www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - הסרת קעקוע באמצעות לייזר

תא (ת"א) 29093/06 ‏ ‏ תמר ערב נ’ פרופורציה מרכז רפואי בע"מ


• רשלנות רפואית בהסרת קעקוע
• הסכמה לקבלת טיפול רפואי
הסכמה מדעת
• היקף חובת הגילוי
• עילת רשלנות רפואית מול עילות משפטיות אחרות
• קשר סיבתי כאשר לא ממולאת חובת הגילוי

עובדות המקרה:


התובעת, סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה, ילידת 1978, ביצעה ב – 1992, בהיותה כבת 15 שנים קעקוע על כתפה השמאלית. הקעקוע הכיל ציור של מלאך צבעוני בעל כנפיים, מסגרת בצבע שחור כשהחלק הפנימי מולא ברובו בצבעי ירוק וכחול ומעט צהוב.

 

עם השנים מאסה התובעת בקעקוע ובנובמבר 2003 פנתה התובעת אל הנתבעת בעקבות פרסום בעיתון, על מנת לבחון אפשרות הסרת הקעקוע. התובעת נפגשה עם יועצת יופי אצל הנתבעת, סיכמה עמה את פרטי ועלויות הטיפולים ולאחר "הנחת סטודנט" של 25%, שילמה לנתבעת ביום 24.11.03, סך של 2,880 ₪. בכך נכרת בין הצדדים חוזה. החל מ – 9.12.03 טופלה התובעת כאחת לחודש או ששה שבועות, משך כ - 15 דקות בכל פעם, באמצעות מכשיר לייזר בררני בשם RUBY.

 

שמונת הטיפולים הראשונים בוצעו על ידי ד"ר איגור נכמקין, הטיפול התשיעי בוצע על ידי ד"ר גלי אהרונוביץ והטיפול העשירי והאחרון בוצע על ידי ד"ר כרמן ברטמן. הקעקוע לא הוסר בעקבות הטיפולים, אלא הפך לרקמה צלקתית בשטח של כ – 2.5 ס"מ X 3 ס"מ. הרקמה בולטת במספר מילימטרים מעל שטח העור, בגווני כחלחל – ירקרק ולא ניתן עוד להבחין בפרטי הציור והצבעים המקוריים שלו.

 

מעבר לתמונה שצירפה התובעת לתיק מוצגיה, הציגה את הקעקוע במהלך עדותה בפני בית המשפט. בעקבות כשלון הטיפולים הפנתה הנתבעת את התובעת לד"ר בר, שהציע לה ניתוח דו – שלבי להסרת הקעקוע אך התובעת סירבה לכך.

האם טיפול להסרת קעקוע הינו טיפול רפואי?


טיפול להסרת הקעקוע הינו טיפול רפואי לכל דבר ועניין.

מה ההסכמה הנדרשת מהמטופל לקבלת הטיפול הרפואי?


הכלל הוא כי לא יבוצע טיפול רפואי באדם, מבלי שתינתן לכך הסכמתו מדעת דהיינו הסכמה המבוססת על החלטה מושכלת לבחור בביצוע ההליך הרפואי, בהסתמך על כל המידע הרלוונטי להחלטה זו [סעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996]. כלל זה מצא ביטויו אף בפסיקה שקדמה לחקיקת החוק. מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, הכרוך בהפרה של הרופא את חובת הגילוי המוטלת עליו, מהווה הן עוולה של תקיפה והן עוולה של התרשלות.

מה היקפה של חובת הגילוי?


על-מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות בגופו תהא "הסכמה מדעת", יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. זאת באופן שיהיה בידי המטופל מידע הדרוש לו באורח סביר כדי לגבש החלטה בדבר הסכמה או אי-הסכמה לניתוח או לטיפול רפואי. מובן כי החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת".

 

היקפה של חובת הגילוי אינו מוחלט, אך ככלל, יש לבחון את שכיחותם של הסיכונים הצפויים מהטיפול והיקפם מול אופי הטיפול ודחיפותו. במקרה של טיפול אלקטיבי, מורחב היקפה של חובת הגילוי.

 

במקרה זה קבע בית המשפט שלא הייתה הסכמה מדעת לטיפול מהטעמים הבאים:

 

ראשית, התובעת לא הוחתמה על טופס הסכמה קונקרטי ותואם את הטיפולים, עובר לתחילת הטיפולים. במועד אחד לא ידוע ובמועד לאחר תחילת הטיפולים הוחתמה התובעת על טפסים לטיפולים אחרים לחלוטין [הסרת שיער] ולא רלוונטיים.

 

שנית, התובעת הוחתמה על טופס הסכמה קונקרטי ורלוונטי רק לאחר שעברה כבר כ – 8 טיפולים, שעד לשלב זה, לא צלחו ולמעשה כבר כשלו ויצרו רקמה צלקתית ללא אפשרות תיקון. רק בשלב זה אכן קיבלה התובעת הסברים לגבי הסיכויים והסיכונים, ועל אף זאת הוחתמה לפי לשון הטקסט והקשר הדברים על טופס צופה פני עתיד.

 

שלישית, עולה כי הנתבעת או מי מעובדיה, היו מודאגים יותר מאי החתמת התובעת על טפסים, יהיו אשר יהיו, מאשר ממילוי חובת הגילוי שלהם כלפיה.

כיצד יבחן קשר סיבתי במצבים בהם לא מולאה חובת הגילוי על ידי הרופא?


בית המשפט פסק כי על התובע בעילה של רשלנות רפואית [לרבות בגין הפרת חובת הגילוי] מוטל הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שלו הוא טוען. במסגרת בחינת קיומו של קשר סיבתי כאמור, על בית המשפט להעריך את ההסתברות שמסירת המידע כנדרש הייתה גורמת למטופל להתנגד לביצוע הפרוצדורה הרפואית.

 

כדי להכריע בשאלה זו, על בית המשפט להביא בחשבון את סוג הטיפול שקיבל החולה ואת מידת חיוניותו אל מול הסיכון הטמון בו, ולהעריך את תגובתו המסתברת של החולה על-פי אמות-מידה של חולה סביר בנסיבות דומות ובעת בו נדרשה הסכמת המטופל

האם עילה נזיקית של רשלנות רפואית שוללת עילות בתחומי משפט אחרים?


לפי פסיקת בית המשפט, קיום עילה שמקורה בענף משפטי אחד אינו שולל, עקרונית, קיום עילה בענף משפטי אחר. כך למשל כשמדובר בעילה נזיקית או חוזית מול עילה בגין עשיית עושר ולא במשפט וכך אף כשמדובר, כמו בעניין זה, בעילה נזיקית מול עילה חוזית. מהותית, אין כל מניעה לפסוק פיצוי על חלק מהנזק על פי דיני חוזים ועל חלקו האחר – על פי דיני הנזיקין, ובלבד שהתובע לא יפוצה מעבר לנזקו.

 

הפיצוי שנפסק:


בית המשפט פסק פיצוי בסך 35,000 ש"ח לתובעת בגין כאב וסבל ובנוסף החזר התמורה החוזית. סה"כ נפסק כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 38,744 ₪.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח תיקון קוצר ראיה בניתוח לייזר - שיטת P.R.K

התובע עבר, אצל הנתבעת, ניתוח לטיפול בקוצר ראייה ממנו הוא סבל. הניתוח בוצע באמצעות מכשיר המשגר קרני לייזר (מסוג Excimer), בשיטה המכונה P.R.K.  

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - צלקת וחור בקצה האף

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

פיצויים למטופל הסובל מסנוור וטשטוש ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

האם התובע נתן את הסכמתו מדעת לביצוע ניתוח לתיקון ראיה בלייזר. האם היות והתובע סובל מסנוור וטשטוש ראיה, זכאי הוא לפיצויים בגין רשלנות רפואית? 

פסק דין העוסק ברשלךנות רפואית בניתוח לתיקון ראייה בלייזר

דחיית תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות ניתוח רשלני לתיקון ראיה בלייזר... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הסבר וחובת גילוי מוגברת לניתוח לייזר

חובת גילוי מוגברת מוטלת על רופאים אשר מבצעים ניתוחי לייזר אלקטיבייים לשיפור הראיה. במקרים בהם לא הוסבר למטופל אודות הטיפול לפרטי פרטים. קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין העוסק בנזק בלתי הפיך שנגרם בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בביצוע ניתוח לייזר לתיקון ראיה, LASIK, הניתוח גרם לנזק בלתי הפיך... 

פיצויים בגין שיתוק ביד לאחר ביצוע לידה על ידי מיילדת ללא רופא

בעקבות ביצוע הלידה על ידי מיילדת, וללא רופא, סובלת התינוקת משיתוק ביד... 

כתמים לבנים לאחר הסרת שיער בלייזר - האם רשלנות בטיפול קוסמטי?

מטופלת אשר ביקשה להסיר שיער בלייזר סובלת כיום מכתמים לבנים על עורה. האם מדובר בעילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות בטיפול קוסמטי? 

רשלנות בטיפול פילינג - טיפול במטופלת לא מתאימה

מומחה מטעם בית המשפט אשר מונה לבחון את טענות הצדדים קבע כי גוון פניה הכהה של התובעת היה חייב לשמש כתמרור אזהרה בפני הנתבעת בבואה להעניק לה טיפולי פילינג. האם מדובר ברשלנות בטיפול קוסמטי? 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פיצויים בעקבות הסרת שיער בלייזר ופגיעה באוטונומיה

בית המשפט השלום בתל אביב בחן תביעה אשר הונחה לפתחו בגין רשלנות בהסרת שיער... 

רשלנות רפואית בהסרת שיער בפנים גרמה לשיעור יתר

בית המשפט פסק פיצויים עבור אישה צעירה אשר טיפולים להסרת שיער בלייזר גרמו לה לשיעור יתר... 

השתלת שיער גרמה לסכיזופרניה - האם רשלנות רפואית?

אדם קיבל טיפול השתלת שיער ולאחר ההליך הרפואי סבל מסכיזופרניה. האם מדובר ברשלנות המזכה בפיצויים? 

צלקת בעקבות טיפול במרפאה קוסמטית

בית המשפט התייחס לכך שהתובעת פנתה למרפאה רק כשנה לאחר הטיפול, ומכך ניתן היה ללמוד שמדובר בצלקת מינורית אשר לא פגעה בתובעת פגיעה של ממש... 

הסרת שיער באינפרא אדום - רשלנות רפואית בגין טיפול לא מקצועי

פיצויים למטופל אשר ביקש להסיר שיער באמצעות טיפולים באינפרא אדום. המטפלות לא היו מקצועיות דיו... 

תביעה בגין רשלנות בהסרת שיער - לא לצמיתות ולא באופן מוחלט

התובע עבר טיפולים רבים (שש שנים ו-18 מפגשיפ) לצורך הסרת שיער בלייזר. עם זאת, השיער לא הוסר באופן מוחלט, ולא הוסר לצמיתות... 

פיצויים בגין רשלנות רפואית במסגרת טיפול להעלמת נימים ברגליים

פיצויים בגין רשלנות רפואית במסגרת טיפול קוסמטי להעלמת נימים ברגליים... 

טיפול קוסמטי רשלנות - תכשיר להחלקת שיער גרם לנשירה

האם נשירה בגין שימוש בתכשיר החלקת שיער מהווה עילה להגשת תביעה בעניין רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי? 

תביעה בגין כוויה וצריבה לאחר טיפול אישי להסרת שיער תוך שימוש בקרם

קרם להסרת שיער לא היה עם הוראות השימוש הנדרשות ועל כן תביעה נגד החברה המייצרת אותו התקבלה בבית המשפט. הקרם גרם לתובע לכוויה וצריבה... 

פיצויים בגין נזקים בטיפול להסרת שיער

בהתחשב בעובדה שלתובעת נגרמו כוויות מדרגה שניה בגב שוקי רגליה והיא נדרשה לאשפוז של ששה ימים ולטיפולים רפואיים ולנוכח המצוקה הנפשית הזמנית שהתפתחה אצל התובעת אשר בחלקה ניתן לייחסה לתוצאות הטיפול ולטיפולים הנפשיים שקיבלה התובעת, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין סבלה של התובעת על סך של 30,000 ש"ח...