www.rashlanut-refuit.org

פסק דין הנוגע למידת האחריות על כתפיו של מנהל מעבדה לייעוץ גנטי

פסק דין הנוגע למידת האחריות על כתפיו של מנהל מעבדה לייעוץ גנטי

האם נמסר לתובעים כי קיימת אפשרות לאבחן מחלה גנטית והאם במידה ולא נמסר מדובר במקרה של רשלנות בהריון? בשנת 1999 הרתה התובעת לבן זוגה, התובע. היה זה הריונה השני של התובעת לאחר שנולדה לבני הזוג ילדה משותפת בריאה. התובע, בצעירותו, חבק בן אשר נפטר בגיל ארבע שנים ממחלה תורשתית גנטית הנקראת "דיס אוטונומיה משפחתית". התובעת והתובע הם יהודים יוצאי ארצות מזרח אירופה. דיסאוטונומיה הינה מחלה תורשתית הפוגעת ביהודים ממוצא אשכנזי.

 

המחלה פוגמת במערכת העצבים האוטונומית ובמערכת התחושתית, דבר הגורם לפגיעה רב מערכתית בחולים. עת היתה התובעת בהריון, שמעה ממכרה על בדיקה לגילוי המחלה ופנתה טלפונית לצד השלישי, אשר עסקה במחקר ואבחון המחלה. התובעת הבינה מהשיחה כי עליה לפנות לייעוץ גנטי . ביום 5.7.99 הופנתה התובעת על ידי רופא הנשים שלה (ד"ר ש') אל הנתבע לצורך ייעוץ גנטי בקופת החולים.

 

לטענתה, לא נמסר לה ע"י הנתבע כי קיימת בדיקה לאיתור המחלה. יתרה מכך, הנתבע קבע שאין אפשרות לאבחן את המחלה. ביום 15.11.99 ילדה התובעת, בשבוע ה- 35, את בנה. מיד עם לידתו אושפז היילוד בפגיה. כבר בימים הראשונים לחייו אובחן היילוד כסובל מהפרעות קשות במערכת העצבים ומתופעות קשות נוספות. ביום 8.7.00 בהיותו של היילוד בן 8 חודשים, נפטר מסיבוכי המחלה.

האם הצד השלישי (מנהלת המעבדה) חבה בחובת זהירות כלפי התובעת ?

 


1. התובעת פנתה אל הנתבע במסגרת ייעוץ גנטי. מהסיכום הרפואי הממוען לתובעת מאת הנתבע, ניכר כי התובעת העלתה את סוגיית המחלה והנתבע השיב כי לא ניתן לבצע את הבדיקה. הנסיבות חייבו את הנתבע לבצע את הבדיקה, אותה היה עליו ליזום עקב האינדיקציות וקבוצת הסיכון בה היו מצויים התובעים וזאת במטרה לקדם את פני הסיכון. חזקה על מומחה בתחום הגנטי כי רכש את הידע המתאים והיה מצוי ובקיא בפרסומים המדעיים המתפרסמים מעת לעת.


2. למטופל אוטונומיה על גופו. הוא רשאי לקבל החלטות הקשורות למצבו הרפואי וכפועל יוצא מכך להעמיד על כף המאזניים דעות של רופאים שונים, לשבת על המדוכה ולהכריע ביניהן. אוטונומיה זו נגזרת מההכרה בזכויות האדם בכלל והזכות לאוטונומיה על הגוף בפרט.


3. תפקידו של יועץ גנטי בכלל הוא לפרוס את מכלול המידע הרלבנטי הנוגע לעניין ולכבד את האוטונומיה של הנועצים עימו. כאשר אדם נושא מחלה קשה ועלול להעביר אותה לדורות הבאים ואיננו מעוניין לבדוק את הסבירות להעברת המחלה אין כופים אותו לעשות כן וככל שהיועץ / המטפל עשה מלאכתו נאמנה לא יבואו חשבון עימו. בנוסף לא עורכים מעקב בכל הקשור לביצוע בפועל של הבדיקות, יתרה מכך – מעקב שכזה עולה לכדי פגיעה בפרטיות הנבדק.


4. החובה למעקב אחר החולה חלה כאשר מדובר ביחסים שבין חולה - למטפל. העדר מעקב שכזה ביחסים אלה עולה לכדי רשלנות מינהלית. לא כך הדבר במקרה נשוא התובענה, מכיוון שאין זה מתפקידו של מנהל מעבדה לתור אחר פניות טלפוניות מזדמנות, גם אם מדובר בתחום מומחיות ייחודי. הצד השלישי שטחה בפני התובעת מידע רלבנטי לעניינה. במידה והתובעת ביקשה לדרוש פרטים נוספים או לקבל הבהרות היה באפשרותה לחדש את הקשר עם הצד השלישי ולאמת עמה את המידע שקיבלה מהנתבע. מעדותה של התובעת עולה כי לא יזמה פניה מחודשת אל הצד השלישי, משום שפנתה לייעוץ גנטי וסמכה עליו.

לסיכום,

 

אין זה תפקידו של הצד השלישי – מנהל מעבדה במקרה דנן, לבצע מעקב אחר המטופל. באם המטופל אינו יוזם פניה אל מנהל המעבדה לאחר שפנה לייעוץ גנטי, מנהל המעבדה אינו חב בחובת זהירות כלפי המטופל.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,