www.rashlanut-refuit.org

פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון שיתוק מוחין בתינוק

פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון שיתוק מוחין בתינוק

מהלך ההיריון של התובע היה תקין, עד לירידת המים ביום 22/10/83, בשבוע ה- 31.5 להיריון, בגינה פנתה התובעת לבית החולים מאיר. בבדיקה בקבלתה בשעות הבוקר מי השפיר היו צלולים, צוואר הרחם סגור, הדופק העוברי תקין ולא הופיעו צירים. בשעה 18:00 בערב נשנו צירים קלים ולא סדירים. החום עמד על 37.5 מעלות, והדופק 100. נעשה ניסיון לזירוז הלידה על ידי הזלפת פיטוצין.  עם זאת, לדאבונם של התובעים מדובר באירוע נוסף של רשלנות בלידה.

 

לאחר כשלוש שעות, בשעה 21:00 בערב, הוחלט על הפסקת ניסיון היילוד, בעקבות בדיקה חוזרת שהעלתה שהחום ירד, הרחם לא היה רגיש והתובעת לא התלוננה על כאבים, אלא נרשם שההרגשה הכללית הייתה טובה. ספירת הלויקוציטים (כדוריות הדם הלבנות) אותה שעה שנויה במחלוקת. התובעת אושפזה למעקב בבית החולים. למחרת אשפוזה, ביום 23/10/83, לא הורגשה ירידת מים.

 

החום עמד בבוקר על כ-36 מעלות, ועלה ל- 37 מעלות בשעות הערב. בדיקת דופלר לעובר הייתה חיובית, והדופק האימהי 80 פעימות בדקה. שני ממצאים של ספירת לויקוציטים בדם מצוינים בגיליון החום שבתיק הרפואי: 9,900 ו-9,600.  ביום 24/10/83, היום השלישי לאשפוז, נערכה לתובעת בדיקת ספקולום וגינאלית שהצביעה על ירידת מים, ונלקחה באמצעותה תרבית ממי השפיר. בגיליון המעקב צוין שצוואר הרחם ארוך ואחורי. בבדיקת מוניטור אובחנו צירים קלים פעם ב- 15 עד 20 דקות. החום עמד על 36.6 מעלות

 

ממצאי ספירת הלויקוציטים בדם לא תועדו בגיליון החום, אלא בגיליון המעבדה (עמ' 15 לת/5), אולם 

ספירת הלויקוציטים עלתה מ- 13,600 ל- 14,900 לויקוציטים, והופיעו צירים. התובעת נשלחה לחדר לידה. בשעה 20:45 נכתב: "עליה בחום ובלויקוציטים. צירים קלים ספונטניים (עם) ואגינה חמה מאוד. צוואר מחוק. 70% פתיחה 1.5 ס"מ. ראש ב-S1. להתחיל ב induction". זירוז הלידה נעשה על ידי הזלפת פיטוצין. במהלכו קבלה התובעת טיפול אנטיביוטי (גבמיצין). ביום 1/11/83, בשעה 3:10 לפנות בוקר, נולד התובע בלידה רגילה במשקל 1,850 גרם. ציון אפגר בדקה ראשונה 8, ובחמש דקות 9. מי השפיר היו צלולים ולא מסריחים. התובע הועבר לפגיה בבית החולים. בבדיקתו בקבלה נרשם שמצבו הכללי בינוני.

 

 

המשקל והממצאים הקליניים מתאימים לשבוע ה-33 להיריון (קראו על רשלנות בהריון). לא נמצאה כל עדות לזיהום. בהמשך התפתחה מצוקה נשימתית שהתבטאה באנחות, טאכיפניאה ורתיעות בין צלעיות שהלכו וגברו. עקב המצוקה הנשימתית, עבר אינטובציה ונשלח בדחיפות להמשך טיפול בבית החולים בילינסון. בית החולים בילינסון - המצוקה הנשימתית חלפה לאחר מספר שעות. בדיקותיו הגופניות היו תקינות, ומצבו בשלב זה הוגדר טוב. ביום 2/11/83 נערך בירור זיהומי מלא. נלקחו דגימות דם, שתן ונוזל ספינאלי. משטחים מהאף, מהגרון, מהאוזן, מפי הטבעת ומהטבור. נספרו 43,000 לויקוציטים בדם.  ב-3/11/83 ירד מספר הלויקוציטים ל- 30,000. התובע קיבל טיפול אנטיביוטי רחב טווח במשך שבוע, עד שנתקבלו תשובות שליליות של כל התרביות, ונשלל חשד לזיהום. 

 

עקב המצב הכללי הטוב והבדיקה הנוירולוגית התקינה, התובע הועבר בחזרה לבית החולים מאיר בתאריך 15/11/83. ב-27/11/83 שוחרר לביתו.  בגיל ששה חודשים נצפתה התפתחות איטית בתחום המוטורי. התובע אובחן כסובל מ- Spastic Diplegia (שיתוק מוחין המאופיין במעורבות של ארבעת הגפיים, אשר בולט יותר בגפיים התחתונות). ממצאי בדיקת ה- MRI מגיל 18 שנים מצביעים על נזק איסכמי לרקמת המוח מסוג p.v.l. (periventricular leukomalaci )

 

הפיצויים שנפסקו

 

עזרת צד ג' עבר ועתיד -  2,500,000 ₪;

כאב וסבל - 750,000 ₪;

התאמת דיור -  200,000 ₪;

עזרים וטיפולים אחרים שאינם נכללים בסל הבריאות - 100,000 ₪;

הפסדי השתכרות -  2,200,000 ₪.

 

סה"כ 5,750,000 ש"ח (בית המשפט דחה את התביעה אך למרות זאת דן בגובה הנזק של התובע) 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,