www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול - קרע בקנה הנשימה

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול - קרע בקנה הנשימה
3470/99 קפואנו אסתר נ' ד"ר דניאל אשכול
 
  • רשלנות רפואית בבדיקת מדיאסטינוסקופיה
  • הפרת חובת זהירות- אימתי?
  • תפקיד בית המשפט בבדיקת חוות דעת מומחה
  • הסכמה מדעת
  • פגיעה באוטונומיה
 
עובדות המקרה:
 
התובעת טופלה בביה"ח מאיר בהזדמנויות שונות ואף טרם לטיפולים והאירועים נשוא כתב התביעה.  בין טיפולים אלה עברה ניתוח במעי העוור, ניתוח גניקולוגי ואורטופדי, הסרת גידולים שונים למיניהם ובדיקות שונות.
 
באפריל 1995 עברה התובעת ניתוח לכריתת גידול סרטני במעי הגס שלאחריו טופלה במסגרת המכון האונקולוגי של ביה"ח, בטיפולים כימותרפיים. בחלוף מספר חדשים מהניתוח הנ"ל, בסמוך לראשית שנת 96, משהחלה התובעת להשתעל שיעול קשה עם לחץ בחזה שאינו גובל בקושי נשימתי, הופנתה לביצוע צילומי רנטגן ו-C.T. ביום 21.4.96 בוצע צילום C.T. לתובעת והממצאים שנתגלו בו הדגימו קשרי לימפה מוגדלים במדיאסטינום.
 
לטענת התובעת הממצאים הנ"ל הופיעו בצילומי הרנטגן שנערכו, עוד בשנת 1995, אך לא טופלו ע"י הנתבעים אלא במועד מאוחר יותר, לאחר קבלת ממצאי ה- C.T. שאז וכעבור כשנה וחצי, הופנתה ע"י המחלקה האונקולוגית של ביה"ח, למרפאת הריאות לבירור הממצאים הנ"ל.
 
התובעת הגיעה ביום 2.5.96 למרפאת הריאות ונבדקה ע"י ד"ר שוורצמן בדיקה שגרתית. מספר ימים לאחר מכן וביום 5.5.96 קויימה במחלקת הריאות של ביה"ח ישיבת רנטגן שבה נכחו רופאי המחלקה ורנטגנולוגים שבחנו יחד את הממצאים הנ"ל. בישיבה זו הוחלט על סוג הפעולה הרפואית שיש לבצע לתובעת.
 
על פי שיקול דעתם של הנ"ל הוחלט להזמין את התובעת לביופסיה ניתוחית של קשרי הלימפה במיצר-בדיקה הקרויה מדיאסטינוסקופיה. לאור קביעה זו הופנתה התובעת ע"י ד"ר שוורצמן באותו היום, לביצוע הבדיקה הנ"ל. ביום 14.5.96 בוצעה לתובעת ע"י ד"ר אשכול בדיקת המדיאסטינוסקופיה בהרדמה כללית. אין חולק כי הניתוח הסתבך סיבוך נדיר ותחת בדיקה של 20 דקות כצפוי, ארך הניתוח כ-5 שעות. התברר כי בעת שניסה ד"ר אשכול ליטול דגימה וביצוע הביופסיה, אירע דימום מסיבי בשדה הניתוח ולתוך קנה הנשימה, באשר נבקע בו חור.
 
ד"ר אשכול ניסה לעצור את הדימום בלחץ באמצעות פדים והליך של טמפונדה ומשלא פסק הדימום ולא ניתן היה לטפל בסיבוך דרך שדה הניתוח, בוצעה על ידו פתיחת בית החזה כדי להרחיב את שדה הניתוח ולהביא להפסקת הדימום. עם פתיחת בית החזה, פסק הדימום ומשלא נצפה קרע בקנה הנשימה, לא בוצע בו כל טיפול לרבות תפר כלשהו. החזה נסגר והדגימה נשלחה לפתולוגיה.
 
עיקר טענת הרשלנות הרפואית עליה מבוססת התביעה היא תוצאת חירור קנה הנשימה במהלך הבדיקה הניתוחית. לטענת התובעת שהסתמכה על חווה"ד המומחה מטעמה, חירור או קרע הקנה הוא מעשה רשלני שבוצע ע"י ד"ר אשכול בסטיה מנורמה מקובלת של פרקטיקה רפואית ושבגינה יש למצאו אחראי לנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מכך, לרבות בגין פתיחת בית החזה והסיבוכים שלאחר מכן.
 
כיצד מגיע בית המשפט להכרעה האם הופרה חובת הזהירות על ידי הנתבעים?
 
על מנת להשיב על השאלה יש להדרש לפעולות שננקטו והאם הן עולות בקנה אחד עם רמת הזהירות הסבירה הנדרשת מהרופא המטפל והקשר הסיבתי בין ההפרה לנזק שנגרם. אמת המידה שנקבעה בהלכה נשענת על מבחן הרופא הסביר. דהיינו, החלטות ופעולות הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים, ברמה מקובלת בנסיבות המקרה. לדברי בית המשפט:
"המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות."
 
האם פעולת רופא לפי הפרקטיקה המקובלת בתחום רפואי מסויים משמעה פעולה שלא ברשלנות? 
 
בית המשפט קבע כי העובדה שרופא נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחומו, באותו זמן היא כשלעצמה אינה מעניקה לו הגנה מוחלטת ולעולם מצוי הכח בידי ביהמ"ש לקבוע, כי פרקטיקה נהוגה זו, אינה עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות של רופא כלפי מטופל. ברם, רק במקרים חריגים תוכר פרקטיקה כללית מקובלת כרשלנית.
             
מה תפקידו של בית המשפט בבחינת חוות דעת של מומחה?
 
על ביהמ"ש בהסתמכו על חוו"ד של מומחה, לקבוע מהי הרמה המקצועית הטובה בתחום רפואה מסויים, מהן הפעולות הרפואיות שניתן היה לבצע ושהיה צורך לבצע ומה נעשה בפועל. לפיכך על בית המשפט להתייחס לכל אחד משלבי הקבלה, הטיפול, הניתוח והאשפוז שלאחריו ולבחון את הפעולות הרפואיות שבוצעו והאם היתה בהם חריגה מהרמה המקצועית הנדרשת.
 
 
מהי הסכמה מדעת?
 
זכותו של חולה להיות מטופל רק בהסכמתו ורצונו, מתמצה בעקרון שנקבע בפסיקה במסגרת הדוקטרינה המשפטית הקרויה הסכמה מדעת, ע"י אימוץ עקרונות מהמשפט האמריקאי והאנגלי. אמנם חוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996 נכנס לתוקפו ביום 12.8.96 כשלושה חודשים, לאחר הארוע המרכזי נשוא עילת התביעה הזו, אולם אין ספק כי הדוקטרינה הנ"ל נקלטה אף טרם החוק מכח חקיקה שיפוטית. במקרה זה, עפ"י הראיות ואף עפ"י חוו"ד מומחה התובעת, הוכח כי משנוצר מצב חירום שבו חדר הדימום לקנה הנשימה, חל סיבוך מסכן חיים, שחייב את פתיחת בית החזה כפי שבוצע.
 
על כן אין מקום לטעון כי היה על ד"ר אשכול לקבל הסכמת התובעת לניתוח כנ"ל הן מראש ובוודאי שלא טרם ביצוע הפעולה הכירורגית הנ"ל. יתרה מזו, סיכון הרחבת הבדיקה צויין בטופס ההסכמה והיה ידוע לתובעת.
 
הפיצוי שנפסק
 
במקרה זה דחה בית המשפט את תביעת הרשלנות הרפואית וקיבל את התביעה בגין פגיעה באוטונומיה (לאור אי גילוי כל סיכוני הבדיקה) וחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 30,000 ₪.
 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין אי אבחון סרטן השד ואי מניעת התפשטות המחלה - רשלנות רפואית

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - איחור בביצוע ממוגרפיה

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין בעניין אי ביצוע בדיקת קולונסקופה - רשלנות באבחון סרטן המעי הגס

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

פסק דין בעניין מתן טיפול כימותרפי בגין איבחון לימופמה שגוי - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לזהות כי מדובר בזיהום ולא בלימפומה? האם מדובר באבחון שגוי העולה כדי רשלנות רפואית במתן טיפול כימותרפי? 

רשלנות בניתוח הסרת גידול שפיר בראש

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

אבחון מקרה פסיכיאטרי במקום סרטן - פיצויים בגין רשלנות רפואית

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

פיצויים בגין איחור באבחון סרטן השד - כריתת שד ללא צורך

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית - באי ביצוע בדיקת ממוגרפיה - סירוב לבדיקה

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן צוואר הרחם

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין מעקב לקוי לאחר גילוי סרטן השד

בית המשפט דחה את תביעתה של מטופלת בגין טיפול ומעקב רשלניים לאחר גילוי סרטן השד.... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

תיקון כתב תביעה בעקבות רשלנות רפואית

האם סרטן השד עבר? האם נשוא התביעה יהיה אבחונו של הסרטן? מה יהיו אם כן הפיצויים במידה והסרטן אינו עבר במלואו? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

פסק דין - האם הופעת סרטן נוספת מהווה ראיה לרשלנות במעקב לאחר סרטן ראשון?

המטופלת חלתה בסרטן השד, עברה כריתת שד ימין ולאחר הניתוח המשיכה במעקב אצל רופאה... 

פסק דין העוסק בערעור על גובה פיצויים - רשלנות רפואית באבחון גידול באונה

לאחר שהתגלה גידול בראשו של המטופל, הגידול הוסר, אך נגרמו נזקים ובהם פגיעה עצבית במוח 

פסק דין בנוגע לאיחור באבחון סרטן בגין רשלנות בבדיקת ממוגרפיה

התובעת טוענת כי עברה אצל קופת החולים בדיקות ממוגרפיה אשר בתחילה פורשו כתקינות 

פסק דין העוסק בטיפול בסרטן ריאות מתקדם - תביעת רשלנות רפואית בגינו

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בטיפול בסרטן ריאות מתקדם, האם ההחלטה על ביצוע ניתוח הייתה במקום? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון גידול בראש

האם קיימת רשלנות רפואית במקרה בו גידול בראשו של המטופל אובחן באיחור? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן - אובדן סיכויי החלמה

בית המשפט קבע כי קיים סיכוי סטטיסטי של 60% כי מותה של המנוחה נגרם בשל רשלנותה של קופת החולים... רשלנות רפואית במהלך אבחון מחלת הסרטן... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?.