www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה...


 

חישוב פיצויים בגין נזקי גוף, אשר מהווים את ליבן של התביעות בגין רשלנות רפואית, אינם קבועים מראש ונתונים לשיקול דעתו של השופט. על השופט להתחשב במספר גורמים אמביוולנטיים כגון גיל הנפגע, שיעור וסוג נכותו, רמת השתכרותו ומצבו הכלכלי, מצבו הרפואי הקודם, יכולת השתכרותו העתידית, עלותה המשוערת של עזרה מצד שלישי (כולל מצד בני משפחה), סוג התאונה ועוד.
 
העיקרון שמנחה את בית המשפט בקביעת גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הינו עקרון "השבת המצב לקדמותו", הינו, פיצוי המטופל בגין נזקיו והשוואת מצבו לזה שהיה נתון בו קודם לקבלת הטיפול הרשלני, על מנת שלא יגרם לו "חסרון כיס".

 
בתי המשפט מכירים גם בנזק לא ממוני כתוצאה מנזקי רשלנות רפואית. כגון פיצוי בגין נזק נפשי וכאב וסבל. שיעור הנזק הלא ממוני צריך להיקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי. אולם קיימת פרקטיקה בבתי המשפט שעל-פיה מחושב שיעור הנזק הלא ממוני, בתביעות רשלנות כמכפלה של סכום הפיצויים בתביעות בגין תאונות דרכים.

 
מכיוון שמדובר בסוגיה מורכבת, בה בוחן בית המשפט כל מקרה לגופו, התשובה לשאלת גובה הפיצויים אינה ברורה ואין עליה מידות מינימאליות או מקסימאליות הקבועות בחוק.  
 
הגורמים העיקריים המשפיעים על קביעת סך הפיצויים (על פי תקדימי פסיקה):
 
שיעורי נכות, כיצד נקבעים?
 
שיעורי נכות בבית משפט נמדדים ע"י כימותם לאחוזים ברורים אשר נתמכים בחווות דעת רפואיות המוגשות מטעם בעלי הדין או מומחים רפואיים שמונו ע"י בית המשפט. ברור אם כן, שככל שתהיה הנכות גדולה יותר ומגבילה יותר, וככל שתהווה מכשול להשתכרות עתידית או בסיס לעוגמת נפש וסבל, ככה יגדל משמעותית סכום הפיצויים. 
 
יש לציין כי כאשר מדובר במקרי מוות, נפסק סכום פיצויים נמוך יותר משום שאין צורך בטיפולים עתידיים, עזרה מצד שלישי וכדומה.
 
למרות זאת, בשל פסיקות חדשות של בית המשפט בגין "השנים האבודות" (פסק דין אטינגר), מפוצים לאחרונה יורשים רבים בגין הפסדי השתכרות אפשריים (למשל כאשר מפרנס בכיר במשפחה מוצא את מותו עקב רשלנות רפואית).
 
כיצד משפיע גילו של הנפגע?
 
בבואו של השופט לחשב נזקי הגוף אשר נגרמו לנפגע בגין רשלנות רפואית, עליו להתחשב בגילו שכן ככל שהנפגע צעיר יותר, ככה תשפיעה עליו הנכות לאורך זמן רב יותר.
 
בנוסף, נפגעים מבוגרים לעיתים רבות מפוצים בשל חוסר יכולתם העתידית להשתכר עקב התדרדרות מצבם הרפואי (לדוגמא נהג מונית חסר השכלה שאינו יכול לנהוג עקב בעיית עיניים בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר).
 
כאשר מגיע הדיון המשפטי אל השלב בו צריך השופט לאמוד את גובה הפיצויים, מתחשב האחרון בהפסדי שכר עתידיים, תשלומי פנסיה ומחירי ההוצאות הרפואיות הכרוכות בטיפול במחלה (כולל החמרה אפשרית בעתיד).
 
סכומים אלו נמדדים גם כתלות בתוחלת החיים הממוצעת ובשכר הממוצע במשק.
 
לדוגמא, בגין רשלנות רפואית בלידה מקובל לפצות נפגע בפיצויים על סך סכומים גבוהים באופן ניכר (שמגיעים לעיתים למיליוני שקלים) וזאת משום שמדובר בכלכלת הנפגע לאורך כל חייו. בשל כך, חברות ביטוח רבות מנסות להגיע עם מבוטחים אלו להסדרי טיעון, טרם החל ההליך המשפטי.
 
נכות רפואית ונכות תפקודית, מה ההבדל בהגדרה ובסכום הפיצויים?
 
בית המשפט מבדיל בין שתי סוגי נכויות – רפואית ותפקודית.
 
נכות רפואית הינה נכות אשר איננה מפריע לתפקודו התקין של הנפגע וליכולתו להתנהל באופן עצמאי.
 
דוגמא לנכות כזו הינה שינים שבורות או צלקות אשר אינן מכערות באופן קיצוני. נכויות רפואיות הינן פגיעות אשר מאפיינות את תחומי הפלסטיקה והא.א.ג. לדוגמא, מקרים בהם לנפגע נגרמו צלקות אשר יש לתקנם רק בדרך של סדרת ניתוחים פלסטיים.
 
נכות תפקודית הינה נכות אשר מונעת מהנפגע לתפקד באופן נורמטיבי והופכת את חייו למסובכים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. נכויות תפקודיות מאופניות בפגיעות בתחומים כגון אורטופדיה, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, פסיכיאטריה וכו'.
 
מיותר לציין כי ככל שנכותו של אדם הינה תפקודית יותר, ככה יפסקו לטובתו סכומי פיצויים גדולים יותר בהתאמה.
 
עם זאת, גם בנושא זה עומד בפני בית המשפט המבחן הסובייקטיבי הבוחן כל מקרה לגופו ומנסה לאמוד את הנזק בצורה המדויקת ביותר אשר תתיישב עם הכרעת הדיון המשפטי. סיווגן של נכויות לרפואיות ותפקודיות תלוי בהתרשמותו של השופט ביושבו לדון בממצאים ובעדויות אשר הוצגו לפניו.
 
כיצד מחשבים השתכרות הנפגע?
 
נכויות רבות עלולות להוות מקור לפגיעה בהכנסותיו של הנפגע בשיעורים שונים כתלות בעיסוקיו עובר לפגיעה. בבואו לחשב את רמת השתכרותו של תובע, אשר נגרמו לו נזקי גוף בגין רשלנות רפואית, מתייחס בית המשפט גם לשכרו הממוצע לפני התאונה, וגם לאופן בו, לדעתו, תשפיע הפגיעה על הפסדי השכר העתידיים.
 
ככל ששכרו ערב הפגיעה היה גבוה יותר, ככה יפסקו לטובתו פיצויים בסכומים גדולים יותר.
 
מהי רמת השתכרות של נפגעים קטינים?
 
כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית הקשורה בטיפול בקטינים, יחושב שכרם על פי השכר הממוצע במשק, וזאת ללא תלות במוצאם, גילם, דתם וכו'. השתכרות עתידית של קטינים נפוצה בעיקר במקרים של רשלנות רפואית בעת ניתוחי לידה. כך לדוגמא, פיצה בית החולים "הדסה עין כרם" בסכום של תשעה מליון שקלים את הוריה של תינוקת אשר מתה בלידתה.
 
כיצד משפיע מצבו הרפואי של הנפגע טרם הרשלנות הרפואית?
 
לעיתים מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בידי אדם אשר מצבו הבריאותי לא היה תקין לחלוטין ערב הפגיעה. במקרים כאלו, נוטה בית המשפט להפחית בהתאמה מסכומי הפיצויים אשר יפסקו לטובתו. הפחתה זו נובעת מתפיסתו של בית המשפט כי מצבו הרפואי טרם הפגיעה, היה פוגע בהשתכרותו העתידית בלאו הכי.
 
מהי עזרה מצד שלישי? האם עזרה מצד קרובי משפחה נחשבת עזרה מצד ג'?
 
פעמים רבות בגין רשלנות בעת הטיפול הרפואי, סובל הנפגע מנכות אשר מצריכה אותו לקבל עזרה מצד שלישי. לעיתים מדובר בעזרה סיעודית באופן יומיומי אשר יכולה לכלול סיוע בהלבשה, רחצה, צרכים וכו'.
 
לדוגמא, ילדים אשר נפגעו במהלך הלידה וסובלים משיתוק מוחין, שהינו מחלה חשוכת מרפא, יאלצו להיעזר בעזרה שכזו לאורך כל חייהם. בבואו לחשב את סכום הפיצויים, יתחשב בית המשפט במידת הצורך גם בעלותה המשוערת של עזרה זו.
 
במקרים רבים פוסק בית המשפט פיצויים בעבור עזרה מצד שלישי גם כאשר המסייעים הם בני משפחתו של הנפגע.
 
לסיכום,
 
פיצויים בגין נכות רפואית נפוצים בפסיקות בתי המשפט גם במקרים של תאונות עבודה ותאונות דרכים, עם זאת ידוע כי פיצויים בגין רשלנות רפואית הינם הגבוהים ביותר.
 
כל הגורמים המפורטים למעלה מהווים בד"כ את השיקולים העיקריים בבואו של בית המשפט לקבוע סכום פיצויים בגין רשלנות רפואית. עם זאת, מיותר לציין שמדובר בתביעות אשר מאופיינות במקרים ייחודים ולכן על השופט מוטלת החובה לקבל החלטה סובייקטיבית.
 
פעמים רבות גורמים נוספים מהווים שיקול להגדלה או הפחתה של סכום הפיצויים (כגון עוגמת נפש, כאב וסבל, הוצאות התאמת דיור וכו').
 
דוגמא לחישובי נכות:
 
קטיעת אגודל – 25%
 
עקרות – 30%
 
 
שיתוק בגפיים עליונות – 10% עד 50%
 
צלקות מכאיבות או נרחבות באזורים רבים עקב ניתוח פלסטי – 20%
 
פיגור שכלי קל – 20% עד 40%

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - האם אי גילוי מום מולד בדרכי השתן הוא רשלנות רפואית?

הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות נחוצות, פעולות שהיה בהן להוביל לגילוי מום מולד בדרכי השתן בשלב מוקדם יותר... פיצויים על סך כשניים וחצי מיליון שקלים נפסקו על ידי בית המשפט... 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

פיצויים לאחר אי אבחון תסמונת נונאן - רשלנות שגרמה לקיצור תוחלת חיים

כיצד יש לחשב פיצויים בעקבות קיצור תוחלת חיים לאחר רשלנות רפואית במסגרת אבחון תסמונת נונאן... 

פיצויים בעקבות שחרור מטופל במקום ביצוע צנתור - רשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ערעור על פסק דין בגין רשלנות רפואית יביא לעיכוב תשלום פיצויים?

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

התובעת עברה ניתוח להסרת טחול ע"י מכשור רפואי לא מתאים אשר גרם לה לזיהום תוך ביטני שהצריך ניתוח נוסף. 

שיתוק בעקבות רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורלית בצוואר - פסק דין

התובעת קיבלה הזרקה אפידורלית באזור הצוואר במטרה לשיכוך כאבים אך נגרם לה שיתוק בידה השמאלית. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית במהלך עקירת שן בינה - התעלפות מטופל

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

פיצויים בגין טיפול ומעקב רשלני במחלת הסכרת

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

פסק דין בעניין אובדן כושר השתכרות במסגרת תביעה נזיקית

התובע נפצע בידו בעת שביצע תיקון ברכבו רכב. על-פי חוות-דעתו של מומחה מטעם בית-המשפט, הותירה הפגיעה בתובע נכות של 5%. האם האחרון יפוצה בגין אובדת כושר השתכרות?  

פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

פסק דין בעניין חישוב פיצויים בגין נזקי גוף - נכות תפקודית והקשר לנכות רפואית

התובעת נפגעה בתאונת דרכים, ונותרה נכה במרפק ידה השמאלית ובברך רגלה. מומחה רפואי שמינה בית-המשפט המחוזי קצב לה נכות רפואית של 23.5%, ונכות תפקודית בשיעור 15%... 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין - תשלום פיצויים לאחר רשלנות רפואית בגין נזק נפשי לקרוב משפחה

האם בעקבות רשלנות רפואית שהביא לנזקים רבים, ניתן לפסוק גם פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה? 

פסק דין העוסק בחישוב פיצויים לאחר גרימת נזק לא ממוני בגין רשלנות רפואית

כיצד יש לחשב פיצויים בעבור בני זוג שהריונם הופסק ללא סיבה. מהו נזק לא ממוני ומתי פוסקים אותו במסגרת רשלנות רפואית?