www.rashlanut-refuit.org

פיצויים בגין פענוח שגוי של בדיקת מוניטור במהלך הריון

פיצויים בגין פענוח שגוי של בדיקת מוניטור במהלך הריון

התובעת נולדה ביום 3.10.1993 בבית החולים ע"ש שיבא בתל-השומר. בסמוך לאחר הלידה התברר שהקטינה סובלת מפגיעה מוחית קשה ומפגיעה רב מערכתית: פיגור שכלי עמוק, שיתוק ספסטי קשה של ארבע הגפיים ועיוורון. האם השחרור המוקדם של אימה של התובעת מבית החולים, עת הגיעה היא לחדר הלידה, מהווה רשלנות רפואית בלידה?

 

על רקע זה הגישו הקטינה והאם תביעת נזיקין רבת היקף נגד המדינה האחראית על  הפעלתו של בית החולים ונגד שלושה מרופאי בית החולים. בתביעה נטען שהנזק המוחי ממנו סובלת הקטינה נגרם עקב התרשלותם של הרופאים. בפסק הדין נקבע, שההחלטה לשחרר את האם לביתה הייתה החלטה רשלנית וראוי היה להשאירה בבית החולים. בית המשפט קמא ביסס מסקנה זו על חוות דעתו של פרופ' שנקר.

 

שאלה נוספת אשר בית המשפט נדרש לבחון הייתה - האם מדובר בהריון בסיכון בעקבות גיל היולדת (קראו עוד על רשלנות בהריון)? לפי חוות דעתו זו, הריונה של האם היה כרוך בגורמי סיכון מיוחדים שהתבטאו בגילה המבוגר של היולדת, גיל ההיריון והיותה של הלידה לידה ראשונה לאחר טיפולי פוריות. גורמי סיכון נוספים שהתקיימו במקרה זה, כך נקבע בפסק הדין, הם מיעוט מי השפיר כפי שנמצא בבדיקה מיום 1.10.93 ושינויים בדופק העובר כפי שנצפו בבדיקות המוניטור. נתונים אלו חייבו להשאיר את היולדת בבית החולים למעקב רפואי לשם ביצוע בדיקת מוניטור מדי שעתיים שלוש והתייחסות לכל חריגה מן הנורמה, דבר שלא ניתן היה לעשות כשהיולדת בביתה.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את דעתו של פרופ' שנקר, כי בדיקת המוניטור שנעשתה לתובעת קודם לשחרורה (שלא נמצאה), חייבת הייתה להצביע על הפרעות בדופק העובר ופעילות רחמית בלתי תקינה, שהיה בהן כדי להעיד על סבל עוברי. לדעתו, הרופא התורן נכשל בכך שלא קרא נכונה את ממצאי הבדיקה ולא הבין את הסיכון שבו היה נתון העובר. מכל האמור לעיל, נקבע כי הרופאים התנהלו כלפי התובעים ברשלנות רפואית.

 

      הפיצויים שנפסקו:

 

  • עבור נזק לא ממוני (כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים) - 450,000 ש"ח.
  • עבור העסקה של מטפלת זרה ומטפלת ישראלית, שתיהן בהיקף של משרה מלאה, בעלות של 18,090 ש"ח לחודש.
  • עבור העסקת עזרה לניקיון הבית ובישול - 1,470 ש"ח לחודש.
  • עבור שכר אפוטרופסות עבור הטיפולים השונים שיבוצעו בעניינה של הקטינה, כחסויה בגירה שאינה מאושפזת- בסכום של 400 ש"ח לחודש.
  • עבור עזרת האם לקטינה משך תקופה של 13 חודשים לאחר הלידה בהם היא הייתה מאושפזת בבית החולים, נפסק פיצוי בסכום של 6,000 ש"ח לחודש, סה"כ 42,000 ש"ח. 
  • עבור הוצאות ניידות - 116,107 ש"ח (בשל רכישת רכב מסוג Van).
  • פיצוי עבור רכישת מעלון- 5,540 ש"ח.
  • הוצא-ות הניידות השוטפות, כולל החזקת המעלון, הוערכו על-ידי בית המשפט בסכום של כ – 2,340 ש"ח לחודש.
  • עבור הוצאות ניידות עד למועד מתן פסק הדין, נפסק, בהסכמת הצדדים, סכום של 55,000 ש"ח. 
  • בגין הוצאות דיור שיותאם לצרכיה של קטינה נפסק סכום של 412,585 ש"ח.
  • בנוסף על אלו, נפסק פיצוי בגין טיפולים פרה-רפואיים, תרופות וציוד רפואי (שאינם נכללים בסל הבריאות), וצרכים מיוחדים נוספים, כמו ייבוש כביסה, טיטולים, מיזוג אויר, צעצועים לימודיים ואביזרים שונים.

 


 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,