www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בגין גרימת פיגור שכלי ותסמונת אפילפטית - רשלנות בהריון בסיכון

פסק דין בגין גרימת פיגור שכלי ותסמונת אפילפטית - רשלנות בהריון בסיכון

עא 03 / 2809 פלוני נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה


• הפרעה אפילפטית ושיתוק מוחין
• קיום תשניק במהלך הלידה
• זיהום במהלך הלידה
• אי מתן סטרואידים במהלך הלידה
• העברה למחלקת יילודים בה קיים טיפול נמרץ

עובדות המקרה:


האם רשלנות רפואית בלידה? ביום 25.3.1990 אושפזה התובעת, בשבוע ה-20 להריונה, בבית החולים הדסה עין כרם, כשהיא סובלת מדימום נרתיקי. עוד קודם לכן אובחנה אצל התובעת שיליית-פתח, שהוא מצב שבו השלייה חוסמת את תעלת הלידה, אשר מחייב לבצע את הלידה בדרך של ניתוח קיסרי. על רקע זה, לאור הפלות קודמות, לידת פג והדבקויות רחמיות קודמות עקב העדר רקמת שריר, נחשב הריונה של התובעת כהריון בר-סיכון.

 

ביום 19.5.1990 ילדה התובעת את בנה (גם הוא תובע במסגרת ההליך), בניתוח קיסרי שבוצע בבית החולים. לאחר הלידה, נמצא שהתובע סובל מהפרעה אפילפטית קשה הידועה כתסמונת Lennox-Gastaut ופיגור שכלי. בתביעה נטען כי הנזק המוחי ממנו סובל התובע נגרם עקב התרשלותם של הנתבעים , ואלה אחראים, לפיכך, לפצות את התובעים בגין נזקיהם.


ההליך בפני בית המשפט המחוזי:


טענתם המרכזית של התובעים הייתה כי התובע סבל עובר ללידתו ממצוקה עוברית. עקב מצוקה זו, נטען, היה על הנתבעים להביא לסיום ההיריון באמצעות ניתוח קיסרי, עת הופיעו לראשונה שינויים בדופק העובר, וזאת, שעות רבות בטרם בוצע הניתוח בפועל. אילו כך נעשה, טען בחוות דעתו ד"ר וייס, גניקולוג מומחה שהגיש חוות דעת מטעם התובעים, היה בכך "כדי למנוע או להקטין עד למזעור את הליקויים הנובעים מחמצון לקוי לעובר ולנזקים שנגרמו לו בשל כך" (קראו עוד על רשלנות בהריון).

האם התובע סובל משיתוק מוחין?


בית המשפט פסק כי התובע אינו סובל משיתוק מוחין, אלא מתסמונת Lennox-Gastaut, שהיא הפרעה אפילפטית קשה הנראית בבדיקת EEG ומלווה בפיגור שכלי.

במרכז פסיקתו של בית המשפט, עומדת הקביעה, שהתובע לא סבל עובר ללידה ממצוקת עובר עקב תשניק (מחסור בחמצן) אשר יכולים לגרום לנזק מוחי. קביעה זו בוססה על מצבו של התובע מיד בסמוך לאחר הלידה, שלפי חוות דעת רפואיות שהוצגו בפני בית המשפט, שלל קיומו של תשניק כאמור. הואיל וכך, נקבע בפסק הדין, גם אם נפל פגם בטיפול הרפואי שניתן למערער על-ידי הנתבעים , "הרי שמצבו של התובע עם לידתו ובימים שלאחר מכן, מנתק כל קשר סיבתי אפשרי בין מעשי הנתבעים או מחדליהם לבין הנזקים הגופניים של התובע בלידתו או אחרי כן".


בית המשפט הוסיף וקבע, שתשניק סב לידתי יגרום תחילה לנכות מוטורית ורק אם התשניק הוא בדרגה קשה מאוד, תהיה גם פגיעה נוירולוגית. במקרה שלפנינו, נכותו העיקרית של התובע היא נכות קוגניטיבית, ולא מוטורית, מה ששולל אף הוא את האפשרות לקיומו של תשניק סב לידתי.


לעניין הדימום ממנו סבלה התובעת , נקבע בפסק הדין, שרק דימום מסיבי, שמביא את היולדת למצב של הלם, הוא דימום מסוכן לעובר. על יסוד הראיות שהוצגו, בכלל זה עדויותיהם של מומחי התובע ים, ד"ר וייס ופרופ’ ברנט, לאור בדיקות הדם וההמטוקריט שבוצעו לתובעת, נתוני לחץ הדם והדופק שלה שנותרו יציבים ותקינים במהלך כל ימי האשפוז, ובהתחשב בכך שרמת ההמוגלובין של התובעת נותרה יציבה, גם לאחר הניתוח הקיסרי שבמהלכו היא קיבלה שתי מנות דם, נקבע שהתובעת לא סבלה מירידה משמעותית בנפח הדם, ובכל מקרה לא כזו שיכולה לגרום לסבל עוברי.

 

קיום זיהום במהלך הלידה- אימתי?


גם הטענה בדבר הזיהום בו לקתה התובעת נדחתה על-ידי בית המשפט. כך נקבע, לאור רמת כדוריות הדם הלבנות בדמה, שלא עלתה ונותרה יציבה לכל אורך האשפוז, והעדר דימום אצל הילוד.

אי מתן סטרואידים במהלך הלידה - האם רשלנות בנסיבות התביעה?


בית המשפט דן גם בטענה בדבר אי מתן סטרואידים (דקסמטזון), חרף העובדה שטענה זו לא נטענה בכתב התביעה. נקבע, שהתרופה אמנם ניתנה באיחור, מה שגם מנע הזרקת מנה נוספת של סטרואידים לפני הלידה, אלא שמחדל זה לא גרם לנזקו של התובע . זאת, משום שמטרתו של טיפול זה היא לזרז את הבשלת הריאות, אך נזקי התובע אינם נובעים מכשל ריאתי בשל חוסר בשלות ריאותיו.

אי העברה למרכז רפואי בו קיימת מחלקת טיפול נמרך ליילודים- האם רשלנות בנסיבות התביעה?


נדחתה גם הטענה שעל הנתבעים היה להעביר את התובעת עוד לפני הלידה למרכז הרפואי בהר הצופים, שבו קיימת מחלקה לטיפול נמרץ ביילודים ובפגים (שאינה קיימת במרכז הרפואי בעין כרם). בנושא זה קיבל בית המשפט את עדותו של פרופ’ אידלמן, ממייסדי הניאונטולוגיה בישראל, אשר העיד כי העברת פגים הנולדים בבתי חולים שאין בהם מחלקות לטיפול בפגים, למרכזים רפואיים שיש בהם מחלקות כאלה, היא פרוצדורה מקובלת בעולם כולו ואין בה משום סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת.

 

המצב בו הייתה נתונה התובעת, כאשר השלייה הייתה עלולה להינתק ממקומה בכל עת ולגרום לדימום קטלני ולמותה, נקבע בפסק הדין, מנע אף הוא את העברתה לבית חולים אחר לפני הלידה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,