www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - האם עיוורון בגין רשלנות רפואית במסגרת טיפול של אחות בהזלפת טיפות

המנוח שהה במוסד הוד אדומים, לצורך שיקום לאחר שבר של עצם הירך. עוד קודם לכן, עבר המנוח ניתוח קטרקט בעינו השמאלית. על פי כתב התביעה, ביום 10/05/05, בשעה שהאחות מיכל חנוכה מטעם הנתבעת 1 הזליפה למנוח טיפות עיניים, בחוסר זהירות, ובתוך כך שרטה את עינו השמאלית, הופיע אודם רב המלווה בכאבים.

 

לאור מצב העין, החליטה הנתבעת 1 על העברת המנוח לבית החולים שערי צדק. בבית החולים בוצע למנוח ניתוח בעינו השמאלית במהלכו הוצא תוכן העין. קרי, המנוח איבד את ראייתו בעין שמאל לצמיתות, ובכך למעשה, איבד המנוח את מאור עיניו, שכן אין הוא ראה בעין ימין כבר משנת 2004.

 

הנתבעות כפרו בטענות התובע בכלל, ולעניין הרשלנות בפרט. לטענתן, הטיפול שניתן למנוח היה ללא כל דופי ובהתאם לאמות המידה המקובלות. הוסיפו הנתבעות וטענו כי אין קשר סיבתי בין מצבו של המנוח, לבין פעולת טפטוף טיפות העיניים לעינו, שכן הנזק שנגרם למנוח נובע מגילו וממצבו הרפואי הקודם ללא קשר לאירוע נשוא התביעה.


האם יש לקבל את התביעה?


1. סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין קובעים את יסודותיה של עוולת הרשלנות והם: חובת זהירות, התרשלות וגרימת נזק. סעיף 36 קובע את היסוד הראשון לפיו, האחריות לרשלנות מותנית בכך, כי על המזיק תוטל חובה כלפי הניזוק שלא להתרשל כלפיו. החובה הינה כללית ומוטלת כלפי כל אדם, "כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים, במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל".


2. חובת הזהירות המושגית רואה במבחן הציפיות את התשובה לקיום חובת הזהירות ומשיבה לשאלה, האם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות מושגית. חובת הזהירות הקונקרטית משיבה לשאלה, האם בנסיבות המקרה הקונקרטי וביחס לניזוק מסוים קיימת חובת זהירות.

 

באשר לחובת הזהירות המושגית קיימת הבחנה לעניין סוגי המזיקים אליהם משתייך המזיק לבין סוגי הנזקים אליהם משתייך הניזוק והאם קיימים ביניהם יחסי "רעות", לעניין סוג הפעילות שהתרחשה ולעניין סוגי הנזקים שנגרמו לניזוק ובאשר לחובה הקונקרטית ההבחנה הינה לעניין הפעילות המסוימת והנזק הספציפי שנגרם. במסגרת חובת הזהירות המושגית הבחינה מופשטת ועוסקת בקטגוריה של מזיקים, ניזוקים, נזקים ופעולות מזיקות. במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, הבחינה נעשית על יסוד עובדות המקרה הנדון, על פי מבחן הציפיות ובנסיבות המקרה הספציפי.


3. יסוד ההתרשלות מבוסס על עקרון הסבירות, אשר שואל באלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק, בהתאם לאמצעים שהיה מטפל סביר נוקט בנסיבות העניין. השיקולים בקביעת החובה הינם רבים ומגוונים ויש להיזהר מקביעת התרשלות, מקום בו נעשתה טעות בשיקול דעת וזאת, על מנת להימנע "מאפקט צינון" והרתעת יתר. מאידך יש להדגיש כי החולה מפקיד את גופו בידי המטפל ויש לו ציפייה מוצדקת שזה יעשה כל שביכולתו כדי למנוע תקלה או פגיעה כתוצאה מהטיפול.


4. פעולותיה של הגב’ מיכל חנוכה, כפי שהעידה בחקירתה, מלמדות, כי על אף שלא הודרכה ע"י הנתבעת 1 כיצד להזליף טיפות עיניים היא ביצעה זאת בהתאם לנורמות הרפואיות המקובלות. לא רק זאת, אלא שמומחה בית המשפט הבהיר כי ניתוח הקטרקט נעשה בחלק העליון של העין. דהיינו, גם אם היה מגע בין האחות לבין עינו של המנוח, הסיכוי למגע בחלק בו בוצע הניתוח קטן מאוד.


5. התובע לא הוכיח שהנתבעת חרגה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנה. הוכח שהנתבעת נקטה, בנסיבות המקרה דנא, בפרוצדורה המקובלת שהייתה ננקטת על ידי האחות הסבירה, הן מבחינת פעולת ההזלפה כפי שתוארה והודגמה על ידי מומחה בית המשפט, הן מבחינת ידיעתה על עברו הרפואי של המנוח כפי שעלה מחקירתה, הן מבחינת פעולותיה לאחר קרות האירוע- קריאה לממונים אליה ומילוי דו"ח אירוע.


6. ביהמ"ש ער לסמיכות הזמנים בין הזלפת טיפות העיניים לבין הנזק שנגרם למנוח, אשר היא לכשעצמה, מרמזת על אפשרות קיומו של קשר בין זה לבין זה. אולם, אין די בכך כדי להצביע על הקשר הסיבתי, שכן קיימם נתונים רבים המצביעים על המסקנה ההפוכה, למשל, גילו של המנוח, גורמי הסיכון, סמיכות הזמנים לניתוח קטרקט והעובדה שיומיים לפני כן הוסרו התפרים מעינו של המנוח.


לסיכום,

 

יש לדחות את התביעה. הוכח שהנתבעת נקטה, בנסיבות המקרה דנא, בפרוצדורה המקובלת שהייתה ננקטת על ידי האחות הסבירה, הן מבחינת פעולת ההזלפה כפי שתוארה והודגמה על ידי מומחה בית המשפט, הן מבחינת ידיעתה על עברו הרפואי של המנוח כפי שעלה מחקירתה, הן מבחינת פעולותיה לאחר קרות האירוע- קריאה לממונים אליה ומילוי דו"ח אירוע
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם - פגיעה בעצב

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול פוריות

התובעים אשר סבלו שניהם מבעיות פוריות, הגיעו לנתבע לביצוע טיפולי פוריות והפרייה חוץ גופית. לתובעים נולדו שתי תאומות אולם אחת מהן סובלת משיתוק 

פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בביצוע ניתוח למטופל הסובל מאיטמות במעי הגס

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

אבחון מאוחר של גידול סרטני בשלפוחית השתן, האם רשלנות רפואית?

האם אורולוג איחר באבחון הגידול הסרטני ואי לכך חשוף הוא לתביעה בעניין רשלנות רפואית? קראו עוד... 

רשלנות רפואית - מעקב אחרי טיפול

האם מדובר ברשלנות רפואית במקום שבו רופא לא עורך מעקב כנדרש אחרי ביצוע ההוראות הרפואיות (תרופות, המנעות מפעילות, צילומי רנטגן, צום לפני ניתוח ועוד)... 

חוות דעת רפואית רק לאחר 19 שנה, האם התיישנות?

האם תביעה בעניין רשלנות רפואית במחלקת בריאות הנפש בבית החולים תידחה מחמת התיישנות? 

בקשה להוסיף את בית החולים "אסף הרופא" לכתב תביעה

אסף הרופא - האם ניתן להוסיף את בית החולים "אסף הרופא" כצד בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד והולדה בעוולה של תינוקת הסובל משיתוק מוחין? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בבית חולים והפעלת חוק חקירת סיבות מוות

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

תביעה נגד בית אבות בגין רשלנות לאחר נפילת קשישה במסיבת פורים

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

אבנדיה ורשלנות רפואית - תביעה ייצוגית והסדר פשרה על סך 12 מיליון ש"ח

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

מטופל נפל בבית חולים בגין רשלנות רפואית בהשגחה עליו

בית המשפט פסק פיצויים עבור בני משפחתו של אדם שנפל בבית חולים בגין רשלנות בהשגחה עליו... 

רשלנות בבית החולים אסף הרופא ופיצויים בגין אובדן שיניים תותבות

הצוות הרפואי בבית החולים אסף הרופא, בעת העברת מטופלת מחדר לחדר, גרם לאובדן שיניים תותבות...  

התחשבות בנסיבות אישיות בפסיקת הוצאות לאחר דחיית תביעת רשלנות

המערערת ניהלה הליך משפטי ארוך ומתיש בבית המשפט המחוזי במסגרת תביעת רשלנות רפואית. האם בית המשפט יתחשב בנסיבותיה האישיות בבואו לפסוק כנגדה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין? 

בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד וטרינר סוסים

מהי רשלנות רפואית של וטרינר? האם וטרינר סוסים התרשל ועל כן מתה סייחה? האם היה ניתן להעניק לסייחה טיפול אנטיביוטי קודם לכן? 

חיסיון דו"ח בדיקה פנימי בבית החולים בתביעת רשלנות

הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין אירוע אשר נערכה לגביו בדיקה פנימית בבית החולים. האם בית החולים יחשוף את המסמך בפני המשפחה? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בבחירת אופן טיפול בשבר בזרת

האם הרופאים אשר טיפלו בשבר בזרת בחרו בטיפול השמרני במקום לנתח את התובע? האם מדובר ברשלנות רפואית? 



תגיות: בלינסון, תשניק, א.ק.ג, קרני ליזר, חיתוך החיתולית, ירידה בזיכרון, בדיקת מי שפיר, מכות חשמל,