www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - תביעת רשלנות רפואית בגין אי ביצוע היפוך עובר במהלך לידה

פסק דין - תביעת רשלנות רפואית בגין אי ביצוע היפוך עובר במהלך לידה

 

 

 

 

התובעת, גב’ דליה אליאס, ילדה במזל טוב ביום 29/5/1999 את בתה בבה"ח בני ציון בחיפה, אשר שייך למדינת ישראל, הנתבעת. הלידה בוצעה בניתוח קיסרי. עניינה של התובענה הן טענותיה של התובעת לגבי הנסיבות שהובילו לביצוע הניתוח ובאשר לנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ביצוע הניתוח. התובעת פנתה לבית החולים עוד ביום 27/5/1999, בשבוע ה-40 להריונה, בשל שחשה ירידות בתנועות העובר 

 

התובעת התקבלה בשעה 13:55 בחדר הלידה ונבדקה על ידי ד"ר דורון שפיגל. במהלך הבדיקה מסר דר’ שפיגל לתובעת כי העובר נמצא במנח רוחבי עם גב לאחור וכי שאר הבדיקות תקינות. עוד צוין במסמכים כי יומיים קודם לכן העובר היה במנח ראש. לטענת התובעת, היה צריך לנסות ולבצע היפוך של העובר ביום חמישי, 27/5.

 

לטענתה הסיכויים להצלחת ההליך גבוהים במיוחד ולו היה מתבצע נסיון להפוך את העובר, סביר להניח שהוא היה מצליח, והיה נחסך ממנה הצורך לבצע ניתוח קיסרי. לטענת התובעת אי ביצוע נסיון ההיפוך ביום ה’ ודחייתו ליום א’ מהווה רשלנות, והראיה היא שהלידה התרחשה טרם הגיע מועד ההיפוך. השאלה המשפטית הייתה למעשה - האם מדובר במקרה של רשלנות בלידה?


האם יש לקבל את התביעה?


האם ההחלטה להמתין עם ההיפוך עד יום ראשון מהווה רשלנות ?

 


 

 

1. אין חולק כי ניתן לנסות ולבצע היפוך כאשר מתגלה עובר במנח רוחבי על מנת לאפשר לידה וגינלית רגילה, וכי התובעת, בהיותה בשבוע ה-40 במועד גילוי המנח הרוחבי, היתה מועמדת מתאימה לנסיון ההיפוך. אין אף חולק כי החלטה לגבי ביצוע ההיפוך ולגבי המועד המתאים חייבת להתבצע לאחר שקילת מכלול של נתונים משתלבים (קראו גם על רשלנות בהריון).


2. ישנם גורמים המצדיקים ואף מחייבים לדחות את נסיון ביצוע ההיפוך: ראשית, הוכח כי יתכן שלאחר ההיפוך, אף אם יצליח, יסתובב שוב העובר ויחזור למנח הרוחבי. שנית, הוכח שיש סיכוי שגם ללא פעולת ההיפוך, העובר יגיע למנח ראש "בעצמו", לאור העובדה שהוא היה במנח ראש יומיים קודם לכן. שלישית, יש לתת את הדעת לזהות מבצע ההיפוך. לא יכולה להיות מחלוקת לגבי כך שדר’ שפיגל במועד הרלבנטי, בהיותו בשנה החמישית להתמחות שלו – לא היה מומחה בביצוע היפוכים. רביעית, יש לקחת בחשבון מיהו הצוות הקיים במועד נסיון ביצוע ההיפוך. דר’ שפיגל הטעים כי אחת הסיבות לקביעת מועד ביצוע ההיפוך ביום א’ בבוקר היתה העובדה שהתובעת הגיעה לבה"ח ביום חמישי אחה"צ וכי במידה והיה מתבצע ההיפוך במועד זה, לא היה בבה"ח הצוות האופטימלי, וזאת בשל שמיום חמישי אחה"צ הצוות הינו צוות מצומצם במתכונת "שבת".


3. החלטתו של דר’ שפיגל היתה סבירה והיא היתה בחירה לגיטימית בין שתי אפשרויות קיימות. דר’ שפיגל הסביר כי הוא שקל את כל השיקולים ומצא שעדיף לדחות את ההיפוך ליום ראשון. הוא הסביר כי המדובר בהליך אלקטיבי ולא הליך חירום, כי היה סיכוי שהעובר יתהפך ממילא (לאור המנח הבלתי יציב) ואולי ביום א’ לא יהיה צורך בהליך, הוא הסביר שכיון שלא ראה שקיימים סימנים ללידה קרובה הוא לקח בחשבון שהיפוך "מוקדם מידי" עלול להיות אף הוא מיותר כי העובר יחזור למנח הרוחבי עד הלידה, הסביר שהמדובר היה בצוות מצומצם במתכונת שבת, הסביר כי המקובל היה לבצע הליכים שכאלו ביום א’ על ידי הצוות הקבוע – ובאופן כללי, מנה את השיקולים בעד מול השיקולים נגד ונימק מדוע בחר את שבחר.


העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה


4. העדר הסכמה מדעת עוולה מיוחדת זו מתייחסת למקרים בהם מבוצעת במטופל פרוצדורה רפואית מבלי שהוא נתן את הסכמתו לביצועה, כאשר יש לבחון קיומה של הסכמה אמיתית מהותית הסומכת על ידיעת כל הנתונים הרלבנטיים לצורך מתן הסכמה שכזו. בענייננו, התובעת מלינה על כך שלא נתנה "הסכמה מדעת", אך לא ניתן להבין מסיכומיה לאיזה הליך רפואי היא מתייחסת בדיוק.


5. אם הטענה היא שהתובעת לא נתנה "הסכמה מדעת" לניתוח הקיסרי ביום שבת – אזי יש לדחות טענה זו מכל וכל, היות וכאשר התובעת הגיעה לבה"ח ביום שבת עם צירים והתברר שהיא בלידה אקטיבית והעובר עדיין במנח רוחבי – היה ברור, ואף היא מאשרת שהיא הבינה זאת – שיש צורך לבצע ניתוח קיסרי.


6. אם, מנגד, הטענה היא שהתובעת לא נתנה הסכמה מדעת לגבי שלב זה או אחר במהלך האשפוז ביום חמישי – אזי אף טענה זו יש לדחות כיון שביום חמישי לא בוצעה כל פרוצדורה שצריך "הסכמה מדעת" לגביה. שהרי ביום חמישי התובעת רק נבדקה ושוחררה לביתה, ולא עברה כל הליך רפואי מיוחד.


7. פגיעה באוטונומיה – "עוולה" זו נגזרת ממצבי "העדר ההסכמה מדעת". פגיעה באוטונומיה תגרם למטופל אשר לא קיבל את מירב המידע הרלבנטי לגבי מצבו שאז נפגעת האוטונומיה שלו להחליט מה ברצונו לעשות. אי מתן המידע הרלבנטי בהיקף הראוי בכל מקרה ומקרה – פוגע באוטונומיה של המטופל ומהווה עוולה (ואין צורך להוכיח שלו היה המידע ברשות המטופל הוא היה בוחר שלא לבצע את ההליך הרפואי).


8. בענייננו, כל הגורמים מסכימים שהיה צריך למסור לתובעת מידע והמחלוקת הינה עובדתית – הואיל והתובעת והבעל טוענים שלא הוסברו להם הדברים ולעומתם – דר’ שפיגל טוען כי הדברים הוסברו. במחלוקת עובדתית זו מצא ביהמ"ש להעדיף את גרסתו של הרופא על פני גרסת התובעת ובעלה. ראשית, עדותם של שני בני הזוג היתה אמוציונלית מאוד וסערת רוחם, כמו גם אמונתם לפיה נעשה עוול נוראי לתובעת, הביאו את שניהם להגזים מעט ולהקצין את תיאור הדברים. שנית, התובעת הינה עובדת של בה"ח ומשמשת כמזכירה רפואית במחלקה אחרת מזה שנים. נתון זה מקשה עוד יותר לקבל את הגרסה שלה לפיה היא לא הבינה שמנח רוחבי משמעו שהתינוק לא יוכל לצאת דרך תעלת הלידה, קשה עוד יותר להאמין לה שהיא לא שיערה בנפשה שהמצב עלול להביא לצורך בניתוח ומכרסם באפשרות לקבל את הגרסה לפיה היא לא טרחה לקרוא את מכתב השחרור ואת ההנחיות שיש בו. שלישית, קשה לביהמ"ש לקבל את הגרסה לפיה לא הוסברו לתובעת ולבעלה ההסברים הנדרשים לאור כך שיש תיעוד לגביהם, בכתב ידו של דר’ שפיגל במכתב השחרור.


לסיכום,

 

התביעה נדחית. במקרה דנן לא הוכח שדר’ שפיגל התרשל בכך שהחליט להמתין לביצוע הליך של היפוך העובר ואף אם ההחלטה להמתין התבררה בדיעבד כשגויה – אין המדובר בהתרשלות המקימה עילת תביעה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

פסק דין - רשלנות רפואית במתן חיסון פוליו, האם סיבה להתפתחות המחלה?

התובע נולד בשנת 1982 ובשנת חייו הראשונה קיבל שלוש מתוך ארבע מנות של חיסון נגד פוליו, חרף כך חלה המערער בפוליו... 

רשלנות רפואית בעקבות אי הפסקת הריון וגרימת פגות

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בגין אי הפסקת הריון בשל חשש לפגות... 

פיצויים בגין פענוח שגוי של בדיקת מוניטור במהלך הריון

לאחר הריון בסיכון גבוה וטיפולי פוריות, הרופא אשר התרשל בקריאת בדיקת מוניטור ושחרר את האם ההרה לביתה מבלי שהבין את הסיכון לעובר וכתוצאה מכך התינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה ופגיעה רב מערכתית 

רשלנות רפואית בזריקת אלחוש אצל רופא שיניים - חובת הזהירות

האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על רופא שיניים סביר במסגרת מתן זריקת אלחוש למטופל? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

רשלנות רפואית בלידה - אחריות אישית של הרופא

האם יש להטיל אחריות אישית על רופא בעקבות רשלנות רפואית במהלך הלידה? האם יש להטיל את האחריות כולה על בית החולים? היכן מתחילה ונגמרת האחריות בנושא רשלנות רפואית? קראו עוד... 

פיצויים לאחר אי אבחון תסמונת נונאן - רשלנות שגרמה לקיצור תוחלת חיים

כיצד יש לחשב פיצויים בעקבות קיצור תוחלת חיים לאחר רשלנות רפואית במסגרת אבחון תסמונת נונאן... 

האם אי ציון משקל עובר בגיליון לידה הוא רשלנות רפואית?

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת

אישה הגישה תביעה בגין רשלנות בקבלת הסכמה מדעת לניתוח קיסרי עם קשירת חצוצרות... 

תביעה נגד בית החולים "משפחה קדושה" בנצרת בגין רשלנות בלידה

האם המיילדות בבית החולים "משפחה קדושה" בנצרת ביצעו ברשלנות לידת וואקום, והאם כתוצאה מרשלנות רפואית זו נגרמו לילד נזקים גופניים קשים? 

מחלוקת בנוגע לתוחלת חיים של נפגע רשלנות רפואית בלידה

אחת המחלוקות העיקריות אשר ישבו בבסיסה של תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה הייתה - תוחלת חיים עתידית של תובע הסובל מנכות בשיעור 100%... 

תביעה בגין רשלנות בלידה אשר הוגשה לאחר 25 שנה

תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה הוגשה 25 שנה לאחר המקרה. האם תתקבל התביעה בבית המשפט? 

לא הוכח תשניק סב לידתי - תביעה בגין רשלנות בלידה נדחתה

השופט ציין כי הוכחת רשלנות רופאי בית החולים הינה כדוגמת מגדל דומינו. על המערערים היה לשכנע את בית המשפט... 

רשלנות רפואית באי השארת יולדת להשגחה בבית החולים, האמנם?

האם יולדת אשר הגיעה לבית החולים ושוחררה לביתה מבלי להשאר להשגחה, יכולה לתבוע את המוסד בגין רשלנות רפואית בלידה? 

דום הנשימה הראשון ארע לתינוק בחדר הלידה, האם רשלנות רפואית?

מהתיק הרפואי עלה כי האפניאה הראשונה התרחשה כחמש דקות לאחר שהגיע התינוק ליחידת המעבר. שעת הקבלה במעבר לא תועדה, והייתה למעשה פונקציה של משך הזמן בו שהה התובע בחדר לידה... 

דחיית רשלנות רפואית בלידה מכשירנית

מתיאור האירועים והעובדות שלפנינו עולה כי לידתו של המערער הסתבכה, ללא שהיו לסיבוך זה אינדיקציות מקדימות שיכלו לאפשר היערכות מוקדמת... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

חוט התפירה לאחר הניתוח נפרם - לא רשלנות רפואית

האם כאשר אחד מחוטי התפירה לאחר ניתוח נפרם, ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית? קראו עוד בפורטל... 

איחור בהחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי, האם רשלנות?

על שופט הייתה מקובלת דעתו של פרופ’ דוד (המומחה) - שלא היה מקום להמתנה נוספת וכי ראוי היה להחליט על ניתוח קיסרי, וכי אי קבלת החלטה על ביצוע הניתוח בשלב נשוא התביעה, מהווה טעות בניהול הלידה, אשר עולה כדי רשלנות... קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית...