www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בביצוע השתלת שיער רשלנית אשר גרמה לכאב ראש תעוקתי

011905/04 עודד בולדו נ’ ד"ר שאלתיאל שלום חי


• כאב ראש תעוקתי
• רשלנות בניתוח השתלת שיער
• חובת הרופא לספק מידע לחולה אודות הטיפול המוצע
• היקף המידע שעל הרופא למסור בניתוח אלקטיביים
• סטנדרט הרופא הסביר
• חובת ביצוע בדיקות נפשיות טרם השתלת שיער
• חובת שמירת רשומות רפואיות

עובדות המקרה:


התובע, יליד 21.12.66, הגיש תביעה זו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהשתלת שיער שעבר אצל הנתבע ביום 17.03.97. התובע פנה אל הנתבע לשם ביצוע השתלת שיער, בעקבות מודעה שפרסם האחרון בעיתון. הייתה זו השתלת השיער השנייה שעבר התובע, בעבר עבר התובע השתלת שיער במקום שנקרא המרכז הקנדי, מקום שנסגר בטרם עבר התובע את ההשתלה השנייה. האם התובע צודק בטענותיו כי הרופאים הנתבעים התרשלו כלפיו בביצוע ניתוחים פלסטיים על פי הפרקטיקה המקובלת?

 

לטענת התובע, בעקבות ההשתלה הוא פיתח תופעה נפשית פיסית של כאב ראש תעוקתי (TENSION TYPE HEADACHE). כמו כן לאחר ההשתלה חש התובע בושה, הלך עם כיסוי ראש מתמיד, וכן סבל ממצב של תסכול דיכאון ודחק ממושכים.

 

לטענת התובע תופעה זו היא תולדה של התסכול המתמשך ותחושתו הסובייקטיבית לנזק שנעשה לו וזאת עקב מבנה אישיותו הבעייתי אשר הוערך בעבר כמבנה אישיות נוירוטית ולא בשלה.

מה היתה חוות דעת המומחים לאור העובדות המתוארת לעיל?


לאור המחלוקת בין הצדדים, והפער בין חוות הדעת שהוגשו על ידם, מונה ד"ר קוריצקי כמומחה מטעם בית המשפט. להלן חלקים עיקרים מחוות דעתו של המומחה:


"...בעוד מר בן ישי טוען כי סבל מכאבים כבר כמה ימים לאחר ההשתלה ב 1997. לטענה זו של מר בן ישי לא מצאתי סימוכין במסמכים הרפואיים שהועמדו לרשותי. במקביל, לא התרשמתי מ"המראה הנורא" של השיער המושתל ונראה כי החשש לחשוף את השיער ע"י חבישת הכובע הוא בעיקר תחושה סובייקטיבית ללא מרכיב אובייקטיבי אע"פ שעניינים אסתטיים הם בוודאי מאוד אישיים....אני מתקשה לקבל את קביעותיו של ד"ר אייזנברג (המומחה מטעם התובע) בדבר ה – SCAR PAIN שכן כפי שמציין ד"ר אייזנברג, צריכה במקרה זה להיות רגישות מקומית שלא נמצאה בבדיקתי וכן הכאב כמעט תמיד מתפתח תוך ימים עד שבועות אחר הניתוח וזה איננו המצב שלפנינו.

 

נראה לי שמדובר על TENSION TYPE HEADACHE שהוא כאב ראש שכיח שהתפתח אולי על רקע התסכול והמתח בהם היה שרוי מר בן ישי עקב תחושתו הסובייקטיבית לנזק שנעשה לו. לדעתי אין קשר ישיר בין ההשתלה כפי שבוצעה במקרה זה, אלא יתכן, כאב ראש שהתפתח על רקע התסכול המתמשך של מר בן ישי וזאת עקב מבנה אישיותו ולא עקב נזק מבני או תפקודי עצבי כתוצאה מן ההשתלה... בבדיקה אין גם עדות לנזק לעצב האוקסיפיטלי הגדול כפי השערתו של ד"ר גינזבורג בחוות דעתו... לסיכום, נראה לי כי אין קשר ישיר בין ההשתלה השנייה אותה עבר מר בן ישי בשנת 1997 לבין הופעת כאבי הראש כשנה וחצי מאוחר יותר.

 

הכאב מתאים לדעתי ל - TENSION TYPE HEADACHE (כאב ראש תעוקתי) וזאת על רקע מצב המתח והדחק בו מצא עצמו מר בן ישי ועקב פירושו הסובייקטיבי את ההשתלה החוזרת כבלתי מוצלחת ומכערת... על רקע ההשתלה אם כן, לא נותרה נכות בתחום הנוירולוגי...".
לאור חוות דעתו של המומחה נראה ההשתלה, מבחינת ביצועה בפועל, בוצעה ללא דופי ובסטנדרט ראוי.

מהי חובת הרופא לספק לחולה את המידע שבידו, באשר לטיפול הניתן לו, לתוצאותיו האפשריות ולסיכונים הכרוכים בו ?


סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ג-1996 קובע כדלקמן:


א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.


ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר

לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע;
לענין זה, "מידע רפואי", לרבות -
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.


ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

מהו היקף המידע שעל הרופא למסור למטופל בניתוחים אלקטיביים?


בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלו נדירים. ככל שהניתוח פחות דחוף ונחוץ רפואית' כך נקפיד יותר עם הרופא ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע, לרבות אזהרה בענין סיבוכים אפשריים, גם אם נדירים הם. כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח - ככל שהן קיימות, הקפדה יתירה נקפיד עם הרפואה הפרטית.

מה הצורה בה קובע בית המשפט את סטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר?


הפסיקה קבעה בשורה ארוכה של פסקי דין מהן הדרישות העומדות לפני הרופא הסביר. המבחן אשר על המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות.

 

אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת. במסגרת חובת האבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק על ידי כך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמתן.

 

חלק מכישוריו של רופא סביר הוא לדעת לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן או אי קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצב החולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ולקביעותיו, על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים, ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון.


האם הופרה חובת הזהירות? האם היה על הנתבע ל"זהות" את מבנה אישיותו "הבעייתי" של התובע ולעמוד על ביצוע איבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי בטרם ביצע את ההשתלה?


ההתרשלות נקבעת בעזרת מבחן אובייקטיבי חיצוני, בהתאם למקובל ולאפשרי ברפואה. אין בנמצא מבחן מדוייק לקביעת הרשלנות הרפואית. בית המשפט מתרשם לאחר מעשה מכלל נסיבות האירוע אולם אין מדובר בקביעה שרירותית לגמרי, לפי ראותו של השופט היושב בדין. ההכרעה המסורה לבית המשפט, נעשית במרבית המקרים תוך שימת דגש על חוות דעתו של המומחה מטעמו ותוך יישום קני מידה המתוארים בפסיקה.


מה היקף הבירור הנדרש מרופא טרם ביצוע הליך של השתלה? האם עליו לעמוד על איבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי של המטופל טרם ביצוע ההליך?


במרבית המקרים (גם אם לא תמיד) משמשת הפרקטיקה המקובלת מבחן רב חשיבות לקיומה או העדרה של רשלנות. האם הנתבע היה צריך לצפות התדרדרות של מצבו הנפשי של התובע כתוצאה מהשתלת השיער? לנתבע אין, ולא צריכה להיות, הכשרה בתחום בריאות הנפש, וספק אם בדיקה כלשהי שהיה עורך בטרם ההשתלה היתה מגלה את בעיותיו הנפשיות של התובע, או מעלה חשש כלשהו להתדרדרות במצבו הנפשי בעקבות הטיפול. האם היה עליו להציג לתובע שאלות בנוגע למצבו הנפשי לפני ביצוע ההשתלה? התובע התבקש למלא שאלון רפואי קצר עליו הוחתם. טיפול השתלת שיער הינו למעשה ניתוח המבוצע בהרדמה מקומית. ככל ניתוח, גם ניתוח אסתטי כולל בחובו סיכונים אשר על הרופא המטפל למנוע את התממשותם ככל שניתן באופן סביר.

 

לפיכך נשאל התובע בטרם הטיפול שאלות באשר למצב בריאותו, ובינהן האם סבל בעבר מדיכאון. לשאלה זו ענה התובע בשלילה. ועל סמך תשובותיו לכל השאלות נקבעה התאמתו לטיפול השתלת שיער. עם זאת, לא נשאל התובע שאלות נוספות באשר למצבו הנפשי בעבר ובהווה, והאם ידועות לו בעיות מהן הוא סובל בתחום זה. אין ספק כי הנתבע לא צפה בפועל שהניתוח עשוי לגרום להתדרדרות של מצבו הנפשי של התובע. השאלה המתעוררת הינה האם יכול וצריך היה הנתבע לצפות זאת.

 

ידוע כי ישנו ביקוש הולך וגדל לביצוע ניתוחים אסתטיים מסוגים שונים. אין מדובר בניתוחים שהינם הכרחיים, ולפיכך מערכת השיקולים, הן של הרופא, והן של המטופל, עשויה להשתנות על בסיס מידע בדבר סיכון, אפילו בהסתברות נמוכה, לנזק שיכול להיגרם למטופל כתוצאה מהניתוח. אין להתעלם אף מכך שהעלות של החובה הנדרשת הינה מזערית, למעשה הוספת שאלה או שאלות מספר באשר למצבו הנפשי של מטופל לטופס השאלות הקיים כבר ממילא. כמו כן, גם אם מתברר שלמטופל ישנן או היו בעיות נפשיות, הרי שלא נדרש מהרופא המטפל לבחון ולבדוק האם מצבו הנפשי של המטופל צריך למנוע את מתן הטיפול, אלא הוא יכול להפנותו לרופא מומחה בתחום על מנת לחוות דעתו בשאלה זו.


מבחינת השאלות שהוצגו לתובע עולה כי מדובר בשאלות העוסקות בעיקר במצבו הפיזי של המטופל בלבד, כך שניתן להניח שהמטופל לא יעלה בדעתו כי בריאותו הנפשית, שהיא ממילא עניין שאנשים לא נוטים לחשוף אותו, רלוונטית לביצוע הטיפול. לפיכך, מההיבט הנורמטיבי יש להציג בפני מטופל העומד לפני ניתוח אסתטי שאלות בדבר עברו ומצבו בתחום הנפשי. אולם, ההיבט הפיסי של מבחן הציפיות לא הוכח במקרה דנן. התובע לא הביא כל חוות דעת רפואית להוכחת התרחשותם של נזקים נפשיים כתוצאה מטיפול השתלת שיער.

 

התובע לא הביא כל ראיה שתוכל לבסס את יכולתו של הנתבע לצפות התרחשות של נזק נפשי כלשהו כתוצאה מההשתלה. אכן, המדיניות הראויה הינה כי אדם בעל רקע של בעיות נפשיות יידרש לעבור בדיקה של גורם המומחה לבריאות הנפש על מנת שיאשר את ביצוע הניתוח האסתטי. עם זאת, לא ניתן לבסס את חיובו של הנתבע על סמך זאת בלבד, ללא כל ביסוס עובדתי נוסף.

האם הנתבע מילא אחר החובה לניהול הרשומות הרפואיות כראוי, ובמידה והתשובה לכך היא שלילית, מה ההשלכות של קביעה זו?


סעיף 17 לחוק זכויות החולה, מחייב עריכת רשומה רפואית. כמו כן, העדר רשומה רפואית עלול להיות בעל השלכות בהמשך הדרך מבחינה משפטית.

א. מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית.
ב. המטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.
ג. נמסרה רשומה רפואית לשמירה בידי המטופל, יתועד הדבר על ידי המטפל או המוסד הרפואי

הפסיקה ראתה לעיתים בהעדר רישום רפואי מספיק כמעיד על התנהגות רשלנית ועל רשלנות במתן הטיפול הרפואי כאשר קבעו כי רשלנות רפואית מתגבשת כבר מעצם חוסר ניהול תקין של רישומים רפואיים והעדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר האירוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת. היינו העדר רישום רפואי יכול להעיד על התרשלות הרופא במתן הטיפול ולהעביר את נטל הראיה.

 

בתי המשפט, ראו בהעברת הנטל במצב זה, כעניין של מדיניות שתביא להקפדה על רישום רפואי מלא. מחדל ברישום מונע מהתובע ומבית המשפט ראיה אותנטית בעלת משקל. במצב זה עוברת החובה על הרופא או על המוסד שבו ניתנו השירותים להוכיח את העובדות, שיכלו להתבהר מתוך הרישומים הרפואיים ובכך להעלות הסבר המנקה אותם מאחריות. ייתכנו אף מקרים בהם יחויבו הרופא או המוסד לפצות חולה שניזוק, אם עקב אי-ניהול רישומים נאותים נגרם לו גם "נזק ראייתי" בכך שנמנע ממנו להוכיח את תביעתו, ולעניינו, על רופא סביר לברר את עברו הרפואי של מטופל חדש שהגיע אליו, ובוודאי לדאוג לרישום רפואי מלא בעת הטיפול.

 

אי ניהול רישומים מלאים ותקינים עשוי לפגוע בטיפול הנאות בחולה בזמן אמת.

האם כל חוסר ברישום מעביר אוטומטית את נטל ההוכחה לנתבע?


לא כל חוסר ברישום מעביר אוטומטית את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע. על היעדר הרישום לנגוע ללב השאלה שבמחלוקת. כמו כן, אין מדובר בהעברה כללית של נטל הראיה אל הנתבע, אלא בהעברת הנטל לצורך הכרעה בסוגיה עובדתית קונקרטי.

מה קורה במצב בו היה חוסר ברשומות רפואיות אך הנתבע הצליח להוכיח שלא התרשל?


במקרה המדובר נפסק כי אכן יש חוסר ברשומות רפואיות ממהלך הטיפול שנערך לתובע. על פי דוקטרינת הנזק הראיתי, מוטלת על הנתבע האחריות כלפי התובע אם מעשה או מחדל שהם בגדר עוולה שללו מן התובע את היכולת, או את הסיכוי, להוכיח את יסודות עילת התביעה שהפנה כלפי מי שגרם את נזקו הישיר.

 

עילת התביעה תתבסס במקרים אלה בדרך כלל על עוולת הרשלנות. עם זאת, הוכח במקרה זה כי אופן ביצוע ההשתלה בפועל ומהלכה היה תקין. בנוסף, גם המומחה מטעם בית המשפט התרשם שהשתלת השיער עצמה בוצעה בפרוצדורה המקובלת וכראוי במצב דברים זה יש לקבוע כי הנתבע עמד בנטל המועבר, כי לא היתה התרשלות מצידו וכי עצם מחדלו באי רישום כשלעצמו אינו מצביע על התרשלותו כלפי הנתבע.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח תיקון קוצר ראיה בניתוח לייזר - שיטת P.R.K

התובע עבר, אצל הנתבעת, ניתוח לטיפול בקוצר ראייה ממנו הוא סבל. הניתוח בוצע באמצעות מכשיר המשגר קרני לייזר (מסוג Excimer), בשיטה המכונה P.R.K.  

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - צלקת וחור בקצה האף

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

פיצויים למטופל הסובל מסנוור וטשטוש ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

האם התובע נתן את הסכמתו מדעת לביצוע ניתוח לתיקון ראיה בלייזר. האם היות והתובע סובל מסנוור וטשטוש ראיה, זכאי הוא לפיצויים בגין רשלנות רפואית? 

פסק דין העוסק ברשלךנות רפואית בניתוח לתיקון ראייה בלייזר

דחיית תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות ניתוח רשלני לתיקון ראיה בלייזר... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הסבר וחובת גילוי מוגברת לניתוח לייזר

חובת גילוי מוגברת מוטלת על רופאים אשר מבצעים ניתוחי לייזר אלקטיבייים לשיפור הראיה. במקרים בהם לא הוסבר למטופל אודות הטיפול לפרטי פרטים. קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין העוסק בנזק בלתי הפיך שנגרם בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בביצוע ניתוח לייזר לתיקון ראיה, LASIK, הניתוח גרם לנזק בלתי הפיך... 

פיצויים בגין שיתוק ביד לאחר ביצוע לידה על ידי מיילדת ללא רופא

בעקבות ביצוע הלידה על ידי מיילדת, וללא רופא, סובלת התינוקת משיתוק ביד... 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פסק דין בביצוע השתלת שיער רשלנית אשר גרמה לכאב ראש תעוקתי

לטענת התובע, בעקבות השתלת שיער הוא פיתח תופעה נפשית פיסית של כאב ראש תעוקתי... 

פסק דין הנוגע להעדר הסכמה מדעת לפני ניתוח פלסטי באף - רשלנות וגרימת נזק

הנתבע, רופא המומחה ברפואה פלסטית, לא השכיל להשיג את הסכמתה מדעת של המטופלת לקראת ביצוע ניתוח פלסטי באף. למטופלת נגרמו נזקים והוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית... 

פיצויים בעקבות הסרת שיער בלייזר ופגיעה באוטונומיה

בית המשפט השלום בתל אביב בחן תביעה אשר הונחה לפתחו בגין רשלנות בהסרת שיער... 

תביעה בגין רשלנות בהסרת שיער - לא לצמיתות ולא באופן מוחלט

התובע עבר טיפולים רבים (שש שנים ו-18 מפגשיפ) לצורך הסרת שיער בלייזר. עם זאת, השיער לא הוסר באופן מוחלט, ולא הוסר לצמיתות... 

טיפול קוסמטי רשלנות - תכשיר להחלקת שיער גרם לנשירה

האם נשירה בגין שימוש בתכשיר החלקת שיער מהווה עילה להגשת תביעה בעניין רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי? 

תביעה בגין כוויה וצריבה לאחר טיפול אישי להסרת שיער תוך שימוש בקרם

קרם להסרת שיער לא היה עם הוראות השימוש הנדרשות ועל כן תביעה נגד החברה המייצרת אותו התקבלה בבית המשפט. הקרם גרם לתובע לכוויה וצריבה... 

פיצויים בגין נזקים בטיפול להסרת שיער

בהתחשב בעובדה שלתובעת נגרמו כוויות מדרגה שניה בגב שוקי רגליה והיא נדרשה לאשפוז של ששה ימים ולטיפולים רפואיים ולנוכח המצוקה הנפשית הזמנית שהתפתחה אצל התובעת אשר בחלקה ניתן לייחסה לתוצאות הטיפול ולטיפולים הנפשיים שקיבלה התובעת, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין סבלה של התובעת על סך של 30,000 ש"ח... 

פיצויים בעקבות רשלנות רפואית וכישלון הסרת שיער בלייזר לגבר

פיצויים עבור כאב וסבל שגרם טיפול הסרת שיער בגבר. הטיפול גרם להגברת השיעור ולכאב וסבל. הטיפול בוצע ברשלנות והסתיים בכישלון... 

פיצויים לגבר בגין הסרת שיער שלא על ידי רופא מומחה

האם גבר אשר הגיע לטיפול הסרת שיער ונפגע בגין טיפול רשלני, רשאי לתבוע את המכון על כך שהטיפול לא נעשה על ידי מומחה? 

פיצויים בשל רשלנות בטיפול פילינג שגרם נזק אסתטי בפני התובעת

הנתבע, שהוא רופא במקצועו, ביצע לתובעת, שהיתה אז רווקה בת 29, טיפול פילינג (קילוף עור) בפנים באמצעות חומר כימי. לתובעת נגרמו צלקות בעור פניה וגם לאחר שעברה טיפול מתקן, מצב פניה לא שופר 

רשלנות רפואית - פיצויים בגין כשלון טיפול הסרת שיער לגבר

רשלנות רפואית - פיצוי בגין כשלון טיפול הסרת שיער. התובע ביצע טיפולים להסרת שיער במכון פרופורציה בעקבות קריאת פרסומים בכלי התקשורת שסיסמתם היתה, לדבריו, "הסרת שיער לצמיתות". הטיפול כשל והתובע פוצה וקיבל החזר על עלות הטיפול 

כוויות וצלקות לאחר רשלנות רפואית בהסרת קעקוע בלייזר

טיפול רפואי כושל בהסרת קעקוע, גרם לתובע לנזקים חמורים מסוג כוויות, חבורות וגרד בעור היד.