www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון מחלת כליות

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון מחלת כליות
001026/98 אברהם וזאנה נגד קופת חולים כללית
 
  • התרשלות רפואית בטיפול במחלת כליות
  • הסטנדרט לפיו נבחנות החלטות הרופאים במשפט
  • מתי מוטלת על רופא חובת הפניה לרופא מומחה
  • אשם תורם
 
עובדות המקרה:
 
ביום 21.3.95 פנה התובע למרפאת קופ"ח בעיר מגוריו אשדוד, זאת לאחר שחש כאבים במותן שמאל. לאחר שנבדק, הופנה התובע על-ידי ד"ר גרוזמן, הרופא המטפל, אל "מכון מור" לצורך ביצוע בדיקת אולטראסאונד. בבדיקת האולטראסאונד אובחן הידרונפרוזיס קל בכליה השמאלית (התרחבות אגן הכליה עקב חסימה בזרימה חופשית של שתן מן הכליה).
 
בבדיקה לא הודגם האורטר (השופכן) וכן לא נראו אבנים, והומלץ לבצע בדיקת IVP (פיאלוגרפיה תוך- ורידית. קרי, צילום רנטגן של הכליות ודרכי השתן לאחר הזרקה תוך ורידית של חומר המכיל יוד. חומר זה מופרש על ידי הכליות וכך ניתן לבחון את תפקודן).
 
 
ביום 28.3.95 פנה התובע לחדר המיון האורולוגי בבית החולים קפלן. בתובע התגלו רגישות במותן שמאל ועקבות דם בשתן, והוא אובחן כסובל מעווית בכליה השמאלית (renal colic). הוא שוחרר, ושוב הומלץ לו לבצע בדיקת IVP שתוסדר דרך הרופא המטפל, וכן הוא הוזמן לחזור למרפאה האורולוגית לאחר ביצוע הבדיקה.
 
ואכן, ביום 29.3.95 הופנה התובע על-ידי ד"ר גרוזמן לביצוע בדיקת IVP. ביום 2.4.95 עבר התובע בבית החולים קפלן בדיקת IVP בה נמצא כי אורך הכליה השמאלית הינו כ- 16 ס"מ (אורך הכליה הימנית הינו כ-14 ס"מ). הכליה השמאלית אובחנה כ"כליה לבנה". עוד נמצא, כי השלפוחית בעלת דפנות חלקים והתרוקנות השתן תקינה, בדיקה זו היא אחת מנתוני הבסיס לטענת הרשלנות.
 
התובע לא חזר על התלונות בדבר כאבים באזור הכליות (למרות שפנה מספר פעמים לרופא המטפל, לדוגמא בימים 9.4.95 ו-9.6.95) עד ליום 30.6.95, עת פנה לחדר המיון בבית החולים, כשהוא מתלונן על חום גבוה ובחילות שהחלו, לדבריו, באותו היום. לאחר בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה (בה נמצא ערך קריאטינין של 2.5 (קריאטינין הוא תוצר פסולת של חילוף החומרים בגוף, המסונן על-ידי הכליות ומופרש בשתן).
 
[%psakdin%]
 
התובע שוחרר תוך המלצה להישאר במעקב של הרופא המטפל ולשוב לחדר המיון במקרה של החמרה במצבו. כמו כן, הומלץ לבדוק את תפקוד הכליות. גם ממצא זה הוא מנתוני הבסיס לתביעה. ביום 2.7.95 ציין ד"ר גרוזמן, במכתב ההפניה למרפאה האורולוגית, כי התובע "מתלונן על כאבים באזור הגב והפרעה במתן שתן זה מספר חודשים ובפיאלוגרפיה תוך ורידית [IVP] קיימת נפרוליתיאזיס".
 
ביום 11.7.95 שב התובע והתלונן על כאבים באזור הכליה השמאלית בפני ד"ר גרוזמן. הלה הפנה אותו לנפרולוג בבית החולים קפלן. במכתב ההפניה ציין את ממצאי בדיקת ה-IVP. בבדיקת האולטרא סאונד שנערכה ביום 17.7.95 נמצאו סימני הידרונפרוזיס קלים בכליה השמאלית, ערך הקריאטינין היה 2.5.  ביום 25.7.95 ציין הרופא המטפל במכתב ההפניה לאורולוג כי התובע התלונן על כאבים באזור הכליה השמאלית במשך מספר שבועות, כן צוינו ממצאי הבדיקות שנערכו לתובע. 
 
ביום 25.7.95 נבדק התובע על-ידי הנפרולוג ד"ר גורביץ', אשר שם לב להידרונפרוזיס והמליץ על בדיקת התובע על-ידי אורולוג. אכן, בתאריכים 26.7.95 ו-30.7.95 נבדק התובע במרפאה האורולוגית, נרשמו הממצאים שנתגלו עד כה ונשקלו אפשרויות לבצוע מיפוי כליות, צילום בטן ריק ובדיקה רטרוגרדית. ביום 22.8.95 נערכה לתובע בדיקת מיפוי כליות במכון לרפואה גרעינית בבית החולים בילינסון בפתח-תקווה. ממצאי הבדיקה הצביעו על כליה שמאלית קטנה, שתרומתה 25% מסך התפקוד הכלייתי, כאשר ישנו קושי להעריך את הניקוז הכלייתי שלה לאור תפקודה הירוד. תרומת הכליה הימנית 75% מסך כל התפקוד, והיא נמצאה מתנקזת היטב.
 
ביום 13.9.95 ביקר התובע אצל אורולוג אשר המליץ על צילום רטרוגרדי של הכליות דרך קטטר המוחדר לשלפוחית. ביום 5.11.95 נבדק התובע שוב במרפאה האורולוגית, ושוב נרשמו האבחנה של הידרונפרוזיס והצורך בבדיקה רטרוגרדית. במסמך מיום 27.11.95, נרשם כי יש להעביר את התובע לבית החולים קפלן.
 
בהמשך הרישום הרפואי צוין, כי התובע פנה באופן פרטי (בתחילת חודש דצמבר 1995) לפרופ' פופובצר, נפרולוג מבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים. התובע נבדק על-ידי פרופ' פופובצר מספר בדיקות, וביום 19.12.95 אושפז התובע במחלקה האורולוגית בבית החולים הדסה עין כרם, שם נערכו לו בדיקות IVP ואולטרא סאונד, בהן נתגלו הממצאים הבאים: הכליה השמאלית אובחנה כ"כליה לבנה", ללא מעבר חומר ניגוד לשופכן; הידרונפרוזיס של הכליה השמאלית. כן נמצא שערך הקריאטינין עולה, מבלי שידועה הסיבה לכך.
 
לאחר מכן הוחל בטיפול הבא: נפרוסטומיה לכליה (ניקוז של אגן הכליה באמצעות קטטר) שניקזה שתן דמי ביותר. לאחר המתנה של שבוע הצטלל השתן, אך בנפרוסטוגרם (צילום דרך קטטר) נצפו קרישי דם בכליה. לאחר המתנה נוספת להצטללות השתן נצפתה בנפרוסטוגרם כליה מורחבת עם רושם של הצרות באזור ה-UPJ (המעבר לשופכן). מעבר חומר הניגוד לשופכן היה תקין. תפקוד הכליה השמאלית נמדד, והתוצאה היתה שהכליה תורמת 22% מסך התפקוד הכליתי - פינוי קריאטינין של כ- 5 סמ"ק לדקה. בדיקה נוספת העלתה חסימה באזור שער הכליה.
 
ביום 4.1.96 נערכה לתובע אנדופיילוטומיה (שימוש ב-STENT על-מנת להרחיב את אזור מוצא אגן הכליה השמאלית, הוא אזור הניקוז לשופכן), אך למרות זאת לא הושג שיפור בתפקוד הכליה. ממצאי מיפוי כליות חוזר מיום 25.2.96 הראה כי הכליה השמאלית תורמת 23% מסך התפקוד הכלייתי, ולא ברור מהו מקור החסימה. לטענת התובע, הנזק שנגרם לכלייתו השמאלית השפיע על התפקוד הכולל של כליותיו. לשיטתו, נזק זה הוא תוצאה ישירה של מעשי ומחדלי הנתבעים (בתקופה שבין החודשים מרץ ונובמבר 1995)
 
כיצד צריכות להתבצע החלטות ופעולות הרופאים?
 
החלטות ופעולות הרופאים צריכות שיהיו מבוססות על הנורמות המקובלות בעולם הרפואה אותה עת. במקרה זה, כעולה מחוות דעת המומחים, רופאי הנתבעים התרשלו בכך שלא דאגו לניקוז נוזל השתן אשר הצטבר באגן הכליה (הסרת החסימה המכנית). מצבו של התובע חייב פעולה דחופה של ניקוז נוזל השתן (אשר הצטבר כתוצאה מאותה חסימה), פעולה אשר בוצעה בו רק בחודש דצמבר בבית החולים הדסה.
 
מתי על הרופא המטפל להפנות את המטופל לרופא מומחה?
 
על הרופא המטפל להפנות את החולה למומחה רפואי, כל אימת שהמצב הנידון הוא מעבר לתחום יכולתו, ידיעתו או מיומנותו, ואל לו לעכב את הטיפול בחולה. הרופא המטפל, כמי שמצבו הכללי של התובע היה בפניו, צריך היה לבצע מעקב אחר תוצאות הבדיקה וליידע את הרופאים המומחים בתחום האורולוגיה והנפרולוגיה אודות מחלותיו העיקריות של התובע, ובמיוחד מחלת הסוכרת.
 
כיצד נבחנות פעולותיהם של הרופאים ברמה המשפטית?
 
סבירות פעולותיהם של הרופאים נבחנת על-פי אמות מידה אובייקטיביות-נורמטיביות, ועל כן יתכנו מקרים בהם הפרקטיקה לא תעלה בקנה אחד עם סטנדרט ההתנהגות הנדרש. אכן, קיומה של פרקטיקה רפואית מקובלת הינה פרמטר חשוב בבחינת סטנדרט ההתנהגות הראוי, אך אין היא הפרמטר היחיד.
 
מהו אשם עצמי תורם?
 
אשם תורם משמעו, מעשה או מחדל של התובע שניתן לסווגו כרשלני, ואשר תרם תרומה ישירה לנזקו הוא. המבחן על-פיו ייקבע דבר קיומו של האשם התורם הוא מבחן האדם הסביר, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של המקרה.
 
בית המשפט פסק כי הנתבעים אחראים לנזקו של התובע בשיעור של 80%, כאשר אשמו התורם של התובע מגיע ל- 20%.  
           
הפיצויי שנפסק:
 
פיצוי בסכום של 450,000 ש"ח בגין כאב וסבל;
בגין אובדן השתכרות זכה המערער לסכום גלובאלי של 100,000 ש"ח;
לאור האפשרות שהמערער יזדקק לעזרה מסוימת ולוּ לשם ליווי לבית החולים, נפסק לו סכום גלובאלי של 150,000 ש"ח, לעבר ולעתיד;
סכום נוסף, של 50,000 ש"ח;
נפסק גם הוא על דרך האומדנה, בגין הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד;
בית המשפט פסק סכום של 10,000 ש"ח על הוצאות רפואיות.
סה"כ 760,000 ש"ח

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

רשלנות רפואית בבדיקת מאמץ, מתי תוגש תביעה?

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית באבחון סרטן בלוטת התריס על ידי רופא צבאי

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

טיפול מאוחר בדלקת קרום המוח גרם לנכות חמורה

במשך מספר חודשים לאחר הניתוח, התלונן התובע, על דם שנוזל מאפו, הוא הגיע להיבדק בחדר מיון פעמיים, אך נשלח חזרה לביתו. כעשרה חודשים ממועד הניתוח, הוא הובהל לבית החולים ודלקת קרום המוח אובחנה אצלו 

רשלנות באבחון דימום מוחי עכבישי על ידי רופא חברת "ביקורופא"

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

רשלנות באבחון תסביב אשך - כריתת אשך בגין רשלנות רפואית

האם רופאת משפחה התרשלה כלפי מטופל ולא אבחנה כי היא סובל מתסביב אשך? האם כריתת אשך נבעה מרשלנות רפואית? 

רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

תביעה בעקבות רשלנות רפואית בבית אבות - חולה נפטר בגין אי אבחון מחלה

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

מטופל שוחרר מחדר מיון למרות בדיקת א.ק.ג לא תקינה - האם רשלנות?

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

חולה נפטר בבית החולים לאחר שדלקת ריאות ממנה סבל אובחנה בתור וירוס

תביעה בגין מותו של חולה בן 31 אשר נפטר בבית החולים בגין דלקת ריאות הוגשה לבית משפט השלום.... 

הפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון - אי אבחון אירוע מוחי

ביצוע בדיקה שטחית במסגרת ביקור בית. אי אבחון אירוע מוחי והפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון,.. 



תגיות: אנטיביוטיקה, אבודרט, דיאבטס אינסיפידוס, אבילק, עילת תביעה, נכות, אווסטין, טיפול אלטרנטיבי,