www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעניין אי אבחון סיכוי לפרע כתפיים - רשלנות רפואית ושיתוק על שם ERB

פסק דין בעניין אי אבחון סיכוי לפרע כתפיים - רשלנות רפואית ושיתוק על שם ERB

תא 02 / 2178 אברהמי יניב נ’ בית החולים "מאיר"


• שיתוק ERB
• פרע כתפיים
• תקיעת כתפיים
רשלנות בלידה

עובדות המקרה:


התובע טוען כי עקב רשלנות רפואית בלידה שהיתה בעת לידתו במחלקת היולדות של בית החולים "מאיר" בכפר סבא (הנתבעת), נפגעו עצבי הגפה השמאלית העליונה שלו בעקבות סיבוך של כליאת כתפיים בעת הלידה, ונגרם לו שיתוק על שם ERB, פגיעה המכונה גם "פרע כתפיים" או "תקיעת כתפיים".

עובדות המקרה בהרחבה:


התובע הוא יליד 6.10.81, בן 20 ביום הגשת התביעה. התובע הוא בן בכור להוריו. אמו היתה בת 20 בעת הריונה הראשון עמו, בשנת 1981. אמו של התובע היתה במעקב במהלך ההריון בסניף טיפת חלב במרפאת ליכטנשטיין בכפר סבא (קראו על רשלנות בהריון).


בתאריך 5.10.81, בשעה 20:00, בשבוע ה-40 להריון, התקבלה אמו של התובע לבית חולים מאיר, בעקבות תחושה של ירידת מים. הלידה עצמה היתה למחרת, לאחר 24 שעות, ביום 6.10.81, בשעה 20:15. ביום הקבלה נבדקה אם התובע על-ידי מיילדת בקבלה. שעה אחר כך נבדקה על-ידי רופא. בשעות הלילה נבדקה פעמיים על ידי אחות. למחרת, לאחר פקיעת מי השפיר בשעה 06:00, נבדקה אם התובע על-ידי רופאים שלוש פעמים - ב-09:00, 12:30, 16:30.


בשעה 16:30 היתה פתיחת צוואר הרחם 7-7.5 ס"מ. מכאן ואילך, עד הלידה שהיתה בערך בשעה 20:30, במשך 4 השעות האחרונות של הלידה, אין כל רישום בטופוגרמה. הבדיקה האחרונה שבוצעה לאם התובע היתה בשעה 16:30.


בגליון הקבלה, לא רשומים פרטים בדבר בדיקה חיצונית או ידנית, ולא פרטים בדבר בדיקת התאמת גודל הרחם לשבוע ההריון, גם לא רשומים פרטים בדבר מנח העובר, מצג העובר או מצב העובר. למעט בדיקת לחץ דם ומשקל היולדת, לא נרשם דבר בגליון הקבלה לגבי בדיקות קבלה, בדיקה חיצונית, ובדיקה ידנית). בגליון מהלך הלידה, אין רישום בדבר הערכת משקלו המשוער של העובר. אין גם רישום לגבי שעת התחלת הצירים. לא רשום גם מועד הפתיחה המלאה, שהוא תחילת השלב השני של הלידה, ואין כל רישום לגבי בדיקת רופא או אחות במשך ארבע השעות האחרונות לפני הלידה.


הלידה עצמה וחילוץ העובר נעשו על-ידי המיילדת בלבד. בגליון מהלך הלידה, כתבה המיילדת בתיאור הלידה כי הילוד נולד בשעה 20:30, במשקל 4,150 גרם. צורת יציאת השלייה - ספונטני. צורת הלידה- P.S. (פרטוס ספונטנוס - לידה ספונטנית, רגילה). אפגר - 9. לגבי מהלך הלידה - לא נרשם דבר בגליון. כך גם לא נרשם דבר לגבי מצב העובר במשך הלידה ומצב הילוד לאחר הלידה.


רופא ילדים שטיפל בילוד מייד לאחר הלידה, כתב בגליון הבדיקה, כי נעשתה לילוד החייאה, חמצן ומסכה, שאיבת תוכן קיבה וניקוי דרכי נשימה עליונית. מתחת לכותרת "בדיקת ילוד ראשונית בחדר לידה", כתב רופא הילדים כדלקמן: "שבר בקלביקולה משמאל; CAPUT גדול (בצקת נרחבת בקרקפת); חרחורים מרובים בריאה ימנית; חבלות משמאל". מצד שמאל של הגליון, מתחת לכותרת "הערות נוספות", נכתב כי הילוד שאף מקוניום, דהיינו מי שפיר מוכתמים בצואת הילוד.


בגליון שחרור ילוד, נכתב כי הילוד משוחרר ביום 10.10.81, בלידה שקל 4,200 גרם, משקלו ביום השחרור 4,500 גרם. ב"אבחנות" נרשם: "BRACHIAL PALSY LT.", דהיינו, שיתוק בראכיאלי משמאל. מתחת לכותרת "מהלך האשפוז", נרשם: "מן הלידה אובחנה חולשה מוחלטת של הגף השמאלי העליון, ללא עדות לשבר בקלביקולה".


בגליון סיכום מחלה מיום 10.10.81, נכתב, בין השאר: "הריון:...לא נודע על סיבוכים במהלכו. לידה: קפלית ספונטנית. אפגר - 1-9, 5-9. הילוד...בדיקה גופנית תקינה פרט לחולשה מוחלטת של גף שמאל עליון. מהלך:...טונוס יד שמאל נשאר רפוי לחלוטין במשך כל האשפוז. לא היתה עדות לשבר בעצם הבריח משמאל".

מהם גורמי הסיכון המקובלים לפרע כתפיים?


המומחים של שני הצדדים התווכחו האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית. המומחים אמרו כי גורמי הסיכון המקובלים לפרע כתפיים הם: סכרת הריונית, עליה חריגה במשקל האם, משקל עובר גדול לפני או במשך הלידה והתמשכות השלב השני של תהליך הלידה.

במקרה המתואר אין מחלוקת כי משקל הילוד בעת הלידה היה גדול, מעל 4 קילו - 4,150 גרם, אין מחלוקת גם כי היתה סכרת אצל אמה של היולדת, אין מחלוקת כי רופא טיפת חלב הורה על בדיקת המסת סוכר ליולדת, וזו לא בוצעה. הרישום בעניין התמשכות של השלב השני של הלידה חסר, הגם שנראה כי היתה התמשכות בשלב זה.

פסיקת בית המשפט:

 


בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעות לפיה בגליון הלידה נכתב שהיתה לידה ספונטנית, רגילה, ואם היה פרע כתפיים, היה הדבר נרשם בתיק. עובדה היא כי הרישום במקרה דנן היה לקוי וחסר ביותר. לא ניתן לסמוך על רישום כזה.


בית המשפט קיבל את דברי המומחה מטעם התובע, לפיהם רופא הילדים לא היה מאבחן סתם שבר אלא אם היתה סטיה קשה ונפיחות קשה בכתף השמאלית ובשל כך איבחן אותו רופא שמדובר בשבר. אין כל חשיבות לכך שבסופו של דבר נשלל השבר. מה שחשוב הוא מצבו של הילוד בזמן הלידה - מצב של דפורמציה קשה, חבלות בגופו וכחול בגפיים.


בית המשפט קיבל את קביעת המומחה מטעם התובע כי העובדה שהילוד נזקק להחייאה ושרופא הילדים אבחן באבחנה ראשונית שבר באגף השמאלי אצלו, מלמדת "כי החילוץ היה טראומטי ביותר".
הנתבעת לא עמדה בנטל שעבר אליה להוכיח כי לא התרחש בלידה ארוע של "עצירת כתף" שגרם לשיתוק ממנו סובל התובע.

 

משהתקיימו המרכיבים של אי הערכת משקל על-ידי הנתבעת, סכרת אצל אם היולדת, משקל גבוה של העובר, המשכות השלב השני של הלידה, ומצבו של הילוד בעת הלידה (החייאה, חרחורים, שאיבת מים מקוניאליים, חבלות, גפיים כחולות, דפורמציה קשה ככל הנראה בגף השמאלי שהביאה לאבחון ראשוני של שבר), כל אלה מביאים למסקנה כי היה מדובר בלידה טראומטית שבמהלכה הסתבכה הלידה שהתבצעה על-ידי המיילדת בלבד, ללא נוכחות רופא מיילד, והיה בה "כליאת כתפיים", ובעקבות חילוץ טראומטי של הילוד נגרם לתובע השיתוק בעצב הברכיאלי משמאל, השיתוק על שם "ERB".


בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי הנתבעות חבות ונושאות באחריות לשיתוק ע"ש ERB שנגרם לתובע בעת לידתו בגפה השמאלית שלו.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,