www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בבדיקת זרע, כיצד לקבל פיצויים?

רשלנות רפואית בבדיקת זרע, כיצד לקבל פיצויים?

כאשר בני זוג מתקשים להיכנס להריון, נערכת בדיקת זרע לאב כחלק מהבירור הראשוני בבעיות פריון, במטרה לאתר אם ישנה בעיה רפואית המקשה או אינה מאפשרת פוריות. במסגרת הבדיקה, הגבר נדרש למסור זרע, אשר נבדק במעבדה, ותוצאותיה מעידות על תקינותו או אי תקינותו של הזרע. אם הבדיקה לא תקינה יש לחזור עליה לפחות במרווח של חודש מהבדיקה הקודמת כדי להגיע למסקנות, ולפעול בהתאם לכך.

 

רשלנות רפואית בבדיקות זרע, יכולה לגרום נזק רב לבני הזוג ולהשפיע על עתידם. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של תוצאות הבדיקה, וכתוצאה מכך לעבור טיפולי פוריות לשווא, או לא לטפל במקור הבעיה. כמו כן, הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות נוספות, במקרים שבהם נדרשת בדיקה חוזרת או שיש לבצע בדיקות אחרות, כמו בדיקות גנטיות.

 

לידה מוקדמת עקב רשלנות בטיפולי פוריות 

 

זוג הורים שבתם נולדה פגה וסובלת עד היום ממומים קשים, פנו אל בית המשפט, והגישו תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד מומחה בפוריות, בטענה כי הרופא טעה באבחון וקבע כי אצל האב קיימת כמות זרע גבולית, דבר שהוביל להפריה חוץ גופית שכלל לא הייתה נחוצה, ובסופו של דבר גרמה ללידה מוקדמת ולנזק חמור לבת. 

 

על פי עובדות התביעה, התובעים פנו אל רופא המתמחה בפוריות, בשל רצונם להרות. האם הייתה אז בת 25 והאב בן 28. המומחה ביצע מספר בדיקות, וקבע כי אצל האם קיימת בעיית חוסר ביוץ על רקע שחלות פוליציסטיות, וכי האב סובל מתופעה של וריקולציה שהייתה לטענתו בדרגה קלה עד בינונית, וכי קיימת אצלו כמות זרע גבולית.

 

המומחה החל בטיפול לגרימת ביוץ אצל האם. בנוסף בוצעה על ידי רופא גניקולוג העובד במרפאתו בדיקת PCT, שהיא בדיקה אחרי יחסים. בבדיקה זו נקבע כי בצוואר הרחם של האם היו זרעונים בודדים ללא תנועה. לאב בוצעה בדיקה נוספת של ריכוז הזרע, שתוצאתה הייתה כי האב סובל ממיעוט זרע קיצוני.

 

המומחה קבע תכנית טיפולית של שני מחזורי גרימת ביוץ באיקאכלומין, ואם לא יהיה הריון – שני מחזורים עם זריקות של גונדורטופינים. האם קבלה טיפול באיקאכלומין ולאב נערכה בדיקת זרע נוספת. שוב נמצא ריכוז זרע נמוך, בשיעור של 800,000 זרעונים לסמ"ק. לאור תוצאה זו הציע המומחה להורים טיפול של הפריה חוץ גופית. 

 
במחזור הראשון של הטיפולים של ההפריה החוץ גופית האם קיבלה טיפול תרופתי מכין. בהמשך נשאבו מהאם חמש ביציות ולרחם הוחזרו שלושה עוברים, שלא נקלטו. לאחר מכן נשאבו מהאם 13 ביציות. לתוך עשר מהן, שהיו בשלות להפריה הוזרק זרע, ושבע ביציות הופרו. במועד זה הוחזרו לרחם האם שבעה עוברים. לטענת התובעים, האב לא היה נוכח במעמד ההחזרה השנייה. הטיפול הצליח, שלושה עוברים נקלטו, והאם הרתה עם שלישייה. בהמשך בצעה האם דילול של אחד העוברים.
 
במשך כל מהלך ההיריון הייתה האם בביקורת אצל המומחה ונבדקה בבדיקות שתוצאותיהן נרשמו ופורטו בתצהירו. כאשר הייתה בשבוע ה-25 להריונה, נולדו התאומות. התובעת נולדה במשקל 795 גרם, כפגה והיא סובלת עד היום ממומים קשים בשל הלידה המוקדמת.
 
בהמשך, פחות משנה לאחר לידת התאומות, נכנסה האם להריון ספונטאני שהסתיים בגרידה, שכן העובר הפסיק להתפתח. בשנת 2002, ולאחר שהאב עבר ניתוח קשירת וריד, נכנסה האם שוב להריון ספונטאני, לאחריו נולד להורים בן נוסף. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית ופסק לאב פיצויים בסך 100,000 שקלים ולאם פיצויים בסך 50,000 שקלים.
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,