www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - האם אי גילוי מום מולד בדרכי השתן הוא רשלנות רפואית?

פסק דין - האם אי גילוי מום מולד בדרכי השתן הוא רשלנות רפואית?

התובעת אובחנה בלידתה כסובלת ממום באברי המין מסוג Imperforated Hymen. לאחר שנים התברר, כי היא סובלת גם ממום מולד בדרכי השתן: Reflux. בהמשך התגלה פגם בתפקודי הכליות, והתובעת נאלצה לעבור ניתוח להשתלת כליה. בתביעתה מתעוררות שאלות בדבר אחריותה של הנתבעת לגילוי הרפלוקס, ובדבר הקשר הסיבתי בין אי-הגילוי במועד לבין הנזק הכלייתי שנגרם לתובעת בהמשך חייה.


האם הנתבעת אחראית לאי-גילוי המום?


1. באיזון בין חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדים, עדיפה חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת. כאשר מאבחנים אצל תינוקת מום באברי המין, גם במציאות רפואית/משפטית של שנת 1981, יש אכן מקום לביצוע פעולות נוספות, כגון הפניה לבדיקות שתן או בירור אורולוגי מקיף יותר. אף ד"ר ק' (מומחה הנתבעת) הסכים כי מן הראוי היה לבצע בדיקת שתן לאחר הלידה. כמו כן ניתן היה, למשל, לתת הדרכה מתאימה להורים, תוך הבהרה כי עליהם לתת תשומת לב גדולה יותר למצבים של חום או זיהום.


2. גם אם צודק ד"ר ק' מבחינה מקצועית, ואבחון אינו מצריך כל טיפול או בדיקה, יש לזכור שאמירה זו נאמרה בדיעבד. אין בתיעוד הרפואי דיון בזמן אמת. אילו היו הרופאים שגילו את הפגם המולד מקיימים דיון, ומגיעים לכלל מסקנה כי לא צריך לנקוט בכל פעולה נוספת שהיא, ניתן היה לטעון להעדרה של התרשלות. לא כך קרה במקרה שבפניי. אין אמירה של רופא כלשהו, בזמן אמת, לפיה מום מולד מסוג זה שקיים אצל התובעת אינו מצריך שום בדיקה או טיפול רפואי. הצוות הרפואי נמנע מלבצע בדיקות בעקבות אבחון ה-IH, ללא כל סיבה מנומקת, ומבלי לבחון את האפשרויות העומדות בפניו. מכאן שהייתה התרשלות בטיפול שניתן לתובעת בסמוך לאחר לידתה. ניתן היה לערוך לה בדיקות מקיפות יותר במועד מוקדם יותר, בדיקות אשר היה בהן כדי להביא, בסופו של דבר, לגילוי הרפלוקס.


3. לדברי הנתבעת, אין תיעוד בדבר אינדיקציות לדלקות בדרכי השתן עד גיל 10 וחצי, ולפיכך לא היה צורך בבדיקות נוספות. אין מדובר במצב שבו רופאת הילדים בחנה את מצבה של התובעת, הייתה מודעת למום המולד, והחליטה כי חרף המום המולד אין צורך לנקוט בפעולה כלשהי. הרופאה החליטה שלא לבצע בדיקות מפני שלא ידעה על המום המולד, מקום שהיה עליה לדעת עליו. במקרה זה, ההחלטה שלא לבצע בדיקות מהווה התרשלות.


4. התובעת מוסיפה וטוענת, שגם משאובחן הזיהום, הבירור האורולוגי התעכב למעלה מן הצורך (ששה חודשים). טענה זו נתמכת בעדותו של ד"ר ק', לפיה "אין הגיון לחכות 6 חודשים" לביצוע ציסטוגרפיה כשמתגלה זיהום בדרכי השתן. לטענת הנתבעת, התובעת הופנתה לבדיקה על-ידי רופאת המשפחה, אך העיכוב נגרם בשל התנהלות אמה. יתכן, כפי שטוען ד"ר ק', שתקופת המתנה בת שישה חודשים ומעלה, ממועד אבחון הזיהום ועד לבדיקת הציסטוגרפיה, היא ארוכה מדי. עם זאת, בעדויות דלעיל אין כדי לבסס את אחריותה של הנתבעת לעיכוב. עיון בתיעוד הרפואי מראה כי משאבחנה רופאת הילדים את הזיהום, היא פעלה כדי לקדם את הבדיקות ולספק טיפול תרופתי הולם.


5. התובעת טוענת, כי גם לאחר שאובחן לבסוף הרפלוקס, חל עיכוב בלתי-סביר, בן שמונה חודשים, בביצוע הניתוח. אין מקום לבקר את שיקול הדעת המקצועי של הצוות הרפואי במקרה זה. הצוות הרפואי ערך בדיקות ובירור מתאים, ובחר באופן טיפול לפי שיקול דעתו המקצועי. גם אם דרך פעולה אחרת עשויה הייתה להתברר כטובה יותר, ההחלטה שנתקבלה הינה בגדר הסביר בנסיבות העניין.


6. התובעת טוענת שגם לאחר הניתוח, מצבה חייב מעקב מתמשך וקבוע אחר מצב הכליות. הפסקת המעקב בתאריך 30.1.96, לדבריה, לא הייתה סבירה. לא הוכח שהצוות הרפואי נהג שלא כשורה בעניין זה. התובעת נבדקה באופן סדיר לאחר הניתוח, ומצבה נמצא תקין.

שאלת הקשר הסיבתי

 


 

 

7. לטענת הנתבעת, נזקה הכלייתי של התובעת היה מולד, ולפיכך אין קשר סיבתי בין התנהלותה לבין הנזק. הנתבעת התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות נוספות. ואולם, גם אילו ביצעה אותן, אין לדעת מתי החל הזיהום בדרכי השתן, והאם ביצוע הבדיקות היה מגלה אותו.


8. ישנו קושי נוסף לקבוע ברמה של 100% כי אבחון וטיפול מוקדמים ברפלקס היו מונעים לחלוטין את הנזק. גם אם היה נערך ניתוח במועד מוקדם, ברור כי לא כל ניתוח היה מצליח ברמת ודאות של 100%.


9. מצב כליותיה של התובעת בשלב הילדות אינו ידוע, וזאת בשל העדר בדיקות. אין זה הגיוני, אפוא, להטיל את נטל ההוכחה בעניין זה על כתפי התובעת, ובמיוחד כשהמדובר בדבר שבתחום מומחיותה וידיעתה של הנתבעת.


10. הקשר הסיבתי בענייננו לא ייבחן על פי העיקרון של "הכול או כלום". התרשלותה של הנתבעת ונזקה של התובעת הוכחו, אך נראה כי מן הנמנע להוכיח מה היה תהליך הגרימה. המבחן שיש להפעיל במקרה מעין זה הוא מבחן הסיבתיות העמומה.


11. הזיהומים בדרכי השתן לא נבדקו, בשל התרשלות הנתבעת, ואין לדעת מתי החלו ומה הייתה השפעתם על המצב הכלייתי. לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לבין הנזק, די לומר כי התנהלותה של הנתבעת הגבירה את הסיכון לאי-גילויים של זיהומים קיימים ואבחון מקורם.


12. קביעת שיעור אחריותה של הנתבעת לנזק הכלייתי של התובעת בשיעור 65%, נראית לי הגיונית בנסיבות העניין. גובהו של שיעור זה מבוסס על ההנחה, כי מדובר בנזק שניתן למנוע ברמת סיכוי גבוהה, במיוחד אם הטיפול היה ניתן בגיל צעיר. התובעת, אם כן, תפוצה בפיצוי בשיעור של 65% מנזקיה.


ראשי הנזק - הפיצויים


13. יש לקבוע את את נכותה הרפואית של התובעת בשיעור 50% ואת הנכות התפקודית בשיעור 20%. שעור זה נקבע בהתחשב בכך שכיום, לאחר השתלת כליה, התובעת מתפקדת באופן סביר, וניתן, לכן, להניח, כי מצב זה ימשך כל עוד יש בידי התובעת לתפקד בעזרת כליה מושתלת.


14. הפסדי השתכרות לעבר - פיצוי גלובאלי בגין הפסד ההשתכרות בתקופת הצבא, בסך 10,000 ₪. בגין התקופה שבין 1.5.01 ל-1.7.01, בה עברה התובעת טיפולי דיאליזה ולא היה באפשרותה לעבוד כלל, יש לפצות בגובה השכר הממוצע במשק, נכון לאותה תקופה (6,845 ₪ ברוטו). סכום הפיצוי המשוערך הוא 50,901 ₪. במהלך התקופה שמתאריך 1.8.01 ועד היום, עבדה התובעת בעבודות שונות לסירוגין. אבדן ההשתכרות בגין תקופה זו יחושב על בסיס מכפלת השכר הממוצע במשק באחוז נכותה התפקודית של התובעת. הסכום המשוערך להיום עומד על סך 256,150 ₪.


15. הפסדי השתכרות לעתיד - החישוב ייעשה ע"פ מכפלת השכר הממוצע במשק (7,928 ₪ כאמור) בשיעור הנכות התפקודית. הסכום המהוון, עד הגיעה של התובעת לגיל פרישה, הוא 436,940 ₪. בגין האפשרות שנכותה התפקודית של התובעת תעמוד על שעור קרוב ל-100% בשל חוסר אפשרות לעבור השתלת כליה (נוספת), נקבע פיצוי נוסף בפריט הנדון בסכום גלובאלי של 250,000 ₪.


16. כאב וסבל - בשים לב לנסיבות המקרה עד כה, ולסיכוי שהתובעת תזדקק להשתלת כליה/ כליות נוספות בעתיד, אני מעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל, על דרך האומדן, בסך 600,000 ₪.


17. הוצאות רפואיות, סיכון עתידי ונסיעות - הפיצוי בגין ראשי נזק אלו, יחד, בסך 300,000 ₪. עזרת צד ג’ - הסכום המהוון מסתכם ב- 296,358 ש"ח.

לסיכום,

 

הנתבעת התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות ופעולות נוספות בעקבות אבחון ה-IH, פעולות שהיה בהן כדי להוביל לגילוי הרפלוקס בשלב מוקדם יותר. סה"כ פיצויים שנפסקו 2,350,349 ₪.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

רשלנות רפואית בבדיקת מאמץ, מתי תוגש תביעה?

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית באבחון סרטן בלוטת התריס על ידי רופא צבאי

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

טיפול מאוחר בדלקת קרום המוח גרם לנכות חמורה

במשך מספר חודשים לאחר הניתוח, התלונן התובע, על דם שנוזל מאפו, הוא הגיע להיבדק בחדר מיון פעמיים, אך נשלח חזרה לביתו. כעשרה חודשים ממועד הניתוח, הוא הובהל לבית החולים ודלקת קרום המוח אובחנה אצלו 

רשלנות באבחון דימום מוחי עכבישי על ידי רופא חברת "ביקורופא"

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

רשלנות באבחון תסביב אשך - כריתת אשך בגין רשלנות רפואית

האם רופאת משפחה התרשלה כלפי מטופל ולא אבחנה כי היא סובל מתסביב אשך? האם כריתת אשך נבעה מרשלנות רפואית? 

רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

תביעה בעקבות רשלנות רפואית בבית אבות - חולה נפטר בגין אי אבחון מחלה

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

מטופל שוחרר מחדר מיון למרות בדיקת א.ק.ג לא תקינה - האם רשלנות?

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

חולה נפטר בבית החולים לאחר שדלקת ריאות ממנה סבל אובחנה בתור וירוס

תביעה בגין מותו של חולה בן 31 אשר נפטר בבית החולים בגין דלקת ריאות הוגשה לבית משפט השלום.... 

הפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון - אי אבחון אירוע מוחי

ביצוע בדיקה שטחית במסגרת ביקור בית. אי אבחון אירוע מוחי והפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון,.. 



תגיות: דיאבטס אינסיפידוס, אנטיביוטיקה, טיפול אלטרנטיבי, אבילק, אווסטין, עילת תביעה, אבודרט, אינסולין,