www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין אי דיווח על פגם מולד באשכים - רשלנות רפואית של רופא משפחה

עא 98 / 5664 ד"ר איילה קאושנסקי נ’ ניר מלול


• פגם מולד באשכים
• אבחון מאוחר של פגם מולד
• התרשלות רופא שכיר
• אחריות שילוחית
• מומחה מטעם בית המשפט

עובדות המקרה:


התובע נולד בלידה טבעית ורגילה ואובחן כילוד בריא ונורמלי. במהלך בדיקה שגרתית שנערכה על-ידי רופא בית הספר, כאשר היה התובע כבן 12, התברר כי לתובע פגם מולד וכי הוא נולד כשאשכיו אינם בשקית האשכים (האחד נמצא בתעלה המוליכה אל שקית האשכים והשני, בחלל הבטן). 

 

עם גילוי הפגם, פנו ההורים אל רופאת ילדים שטיפלה בתובע כבר מן השבוע הראשון לחייו. הרופאה, שהיא עובדת שכירה בקופת החולים, הפנתה את התובע לרופא כירורג וזה הורה על ביצוע ניתוח מתקן. בעקבות הניתוח - שהותיר צלקות בבטנו של התובע - הורדו שני האשכים לשק האשכים, אך פוריותו של התובע נפגמה בשל האיחור בהורדתם. בשל אלה, הגישו התובעים תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית, בה תבעו הם פיצוי בגין עקרותו המוחלטת לצמיתות של התובע, הפגיעה הנפשית שסבל כתוצאה מן הפגם, והפגיעה המשנית להורים, שהיא תוצאה של מצבו הרפואי והנפשי של התובע.

 

האם אי דיווח על פגם מולד יכול להוות עילת תביעה ברשלנות רפואית?


במישור החבות קבע בית המשפט, כי למרות שהפגם באשכיו של התובע הינו פגם מולד, עובדה זו נתגלתה לרופאה כבר כאשר התובע היה בגיל 13 חודשים, והרופאה לא נהגה כפי שרופא ילדים סביר היה נוהג בנסיבות העניין ולפיכך התרשלה.

במידה ורופא שכיר (בקופת חולים לדוגמא) התרשל בטיפול- האם ניתן לתבוע את קופת החולים?


סעיפים 13,14 לפקודת הנזיקין קובעים שהמעביד של העובד או השולח אחראים באחריות שילוחית. המשמעות היא שלמרות שהרשלנות בוצעה על ידי הרופא, ניתן לקבל את הפיצוי גם מהמעביד / שולח. בדר"כ הנטיה תהיה להוסיף לכתב התביעה את קופת החולים כנתבעת מטעמי "כיס עמוק" (היכולת לשלם סכומים משמעותיים כפיצוי).

במקרה זה, נקבעה אחריות שילוחית של קופת החולים למעשיה ומחדליה הרשלניים של הרופאה, שטיפלה בתובע במסגרת עבודתה בקופת החולים. בית המשפט קבע, כי קיימת פגיעה בפוריות התובע וכי נתקיים קשר סיבתי בין רשלנות הרופאה לבין הפגיעה בפוריות התובע, ורק שיעורה של פגיעה זו, לא הוכחה.


מתי ימנה בית המשפט מומחה מטעמו בתביעות רשלנות רפואית?


כאשר יהיו בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות מטעם שני הצדדים, שבית המשפט לא ימצא כי בהסתמך עליהן בלבד, יכול הוא לתת פסק דין מושכל וצודק, כל עוד המשפט לא נגמר, יכול בית המשפט לנקוט בהליכים של מינוי מומחה מטעמו.

גובה הפיצוי:


• בית המשפט פסק פיצוי בגין נזק לא ממוני ובגין ההוצאות הכרוכות בהולדת ילדים, בשיעור כולל של 170,000 ש"ח.


• באשר לתביעת ההורים, פסק בית המשפט פיצוי על ההוצאות הממשיות שהוציאו לפי קבלות וחשבוניות.


• בעניין תביעת ההורים לפיצוי על הסבל והצער שעוברים עליהם בהקשר לפגיעתו של בנם. קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נתקיים בהורים, אחד התנאים המזכים נפגע משני בפיצויים על נזק נפשי- נזק נפשי ממשי מהותי ורציני.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית של רופאת משפחה - אבחון אנדורקדיטיס

רופא משפחה התרשל באבחון מחלת האנדרוקרדיטיס, האמנם? מהי המחלה? כיצד מאבחנים אותה? האם רשלנות רפואית? 

פסק דין - בית המשפט קבע ללא חוות דעת רפואית כי מדובר ברשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי הרופא התרשל כלפי התובעת ולא מילא את תפקידו כרופא סביר, על בסיס עדות האחות וללא חוות דעת רפואית... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בברית מילה - תביעה נגד מוהל

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל?