www.rashlanut-refuit.org

פסק דין העוסק באי אבחון גידול סרטני נדיר בשופכה, האם רשלנות?

פסק דין העוסק באי אבחון גידול סרטני נדיר בשופכה, האם רשלנות?

עא 96 / 2027 מרדכי אוביץ נ’ בית חולים ביקור חולים


• איחור באבחון גידול סרטני
• אי אבחון גידול בשופכה
• התערבות ערכאת ערעור בחוות דעת מומחה
• השפעת נדירות המחלה על סטנדרט הרשלנות באבחון לקוי

עובדות המקרה:


המערער תבע את המשיבים בעילה של רשלנות רפואית. הוא טען, כי המשיב איחר באבחון גידול סרטני אצלו, איחור אשר גרם לו נזק. תוך כדי ההליכים המערער נפטר. בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה, תוך שהוא מאמץ את חוות-דעתם של המומחים מטעם המשיבים.

 

בית-המשפט קבע, כי המשיב לא התרשל בטיפולו במנוח, ואף אם התרשל כפי שיוחס לו, לא היה קשר סיבתי בין התנהגותו ובין התוצאות הקשות שסבל המנוח מהמחלה. פסק דין זה הינו הערעור בבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.


עובדות המקרה בהרחבה:


ביום 6.11.1992 הבחין המנוח מרדכי אוביץ ב"גולה" באזור המפשעה, אשר נעה ממקום למקום. הוא פנה לרופא המשפחה ד"ר וינר, וזה בדק אותו ביום 9.11.1992 וגילה נפיחות ובלט במפשעה עם רגישות. הוא הפנה אותו בדחיפות לד"ר דודאי -המשיב - שהינו רופא כירורג, כדי לשלול מיד קיומו של בקע מפשעתי כלוא. הרופא בדק את המנוח ומצא בלוטות לימפה מוגדלות במפשעה מצד שמאל. כמו כן הוא אבחן שבר מפשעתי קטן לא כלוא משמאל. בלוטות הלימפה המוגדלות עוררו ברופא חשד לגידול סרטני, ולפיכך הוא החליט על ביצוע ביופסיה בשיטת, (FNA (FINE NEEDLE ASPIRATION כלומר שאיבת תאים באמצעות מחט דקה ללא חתכים וללא פעולה כירורגית כלשהי.


בדיקת FNA בוצעה ביום 13.11.1992 בידי הרופא בבית החולים "ביקור חולים". בבדיקה התקבל חומר מוגלתי, והוא נשלח לבירור פתולוגי כדי לברר קיומם של תאים סרטניים. במקביל קיבל המנוח טיפול אנטיביוטי, כדי להתגבר על הדלקת שסבל ממנה, דלקת אשר קיבלה ביטוי קליני חריף לאחר בדיקת ה-) FNA תהליך דלקתי במפשעה, בשקית האשכים ובאיבר המין).


תוצאות הבדיקה הפתולוגית לא נתנו תשובה חד-משמעית והותירו את החשד כי מדובר בגידול סרטני. בשיחה טלפונית בין הפתולוגית ד"ר ליחוביצקי שערכה את הבדיקה, לבין הרופא הועלתה אפשרות לבצע ביופסיה פתוחה (הוצאת רקמות באמצעות ניתוח כירורגי), אבל בגלל הזיהום החליט הרופא להמשיך בשלב זה בטיפול אנטיביוטי ולחזור על בדיקת FNA בהמשך. בנוסף, הופנה המנוח לסדרת בדיקות לשם מציאת מקור הגידול.


במסגרת המאמץ למציאת מקור הגידול, עבר המנוח בדיקה גופנית מקיפה על-ידי הרופא, בדיקה אשר לא הניבה תוצאות. המנוח נשלח לבדיקות אלה: אולטרהסאונד בטן; אולטרהסאונד של האשכים; צילום חזה; בדיקת שתן ובדיקת דם, לרבות בדיקה לתפקודי כבד. בדיקות אלה בוצעו אך לא העלו מימצאים חיוביים בקשר לגידול סרטני או לגרורות. בתרבית שתן נתגלה חיידק ,E-COLI ובשתן אובחנו כדוריות אדומות ולבנות מרובות.


באחד מביקוריו של המנוח אצל הרופא הוא דיווח על בעיה של פיצול במתן שתן. לפי גירסת המנוח, הוא סיפר על הבעיה כבר בבדיקה הראשונה, בעוד הרופא טוען כי המנוח דיווח על הבעיה רק ביום 30.11.1992, לאחר שנשאל במפורש אם הוא סובל מבעיה במתן שתן. בבדיקה גופנית שנערכה למנוח באותו יום חל שיפור-מה בנפיחות. מגמת השיפור נמשכה גם בבדיקות שנערכו למנוח על-ידי הרופא ביום 14.12.1992 וביום 6.1.1993, אם כי בלוטות הלימפה נותרו מוגדלות וקשות. הרופא החליט על ביצוע FNA חוזר ביום 8.1.1993, אך המנוח הגיע לבדיקה רק ביום 15.1.1993.


תוצאת בדיקת FNA, שנתקבלה ביום 20.1.1993, הצביעה על כך שמדובר בגידול סרטני ("רקמה נמקית. חלק קטן המתאים בשלבים שונים של נמק מזכירים תאים מאפיתל קשקשי"). המנוח זומן מיידית לרופא, אך הגיע רק כעבור כמה ימים, ביום 25.1.1993 . הוא הופנה לאשפוז בבית חולים "ביקור חולים" לצורך ביצוע ביופסיה פתוחה של בלוטות הלימפה ביום 2.2.1993. מועד האשפוז נדחה לבקשת אשת המנוח ליום 16.2.1993.

 

ביום 28.1.1993, פנה המנוח מיוזמתו למרפאתו של האורולוג ד"ר פרט. בדיקת המנוח והנתונים שמסר עוררו בד"ר פרט את החשד כי המנוח סובל מגידול סרטני בשופכה. הוא הפנה את המנוח לביצוע ביופסיה פתוחה של השופכה ביום 1.2.1993, וזו אימתה את החשד של ד"ר פרט. התברר כי המנוח סובל מקרצינומה של השופכה.

 

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה נקבע תור לניתוח של המנוח, אשר בוצע ביום 17.2.1993. הניתוח שבוצע היה כריתה מלאה של הפין והוצאה של בלוטות הלימפה במפשעה. הכריתה המלאה הייתה בלתי נמנעת, כיוון שהגידול כבר התפשט לכלי הלימפה של איבר המין. מאחר שהגידול התפשט לעור באזור הבטן התחתונה, קיבל המנוח טיפול קרינתי ובהמשך גם טיפול כימותרפי. כאמור, למרבה הצער, הניתוח והטיפולים לא הצליחו לבלום את התפשטות המחלה, וכעבור כמה זמן נפטר המנוח.

האם התרשל הרופא בכך שלא אבחן את הגידול בשופכה בחודש נובמבר 1992?


בחינה זו קשורה בעיקרה לשאלה המיוחדת אם התרשל הרופא כשהשהה בשלב הראשון את עריכת הביופסיה הפתוחה. בשאלה זו קיבל בית-המשפט את עמדתו של פרופ’ גולדווסר, כי במצב של זיהום באזור הגידול, אין לראות משום התרשלות במתן אנטיביוטיקה במקום ביצוע ביופסיה פתוחה של בלוטות הלימפה.

 

כמו כן אימץ בית-משפט קמא את דעתם של פרופ’ גולדווסר ושל פרופ’ ברנר כי בבחירתו של הרופא לבצע שתי בדיקות FNA במקום ביופסיה פתוחה אין משום התרשלות. מומחים אלה הסבירו כי ביופסיה פתוחה באזור נגוע בדלקת היא מסוכנת, כיוון שהזיהום יכול להתפשט וכתוצאה מכך עלול להתפתח נמק באזור הבדיקה.

 

בהתייחס להמלצתה של הפתולוגית, גרס בית-המשפט כי ההחלטה אם לבצע FNA או ביופסיה פתוחה היא החלטה של הרופא הקלינאי או של הרופא הכירורג. כן הדגישו המומחים שגידול בשופכה הוא מחלה נדירה ביותר, והסבירות לאבחונה, על רקע הסימפטומים שהיו ידועים לרופא בזמן הבדיקות, הייתה נמוכה.

 

בהתבסס על חוות-הדעת של המומחים מטעם הנתבעים, שאותן אימץ בית-משפט קמא, קבע בית-המשפט כי לא שוכנע שהרופא התרשל בטיפול במנוח. עם זאת מצא בית-המשפט כי הרופא לא עמד בסטנדרד התנהגות סביר בכל הקשור לניהול הרישום הרפואי. אולם בית-המשפט קבע כי אין מדובר במחדל מהותי וכי אין לו השלכות על התרחשות הנזק.

האם ערכאת הערעור תתערב בהעדפת דעתו של מומחה זה או אחר בערכאה הנמוכה יותר?

 

ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב במסקנות בית-משפט בדבר העדפת דעתו של מומחה פלוני על פני דעתו של מומחה אלמוני.

האם העדפה פחותה של חוות דעת המתבססת על מאמר מקצועי אודות חולים בודדים הינה סבירה?


בית המשפט פסק כי העדפת חוות-דעת הנתבעים על פני חוות-דעתו של המומחה מטעם התביעה, שהתבססה על מאמר מקצועי על אודות כמה חולים בודדים, נראית סבירה.

האם אי אבחון של מחלה נדירה יכול להשפיע על סטנדרט ההתרשלות שיקבע בית המשפט?


בית המשפט פסק כי מדובר במחלה נדירה מאוד, למרות שהיא מוכרת בעולם הרפואה. בנסיבות אלה נראה כי חוסר הצלחתו של הרופא לאבחן במהירות את מקום הגידול אינה מגעת, כשלעצמה, כדי התרשלות


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין אי אבחון סרטן השד ואי מניעת התפשטות המחלה - רשלנות רפואית

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - איחור בביצוע ממוגרפיה

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין בעניין אי ביצוע בדיקת קולונסקופה - רשלנות באבחון סרטן המעי הגס

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

פסק דין בעניין מתן טיפול כימותרפי בגין איבחון לימופמה שגוי - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לזהות כי מדובר בזיהום ולא בלימפומה? האם מדובר באבחון שגוי העולה כדי רשלנות רפואית במתן טיפול כימותרפי? 

רשלנות בניתוח הסרת גידול שפיר בראש

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

אבחון מקרה פסיכיאטרי במקום סרטן - פיצויים בגין רשלנות רפואית

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

פיצויים בגין איחור באבחון סרטן השד - כריתת שד ללא צורך

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית - באי ביצוע בדיקת ממוגרפיה - סירוב לבדיקה

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן צוואר הרחם

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים בגין רשלנות באבחון סרטן הערמונית

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית לכאורה באבחון סרטן הערמונית... 

רשלנות בטיפול בגידול סרטני גרמה לכריתת רחם

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-1.5 מיליון שקלים בגין כריתת רחם לאחר טיפול רשלני בסרטן... 

רשלנות רפואית באבחון גידול בראש פעוט - בית החולים שניידר

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רשלנות באבחון גידול בראש - פיצויים גם בגין פגיעה בתפקוד מיני

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

אובדן סיכויי החלמה בגין רשלנות רפואית בסרטן - חישוב שיעור אחריות

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

ביטול פסק דין של בית המשפט המחוזי - לא הייתה רשלנות בסרטן

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

האם רשלנות בסרטן בגין העדר מעקב לאחר הסרת גידול ממאיר?

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

איחור באבחון סרטן בתעלת השמע - האם רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

סרטן לאחר הקרנות נגד גזזת בילדות - האם רשלנות רפואית של המדינה?

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם רשלנות במעקב לאחר כריתת גידול ואי אבחון סרטן המעי הגס?

תביעת רשלנות רפואית אשר עוסקת ברשלנות רפואית באי אבחון סרטן המעי הגס תוך מעקב רשלני לאחר כריתת גידול...