www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעקבות אובדן כושר ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

פסק דין בעקבות אובדן כושר ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

001789/99 הרוש אסתר נ’ פרופ’ משה לזר ביה"ח אסותא

 

  • רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראייה
  • קשר סיבתי בין ניתוח לייזר לתיקון ראייה לבין עיוורון
  • חובת הגילוי והפרתה
  • קשר סיבתי בין אי קיום חובת הגילוי לבין ההסכמה של המטופל להנתח

עובדות המקרה:

 


האם רשלנות רפואית בניתוח? ביום 13.1.94, בעקבות הרצאה ששמעה התובעת מנציג הנתבעים, פנתה התובעת למרפאתו של פרופ’ גודל בחיפה, המשמש כסניף הצפוני של הנתבעת, לשם בדיקת התאמתה לביצוע ניתוח לייזר לתיקון קוצר הראייה בעיניה.

 

פרופ’ גודל בדק את עיניה של התובעת, את מספר משקפיה, את הלחץ התוך עיני, קרקעית העין, מצב הקרנית וכושר הראייה, וקבע לתובעת תור לניתוח, ליום 19.1.94, במרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ, בתל-אביב. ביום 19.1.94, לאחר שהוחתמה על טופס הסכמה לניתוח, נותחה התובעת בעינה השמאלית ע"י פרופ’ לזר בשיטה המכונה P.R.K, באמצעות מכשיר לייזר מסוג "אקסימר".

 

לאחר הניתוח חלה הטבה בכושר הראייה של התובעת בעין המנותחת, אך ביום 24.2.94, כחמישה שבועות לאחר הניתוח, שבה ופנתה למרפאתו של פרופ’ גודל עקב ירידה דראסטית ופתאומית בכושר ראייתה בעינה השמאלית עד כדי אובדן מוחלט של כושר הראייה.

 

מכאן תביעתה של התובעת כנגד הנתבעים, שהתרשלו, לטענתה, בביצוע הניתוח בעינה וגרמו ברשלנותם לעיוורונה. טענת הנתבעים היא כי לא התרשלו בביצוע הניתוח וכי ההידרדרות בכושר ראייתה של התובעת אינו קשור לניתוח שעברה.

האם קיים קשר סיבתי בין הניתוח לעיוורון?


ממכלול העדויות שנשמעו, הראיות שהובאו וחוות הדעת המומחים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הדברים מתיישבים יותר עם קיומו של קשר סיבתי לניתוח, שבוצע רק כחמישה שבועות קודם לכן, מאשר עם תהליך התעוורות איטי ומזדחל, שעלול להתרחש בעיניים הסובלות ממיופיה גבוהה, לאורך שנים. לפיכך נפסק כי קיים קשר סיבתי.

 

מהי חובת הגילוי?

 


סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, קובע מפורשות את חובת גילוי הסיכונים הכוללת מתן הסבר מלא ומתן פרטים לחולה כחלק מגיבוש ההסכמה מדעת לטיפול הרפואי. החוק האמור נכנס אמנם לתוקף כארבע שנים לאחר קרות האירוע נשוא התביעה וברור כי תחולתו אינה רטרואקטיבית, אך אין ספק כי רוח החוק מבטאת את ההלכה הפסוקה גם טרם חקיקת החוק. לדברי בית המשפט: "אם לא הוסברו לו הסיכונים כי אז ההסכמה חסרת נפקות והבדיקה תיחשב כמעשה תקיפה המהווה עוולה בנזיקין".

האם הופרה חובת הגילוי במקרה זה?


במקרה זה פסק בית המשפט, כי הנתבעים נכשלו בקיום חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליהם כלפי התובעת. לאור העובדה כי לנתבע 1 לא היה ניסיון בעת שניתח את התובעת בניתוח עיניים הסובלות ממיופיה כה גבוהה; לאור העובדה כי ידוע היה אותה עת שקיימת, לכל הפחות, בעייתיות בניתוח עיניים מסוג זה וכי התוצאות המושגות כתוצאה מן הניתוח בעיניים אלה אינן הטובות ביותר ובמקרה הגרוע – כי הדבר עלול לגרום לדימום ברשתית ולסיכון הראייה; לאור העובדה כי מדובר היה בניתוח אלקטיבי, חדשני, ללא פרקטיקה של ניסיון של שנים; אזי דרישת הגילוי במקרה זה הייתה רחבה ביותר.

 

הנתבעים הודו כי התובעת לא נזקקה לניתוח לשם הצלת חייה וכי לא הייתה כל דחיפות מיוחדת בביצוע הניתוח, גם העובדה שהתובעת הייתה צפויה רק לשיפור מה בראייתה והייתה נזקקת בכל מקרה להמשיך ולהיעזר במשקפיים או בעדשות מגע גם לאחר הניתוח, כל אלה מעמידים ביתר שאת את חובת הגילוי שהיתה מוטלת על הנתבעים ומסיפים חומרה לאי קיומה.

האם מתקיים קשר הסיבתי בין אי קיום חובת הגילוי מצד הנתבעים לבין הסכמת התובעת להינתח?
שאלת הוכחתו של קשר סיבתי זה, היא קשה במיוחד, שכן ברור כי מדובר תמיד "בחוכמה שלאחר מעשה", היינו לאחר שנכשלה הפרוצדורה הרפואית והחולה נפגע בגופו, ולעיתים אף בנפשו, כתוצאה מן ההליך הכושל.

 

במקרה כזה קיים חשש כי החולה יאמר בדיעבד כי אילו היה מודע לכל הסיכונים הכרוכים בו ואלה לא גולו לו, לא היה מסכים לעבור את הניתוח שכן, הדבר אינו נבחן, מטבע הדברים, כאשר הפרוצדורה עברה בהצלחה.

 

עם זאת, קבעה הפסיקה כי עצם הפגיעה ביכולתו של החולה לקבל החלטה מושכלת, המבוססת על כל המידע הנחוץ לו, ובכלל זה כל הסיכונים הטמונים בטיפול אותו הוא עומד לעבור בגופו, מהווה פגיעה בכבודו של החולה ובאוטונומיה שלו על גופו.

לסיכום,


בית המשפט פסק כי העיוורון בעינה השמאלית של התובעת נגרם כתוצאה מדימום ברשתית וניאו-וסקולריזציה כתוצאה מן הניתוח, לאחר שנמצא כי הנתבעים לא עמדו בקיום חובת הגילוי שהיתה מוטלת עליהם כלפי התובעת ולאור הקביעה כי קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין הסכמתה של התובעת לעבור את הניתוח. לפיכך, קבע בית המשפט כי קמה אחריות מצד הנתבעים לנזק שגרם לתובעת בעינה השמאלית, כתוצאה מן הניתוח.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תקיפת חיידק טורף ופיצויים בגין רשלנות רפואית

האם תקיפת חיידק טורף לאחר ניתוח בקע הינה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית? 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח?

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת?