www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטראסאונד - אי אבחון חוסר בגפה

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטראסאונד - אי אבחון חוסר בגפה

ע"א 434/94 שיר ברמן ותומר גל נ’ מור- המכון למידע רפואי בע"מ

 

אי גילוי של חוסר גפיים בבדיקת אולטראסאונד.

עובדות המקרה:

 

האם מקרה נוסף של רשלנות רפואית בהריון במהלך בדיקת על קול? התובעות הינן שתי אימהות שהיו מיודדות במהלך הריונן (ותובעות בגין הנזק שנגרם לילדיהן). במהלך ההריון לא הסתפקו האימהות בטיפול הניתן ברפואה הציבורית וביקשו לערוך בדיקות פרטיות נוספות כחלק ממעקבן אחר התפתחות עוברן. כחלק מהבדיקות, עברו השתיים בדיקת סריקת מערכות באמצעות אולטראסאונד במכון מור (אליו הופנו לשם ביצוע הבדיקה על ידי רופאיהן הפרטיים).

 

בבדיקה לא נמצא מום כלשהו. ארבעה חודשים לאחר הבדיקה ילדה אחת האמהות תינוק חסר גפה מתחת למרפק. האם השניה נלחצה וביקשה לבצע בדיקה נוספת ובבדיקה נמסר לי כי מצבו של העובר תקין. שלושה שבועות לאחר הבדיקה הנוספת ילדה האם השניה תינוק חסר גפה מתחת למרפק.


בסריקת מערכות שגרתית ברפואה הציבורית לא נבדקת שלמות גפיים עקב השיעור הנמוך של תינוקות הנולדים חסרי גפיים (0.005%). לעומת זאת, סריקת המערכות השגרתית במסגרת הרפואה הפרטית כוללת בדיקת שלמות הגפיים.

 

האם עריכת הבדיקה ברפואה הציבורית בסטנדרט נמוך יותר מאשר בבדיקה המקבילה ברפואה הפרטית מהווה רשלנות?


על מנת שעריכת הבדיקה החלקית ברפואה הציבורית תהיה רשלנית צריך להראות כי היא אינה סבירה. עם זאת, לאור השיקול הכלכלי, התקציב המוגבל שעומד לרשות הרפואה הציבורית והסיכוי האפסי (0.005%) להיוולדות תינוקות חסרי גפיים השיקול שלא לבצע את בדיקת שלמות הגפיים ברפואה הציבורית הוא סביר ומאפשר מתן שרות רפואי ברמה סבירה לכלל האוכלוסיה.

מה היקף הזכות של המטופלות לקבל מידע על היקפה המצומצם של הבדיקה?


לחולה זכות להחליט מדעתו על הטיפול הרפואי אותו יקבל. לצורך ההחלטה מדעתו, זכאי החולה לדעת את העובדות הרלוונטיות כדי לקבלת את ההחלטה אם להסכים לטיפול. כמו כן, חובתו של הרופא היא למסור למטופל מידע בדבר הטיפול הרפואי שהמוצע לו, אמצעי טיפול חלופיים ומידע לגבי הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל אחד מאמצעי הטיפול.


במקרה זה נפסק כי על אף השיעור הנמוך של חסרי גפיים היה על הרופא לספק למטופלת מידע כדי שתוכל להחליט אם להסתפק בבדיקה הרגילה או לבצע בדיקה מקיפה יותר.

האם החובה להסבר על היקף הבדיקה מוטלת על הרופא ששלח את התובעת לביצוע הבדיקה או על המכון שביצע את הבדיקה?


ההפניה לבדיקה מהסוג הספציפי והמצומצם בוצעה על ידי הרופא ולכן חובת ההסבר לגבי תוכן הבדיקה מוטלת גם היא על הרופא.


מהי גישת המשפט לגבי בדיקות אולטראסאונד ולפסיקת רשלנות בגינן?


בדיקת האולטראסאונד הינה בדיקה בעלת עלות משמעותית הדורשת מיומנות מקצועית גבוהה. בית המשפט מתחשב בנתון זה בדיוניו בתביעות רשלנות. במקרים רבים, עקב עלותה של הבדיקה נקבע כי לא הייתה התרשלות לאור העלות הגבוהה של מניעת הנזק (הכוללת את עלות הבדיקה) לעומת הסיכוי הנמוך להתקיימות הנזק בפועל. עם זאת, בהחלט יכולים להיות מקרים בהם אי ביצוע בדיקה מסויימת יהווה רשלנות (מקרים בהם הנזק או הסיכוי לנזק גבוהים).


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,