www.rashlanut-refuit.org

פיצויים בגין אי מתן הסבר לגבי סיכון - הולדה של תינוק הסובל מהידרופס פטאליס

פיצויים בגין אי מתן הסבר לגבי סיכון - הולדה של תינוק הסובל מהידרופס פטאליס

האם אי דיווח על סיכון אפשרי להבאת ילדים מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות בהריון? התובעת היא ילידת 1962, בת 36 במועד האירועים נשוא התביעה, הנוגעים להריון וללידה השתים-עשרה שלה. ראשית ההתרחשות הנוגעת לתביעה זו בלידתה התשיעית של התובעת, בבית חולים "ביקור חולים", אשר במהלכה נזקקה למנות דם עקב קרע בצוואר הרחם ודימום לאחר הלידה.

 

הלידה העשירית של התובעת הייתה רגילה ונולדה ילדה בריאה. הלידה האחת-עשרה התרחשה בבית חולים הדסה עין-כרם בחודש מאי 1994, בניתוח קיסרי. הילד (האחד-עשר) נולד עם אנמיה קשה, על רקע אי התאמה לקבוצות דם C ו-E, הם נוגדנים אשר נתגלו בגוף האם. הוא הועבר לטיפול בבית חולים הדסה הר-הצופים. לאחר אשפוז ממושך של כ-3 חודשים, אשר במהלכו קיבל עירויי דם והיה מחובר למכונת הנשמה, הבריא ושוחרר מבית החולים.

 

התביעה מתמקדת בתובע 1, יליד 1998, שהוא ילדה השנים-עשר של התובעת. התובעים טוענים, כי התובעת לא קיבלה מידע ראוי בדבר הסיכון שבהבאת ילדים נוספים לעולם תוך נשיאה של אותם נוגדנים בגופה.

 

בשבוע ה-23 להריונה של התובעת עם התובע, אובחן אצל העובר הידרופס פטאליס חיסוני על רקע אי התאמה לקבוצות דם C ו-E. העובר קיבל 4 עירויי דם תוך רחמיים. בשבוע ה-27 להריון הגיעה התובעת לבית חולים הדסה הר-הצופים עם דימום וצירים והובהלה לחדר ניתוח. התובע נולד בניתוח קיסרי במשקל 1,075 גרם.

 

לאחר הלידה טופל בסיבוכים הקשורים לפגות ולהמוליזה שאובחנה אצלו. כיום סובל התובע מ-PDD, מליקויי ראיה, מהיפוטוניה (טונוס שרירים נמוך), מבעיות לעיסה ומהעדר שליטה על הסוגרים.

 

הפיצויים שנפסקו:

 

בית המשפט פסק כי עיקר נזקו של התובע בגין קוצר הראיה הנו נזק לא ממוני, שהרי נכות זו מצטרפת לנכות משמעותית אחרת המגבילה את התובע ממילא באופן מלא. לאור מכלול הנתונים פסק בית המשפט לתובע בגין נכות זו סך של 150,000 ש"ח. 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,