www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין רשלנות רפואית - הסכמה לאחר כניסה לחדר ניתוח

פסק דין בעניין רשלנות רפואית - הסכמה לאחר כניסה לחדר ניתוח

תא 9734/99 קזל כמיל נ’ מדינת ישראל משרד הבריאות


• ניתוח להארכת עצם הרדיוס
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
• עוולת התקיפה-אימתי?
• קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית בגין העדר הסכמה מדעת

עובדות המקרה:


התובע , יליד 1977, נחבל באמת ידו השמאלית בהיותו בן 4 ונגרם לו שבר בעצם הרדיוס של האמה. בעקבות פגיעה זו ניזוקה לוחית הצמיחה של עצם הרדיוס ו"נסגרה", דהיינו צמיחת עצם הרדיוס נפסקה. עצם הרדיוס היא אחת משתי עצמות האמה, ומקבילה לה עצם האולנה. הואיל ועצם האולנה המשיכה לצמוח ולגדול, נוצר עיוות קשה בשורש כף היד עם הטיה ניכרת.


בשנת 1989, בהיות התובע כבן 12, ועל-פי המלצות הרופאים המטפלים בבית החולים רמב"ם בחיפה, הופנה התובע לבית החולים פוריה בטבריה לשם ביצוע ניתוח להארכת עצם הרדיוס. בהזמנה נרשם כי התובע מוזמן לניתוח להארכת עצם הרדיוס. ביום 21.2.1989 התייצב התובע בבית החולים לביצוע הניתוח. בגיליון הקבלה בבית החולים נרשם כי התובע התקבל "באופן אלקטיבי לשם השתלת עצם בעצם הרדיוס מצד שמאל".

 

הורי התובע חתמו בשמו על טופס הסכמה לניתוח האמור. ביום 22.2.1989, ולאחר שהתובע הוכנס לחדר הניתוחים, פנה פרופ’ שטהל, הרופא המנתח, לאביו של התובע , הבהיר לו כי הניתוח שיבוצע יהיה שונה והחתימו על טופס הסכמה שבו נרשם כי יבוצע למערער ניתוח של קיצור עצם האולנה.

 

ניתוח לקיצור עצם האולנה בוצע באותו מועד, והעצם קוצרה ב-1.5 ס"מ. לאחר מכן, והואיל ולוחית הגדילה של עצם האולנה הייתה תקינה, המשיכה העצם לגדול, ושוב נוצר עיוות באמת ידו השמאלית של התובע . כמו כן התברר כי אמת היד השמאלית קצרה מאמת ידו הימנית

מה הצורך לקבל את הסכמת המטופל לביצוע טיפול רפואי בו?


הצורך בקבלת הסכמת מטופל לביצוע טיפול רפואי בו אינו שנוי במחלוקת, ולמעט במקרים חריגים שבהם לא ניתן לקבל את הסכמתו, נדרש הרופא המטפל לעשות כן. כיום מעוגנת החובה לקבלת הסכמה מדעת של חולה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ואף החריגים לה מפורטים בחוק.

מה מטרתה של הדרישה לקבל את הסמכתו מדעת של המטופל לטיפול הרפואי?


הדרישה לקבלת "הסכמה מדעת" של המטופל מיועדת להגן על זכותו לחירות, לאוטונומיה על גופו ועל זכותו להיות אדון לגורלו, לחייו ולבריאותו. זכות זו לאוטונומיה זכתה לעיגון מפורש גם בפסיקת בית המשפט העליון בעניין, ולפיה הוכר ראש נזק עצמאי בגין פגיעה באוטונומיה.

האם הענקת טיפול רפואי בהעדר הסכמה מדעת מהווה תקיפה לפי ס’ 23 לפקודת הנזיקין?


דיון נרחב בהבחנה בין עילות תביעה אלו נעשה על-ידי כב’ השופטת בייניש בפס"ד דעקה. לגישתה, יש לצמצם את השימוש בעוולת התקיפה אך ורק לאותם מצבים שבהם "ניתן הטיפול הרפואי מבלי שנתקבלה כלל הסכמת החולה לטיפול או כשלא נמסר לו על תוצאתו הבלתי נמנעת".

 

עם זאת מקום שהמידע שנמסר למטופל לא היה מקיף דיו, ראוי לבחון את המקרה במסגרת עוולת רשלנות בניתוח בלבד. כיום אין חולק כי רק במצבים מיוחדים, שבהם לא ניתנה כל הסכמה של המטופל, או שהמידע שנמסר לו היה חסר את הדרישות המינימליות לקבלת הסכמה, תחול עוולת התקיפה.

מה נדרש על מנת שהחולה המטופל יוכל לקבל "הסכמה מדעת"?


על-מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות בגופו תהא "הסכמה מדעת", יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת".


מה הקשר בין "הסכמה מדעת" והיקף המידע הדרוש על מנת לגבשה לבין אופי הטיפול הספציפי?


הסכמה מדעת לטיפול מבוססת על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד אחר. זהו מאזן הסיכויים והסיכונים. לדוגמה, סביר שמטופל יסכים לטיפול הרפואי היחיד האפשרי להצלת חייו גם אם הסיבוך האפשרי עקב הטיפול הוא חמור ואף תדיר. כן סביר הוא כי המטופל יתנגד לקבלת טיפול רפואי לצורך ריפוי ליקוי שאפשר להמשיך ולחיות עמו כאשר סיכויי הצלחת הטיפול אינם ודאיים, גם אם הסיבוך האפשרי אינו שכיח ודרגת חומרתו נמוכה.

 

הזיקה בין פרטי המידע הרלוונטיים מגדירה את היקף הגילוי הנדרש ומחייבת מתן מידע מלא על סיכויי ההצלחה. ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר.


חובת היידוע נגזרת ממהותו של הטיפול, מחיוניותו, מהשפעת הגילוי על מצבו של המטופל, מיכולתו של המטופל הספציפי להבין את המשמעויות השונות וכדומה. כאשר מדובר בטיפול שאינו מציל חיים ואשר אינו מיועד למנוע סכנת חיים מידית, יידרש המטפל למסור מידע נרחב יותר על הטיפול, על האלטרנטיבות, על הסיכונים והסיכויים של הטיפול, על תופעות הלוואי וכדומה.

מה הכלל בו משתמש בית המשפט על מנת לבחון האם היקף הגילוי הדורש התמלא?


הכלל שנקבע בפסיקה הינו כי היקף הגילוי ייגזר מציפייתו הסבירה של החולה, דהיינו על הרופא למסור למטופל "את האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע.

לאור עובדות המקרה נפסק כי שינוי הניתוח נעשה ללא "הסכמה מדעת" של התובע , וכי יש בהתנהגות זו רשלנות של הנתבעת ועובדיה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תקיפת חיידק טורף ופיצויים בגין רשלנות רפואית

האם תקיפת חיידק טורף לאחר ניתוח בקע הינה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית? 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח?

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת?