת בילדות - האם רשלנות רפואית של המדינה?

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם רשלנות במעקב לאחר כריתת גידול ואי אבחון סרטן המעי הגס?

תביעת רשלנות רפואית אשר עוסקת ברשלנות רפואית באי אבחון סרטן המעי הגס תוך מעקב רשלני לאחר כריתת גידול...