www.rashlanut-refuit.org

פסק דין - רשלנות רפואית באבחון תסמונת דנדי ווקר במהלך הריון

פסק דין - רשלנות רפואית באבחון תסמונת דנדי ווקר במהלך הריון

ת"א 92/93 ירקוני נ’ ד"ר דורון רוזן, אלה לבקוביץ וקופת חולים מכבי

עובדות המקרה:


התובע סובל מתסמונת דנדי ווקר והינו נכה בשיעור 100%, לא מסוגל לתקשר עם הסביבה, חסר כושר קוגנטיבי ומוטורי ומרותק לכיסא גלגלים. טענת התביעה הי כי הפגם שגרם למצב התובע לא אובחן בבדיקות אולטראסאונד שנערכו לאם במהלך ההריון. במידה והיה מתגלה הפגם בבדיקות ניתן היה להפסיק את ההריון למנוע את הטרגדיה שנגרמה לתובע ולמשפחתו כתוצאה ממצבו הרפואי. האם מדובר במקרה נוסף של רשלנות רפואית בהריון?

 

האם קיימת חובת זהירות של כלל הנתבעים כלפי התובע?


התביעה הוגשה כנגד הרופא, טכנאית בדיקות הרנטגן וקופת חולים מכבי. כל הגורמים אכן חבים בחובת זהירות מושגית כלפי התובע. על פי התביעה, עסיקנן במקרה של רשלנות רפואית.

מהי השיטה הנהוגה ברפואה הציבורית בהפניה לבדיקות אולטראסאונד ולבדיקות מקיפות יותר?


שיטת והיקף בדיקת האולטראסאונד הנהוגה בקופות החולים ברפואה הציבורית מבוססת על הנחיות חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות ואף על התקן האמריקאי בעניין זה. ההנחיה כוללת שלוש בדיקות שגרתיות בכל שליש (טרימסטר) של הההריון. קיימות בדיקות מקיפות יותר הכוללות את בדיקת תקינות העובר ותקינות מספר רב של איברים.

 

בהתאם לנוהל הקיים, קופות החולים מפנות נשים בהריון תקין לעריכת הבדיקות השגרתיות ולבדיקה הממוקדת מופנות נשים בהריון בסיכון או כאשר יש חשש רפואי ספציפי (חשד למומים בעובר, מחלות תורשתיות וכו’).

האם אי גילוי תסמונת דנדי ווקר בבדיקת אולטראסאונד מהווה התרשלות?


הסיכון להוולדות עובר הלוקה בתסמונת דנדי ווקר הינה 1:30,000. לאור הסיכוי הנמוך ביותר ולמרות הנזק הגבוה כתוצאה מתסמונת דנדי ווקר נקבע כי אי אבחון של תסמונת דנדי ווקר לא מהווה התרשלות וסטיה מסטדרט ההתנהגות של הרופא / אחות / קופת חולים הסבירים. זאת לאור העלות הגבוהה והאמצעים המורכבים הדרושים לעריכת הבדיקות הממוקדות בקרב כלל האוכלוסיה שהרפואה הציבורית אינה יכולה לעמוד בהם.

 

האם, בהנחה כי התסמונת הייתה צריכה להתגלות בכל מקרה בבדיקה האחרונה, מתקיים קשר סיבתי בין אי הגילוי של התסמונת לבין הנזק?


גם לו היה מתגלה הליקוי בבדיקה האחרונה, הפסקת ההריון לא הייתה אפשרית ולכן לא מתקיים קשר סיבתי בין אי גילוי התסמונת לנזק.

מה היקף חובת הרופא המטפל ליידע את ההורים לגבי אפשרות לביצוע בדיקה ממוקדת ומקיפה יותר מאשר הבדיקה השגרתית המוצעת ברפואה הציבורית?


על הרופא מוטלת חובה למסירת מידע על האפשרות לביצוע בדיקה יותר משוכללת ועל הנתונים העתידיים להתגלות מתוצאות הבדיקה המתוכננת והבדיקה האופציינלית כולל סיכויים וסיכונים לאבחון מחלות שונות בשתי הבדיקות. נפסק כי אין לבצע אבחנה בין מתן מידע לגבי פעולה אקטיבית לבין מתן מידע לגבי בדיקה כאשר תוצאות אי עריכת הבדיקה יכולות להיות חמורות.

מה הפרקטיקה המקובלת ברפואה הציבורית בעניין יידוע על הבדיקות הממוקדת?


במהלך המשפט הוכח שהפרקטיקה המקובלת בישראל הינה יידוע הנשים ההריוניות על האפשרות לקיום הבדיקה המורכבת.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,