www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

האם ניתן לתבוע את המדינה בעילה של אי יידוע אודות הסיכון המוגבר לחלות במחלות סרטניות עקב ההקרנות שעברו המערערים כנגד מחלת הגזזת?
ע"א 9106/07 מ"י - משרד הבריאות נ’ חנה פז

עובדות המקרה


המערערים טופלו בילדותם בהקרנות כנגד מחלת הגזזת ובבגרותם אובחנו אצלם גידולים סרטניים. המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד המדינה בטענה לרשלנות רפואית, שעיקרה הפרת חובת היידוע של המערערים אודות הסיכון המוגבר בו הם נמצאים ללקות במחלות סרטניות עקב ההקרנות שעברו.

 

המדינה הגישה בקשה לדחיית תביעת המערערים על הסף וזאת מאחר שכל שלושת המערערים הגישו בעבר תביעות לפי חוק הגזזת, תביעתו של המערער 2 נדחתה על בסיס הקביעה שהמערער לא קיבל טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת, ותביעתם של שני המערערים האחרים התקבלה והוכרה זכאותם לפיצויים בדרך של מענק וקצבת נכות חודשית על פי חוק הגזזת. לפיכך, ולאור סעיף 11 לחוק הגזזת סברה המדינה כי דין התביעות להידחות על הסף.

 

האם יש לקבל את הערעור?


1. חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה מאחר שההנחה היא כי המדינה לא התרשלה במתן ההקרנות, שכן באותה עת בה ניתנו ההקרנות סברה הקהילה הרפואית שזו הדרך לטפל במחלת הגזזת ולא צפתה את הנזקים שגורם הטיפול באמצעי זה, לפיכך היה צורך לחוקק חוק אשר יאפשר מתן פיצוי למוקרנים שיש חשש כי ניזוקו מהקרנות אלו.


2. חוק הגזזת קובע פיצוי חד פעמי וכן קצבה חודשית (ולחלופין מענק) עבור הזכאים על-פי החוק (סעיפים 2-4 לחוק הגזזת). על מנת להיחשב לזכאי על פי החוק יש לצלוח שני שלבים. בשלב הראשון על התובע להוכיח בפני ועדת מומחים כי ניתן לו טיפול בהקרנה (סעיף 8 לחוק הגזזת). בשלב השני על התובע להוכיח בפני ועדה רפואית כי לקה באחת המחלות המנויות בתוספת לחוק (סעיף 9 לחוק הגזזת). ויודגש, התובע אינו נצרך להוכיח את התרשלותה של המדינה במתן ההקרנות, הוא אינו צריך להוכיח כל קשר סיבתי בין ההקרנות לבין המחלה שלקה בה, דיני ההתיישנות הכלליים אינם חלים על תביעה לפי חוק הגזזת, והוועדות השונות אינן קשורות בדיני הראיות וסדרי הדין פרט להוראות ולכללים שיקבעו על ידי שר המשפטים בתקנות.


3. הפרשנות הראויה לסעיף 11 לחוק הגזזת היא כי כל עוד אין אדם זכאי לפיצויים לפי חוק הגזזת או לפי חוק אחר בשל נזקי ההקרנות, יכול הוא לתבוע גם במסלול הנוסף. דהיינו, אם תבע אדם לפי חוק הגזזת ונקבע כי הוא זכאי, אין הוא יכול לתבוע את המדינה בנזיקין בשל נזקי ההקרנות. כמו כן, אם תבע אדם בנזיקין ונפסקו לו פיצויים כלשהם, אין הוא יכול לתבוע יותר לפי חוק הגזזת. מנגד, כל עוד לא נקבע שהאדם זכאי לפי אחד החוקים – אם למשל טרם התבררה תביעתו, או נדחתה תביעתו – זכאי הוא לתבוע במסלול הנוסף. פרשנות כזו אינה מאפשרת כמובן מתן פיצוי כפל בגין אותו נזק.


4. תכלית החוק. כאמור, תכלית חוק הגזזת הינה סוציאלית, דהיינו הוא נובע מרצונה של המדינה לסייע לתושביה הנזקקים מסיבה כלשהי לעזרתה, כאשר הסיוע ניתן שלא על בסיס אשמה כלשהי או רשלנות של המדינה. חוק הגזזת בא לסייע למטופלי ההקרנות להתמודד כלכלית עם מחלות קשות בהן לקו בעקבות, כך יש להניח, ההקרנות שבוצעו בהם כטיפול במחלת הגזזת. הצורך לסייע לקבוצת חולים זו נבע, יש לשער, הן מההבנה שסיכוייה של אותה קבוצה לקבל פיצויים באמצעות המסלול הנזיקי נמוכה, ואף נמוכה ביותר, בעיקר בשל הקושי להוכיח את רשלנות המדינה וזאת מאחר שההקרנות בוצעו על פי הידע הרפואי שהיה קיים באותה עת; והן מתחושת האחריות והצדק הנובעת מהעובדה שהמדינה היא שביצעה את ההקרנות באותם עולים חדשים ולפיכך היא זו שגרמה לנזקם, גם אם בתום לב ומתוך כוונות טובות. תכלית זו מחייבת כמובן פרשנות לטובת הנפגעים.


5. סעיף 11 לחוק הגזזת עוסק ב"עילות המנויות בחוק זה". דהיינו, באשר לעילה שאינה מנויה בחוק הגזזת אין מחלוקת כי אין הנפגע מוגבל בהגשת תביעותיו על ידי סעיף 11. דא עקא, חוק הגזזת כלל אינו מונה במפורש אילו עילות כלולות בחוק. עם זאת, ניתן להסיק מהוראות החוק וממטרתו כי העילה המרכזית עליה ביקש החוק לחול הינה גרימת מחלות מסוימות כתוצאה מההקרנות שניתנו לחולי מחלת הגזזת בתקופה הנזכרת בחוק. כך עולה אף מדברי ההסבר להצעת החוק שהוזכרו לעיל. מכאן המסקנה היא כי העילה בגינה מבקשים המערערים והמשיבה לתבוע, שעניינה באי יידוע המוקרנים בדבר הסיכונים העומדים בפניהם עקב ההקרנות, אינה נכללת בחוק הגזזת, ולפיכך לא חל עליה סעיף 11 לחוק זה.

לסיכום,

 

עילת התביעה שעניינה באי יידוע התובעים בדבר הסיכון הכרוך בהקרנות אינה עילה המנויה בחוק הגזזת, ולפיכך סעיף 11 לחוק זה אינו חל עליה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין אי אבחון סרטן השד ואי מניעת התפשטות המחלה - רשלנות רפואית

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - איחור בביצוע ממוגרפיה

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין בעניין אי ביצוע בדיקת קולונסקופה - רשלנות באבחון סרטן המעי הגס

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

פסק דין בעניין מתן טיפול כימותרפי בגין איבחון לימופמה שגוי - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לזהות כי מדובר בזיהום ולא בלימפומה? האם מדובר באבחון שגוי העולה כדי רשלנות רפואית במתן טיפול כימותרפי? 

רשלנות בניתוח הסרת גידול שפיר בראש

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

אבחון מקרה פסיכיאטרי במקום סרטן - פיצויים בגין רשלנות רפואית

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

פיצויים בגין איחור באבחון סרטן השד - כריתת שד ללא צורך

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית - באי ביצוע בדיקת ממוגרפיה - סירוב לבדיקה

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן צוואר הרחם

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין מעקב לקוי לאחר גילוי סרטן השד

בית המשפט דחה את תביעתה של מטופלת בגין טיפול ומעקב רשלניים לאחר גילוי סרטן השד.... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

תיקון כתב תביעה בעקבות רשלנות רפואית

האם סרטן השד עבר? האם נשוא התביעה יהיה אבחונו של הסרטן? מה יהיו אם כן הפיצויים במידה והסרטן אינו עבר במלואו? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

פסק דין - האם הופעת סרטן נוספת מהווה ראיה לרשלנות במעקב לאחר סרטן ראשון?

המטופלת חלתה בסרטן השד, עברה כריתת שד ימין ולאחר הניתוח המשיכה במעקב אצל רופאה... 

פסק דין העוסק בערעור על גובה פיצויים - רשלנות רפואית באבחון גידול באונה

לאחר שהתגלה גידול בראשו של המטופל, הגידול הוסר, אך נגרמו נזקים ובהם פגיעה עצבית במוח 

פסק דין בנוגע לאיחור באבחון סרטן בגין רשלנות בבדיקת ממוגרפיה

התובעת טוענת כי עברה אצל קופת החולים בדיקות ממוגרפיה אשר בתחילה פורשו כתקינות 

פסק דין העוסק בטיפול בסרטן ריאות מתקדם - תביעת רשלנות רפואית בגינו

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בטיפול בסרטן ריאות מתקדם, האם ההחלטה על ביצוע ניתוח הייתה במקום? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון גידול בראש

האם קיימת רשלנות רפואית במקרה בו גידול בראשו של המטופל אובחן באיחור? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן - אובדן סיכויי החלמה

בית המשפט קבע כי קיים סיכוי סטטיסטי של 60% כי מותה של המנוחה נגרם בשל רשלנותה של קופת החולים... רשלנות רפואית במהלך אבחון מחלת הסרטן... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?.