www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר אשר במהלכה נדקרה עין עובר

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר אשר במהלכה נדקרה עין עובר

דיקור עין העובר במהלך בדיקת מי שפיר וגרימה לעוורון.

מספר ימים ימים לאחר לידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית. למרות ניסיונות ניתוחיים שונים נותרה התינוקת עיוורת בעינה השמאלית. לטענת התביעה, במהלך ביצוע בדיקת מי שפיר לאם התובעת, נגרמה פגיעה בעובר וכתוצאה מכך נולדה התובעת כשהיא עיוורת בעינה השמאלית.


מה הבסיס החוקי להוכחת עוולת הרשלנות בתביעות רשלנות רפואית?


כדי להוכיח כי טיפול מסויים מהווה טיפול רשלני יש לבחון את מרכיבי עוולת הרשלנות הקבועים בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.

מהם המרכיבים הדורשים הוכחה לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (בדגש על יחסי רופא-חולה)?


1. למזיק יש חובת זהירות
1.1 חובת זהירות מושגית בין רופא וחולה- האם פיזית/טכנית יכל הרופא המזיק לצפות שהמעשה שלו יגרום למטופל נזק?
1.2 חובת זהירות נורמטיבית- האם הרופא המזיק צריך היה לצפות שהמעשה שלו יגרום נזק למטופל ניזק?
2. חובת הזהירות כלפי הניזוק הופרה
2.1 סטנדרט התנהגות הנדרש- הרופא הסביר
3. נגרם נזק לניזוק
4. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק

מתי מתקיימת חובת זהירות מושגית בין רופא וחולה?


לפי גישת המשפט הישראלי אין מחלוקת כי בתביעות בגין רשלנות רפואית מתקיים תמיד הייסוד של חובת זהירות מושגית בין רופא וחולה הנגזר מיחסי רופא חולה (ולפיכך, תמיד יכול הרופא לצפות שהמעשה שלו יגרום נזק למטופל).


האם מתקיימת במקרה המתואר חובת הזהירות הנורמטיבית?


נפסק כי הרופאים היו צריכים לצפות את הנזק שיכול להגרם מבדיקת מי השפיר וכי אין שיקולים נוגדים חזקים מספיק כדי לשלול את חובת הזהירות שלהם. כמו כן הנזק שהיה צריך להצפות אף נצפה בפועל שכן הסיכון לפגיעה בגוף העובר בעת הדיקור בשל התזוזות המהירות של העובר היה ידוע לרופא שביצע את הבדיקה.

האם עצם השימוש בשיטת הפרייז פריים ולא בשיטת האולטראסאונד הרציף במהלך ביצוע הדיקור לטובת בדיקת מי השפיר מהווה התרשלות?


נקבע כי בעת ביצוע הבדיקה (שנת 1985) הסטנדרט הסביר היה שימוש בפרייז פריים ולא באולטראסאונד רציף.

במידה וישנן גרסאות סותרות בין מקבל הטיפול לבין מבצע הטיפול- איזו גרסה ינטה בית המשפט להעדיף?


בפסק דין זה נקבע כי תהיה נטיה להעדיף את גרסת האם על גרסת הרופא המטפל. זאת לאור הרציונל כי האם זוכרת את הבדיקה הגורלית עבורה טוב יותר מהרופא שביצע במהלך פעילותו המקצועית מאות ואף אלפי דיקורים.

האם הפר הרופא את חובת הזהירות שלו והתרשל בכך שלא ביצע בדיקת על קול לפני הדיקור השני במהלך בדיקת מי שפיר?


נקבע כי ביצוע בדיקת על קול לפני הדיקור השני הייתה מצמצמת את הסיכון לפגיעה בעובר ולכן, בהקשר זה, לאור העלות המינימלית הכרוחה בביצוע בדיקת על קול נוספת ולאור הצמצום המשמעותי בסיכוי לפגיעה בעובר - הרי שהרופא המטפל התרשל.

מה קובעות הוראות החוק בעניין שמירת מסמכים המכילים ממצאי בדיקות במכוני בדיקות או במעבדות?

 


סעיף 14 לתוספת לתקנות בריאות העם קובע שיש לשמור על תרשים במכון או במעבדה, המכיל ממצא שלילי במשך שנתיים. על תרשים המכיל ממצא פתלוגי יש לשמור במכון או במעבדה למשך 10 שנים.

מה מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת הקשר הסיבתי לנזק שנגרם לקטינה לאחר שנקבע כי הדיקור בוצע באופן רשלני (ללא בדיקת על קול לפני הדיקור השני)?


נפסק כי אין מחלוקת כי הפגיעה בעינה של התינוקת נגרמה כתוצאה מהדיקור וכיוון שבמהלך הבדיקה בוצע מעשה רשלני אין ספק שמתקיים מרכיב הקשר הסיבתי.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,