www.rashlanut-refuit.org

האם טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים נעשה ללא הסכמה מדעת?

האם טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים נעשה ללא הסכמה מדעת?

ת"א 2563-09 מילנה נ' שירותי בריאות כללית- ביה"ח סורוקה

 

בית המשפט קבע כי יש לדחות תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידי תובעת בעקבות טיפול רפואי שניתן לה לאחר תאונת דרכים. בכתב התביעה טענה התובעת כי נחבלה היא בירך שמאל בתאונת דרכים וכתוצאה מהפגיעה נוצר גוש בולט בחלק העליון של הירך. התובעת הוסיפה כי הופנתה היא בעקבות האירועים לניתוח, וזאת לצורך הסרת הגוש. לדבריה, לא קיבלה היא הסבר מפורט אודות הסיכונים ותופעות הלוואי של הניתוח, ואי לכך נערך הניתוח ללא מתן הסכמה מדעת מצידה. התובעת צירפה חוות דעת רפואית מטעמה אשר לפיה נגרמו לה נזקים (כגון צלקות ושקעים בירך) בגין רשלנות בניתוח.

 

עוד פסקי דין בנושא:
פיצויים בעקבות רשלנות רפואית בטיפול בשבר ביד לאחר תאונת דרכים

 

הנתבעת, שירותי בריאות כללית, טענה כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף וזאת בשל היעדר עילה. לטענת הנתבעת, נוכח עקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יש לשלול מנפגע שיש לו עילת תביעה על פי החוק, כל עילה אחרת בנזיקין, בשל נזקי הגוף שנגרמו לו. לטענת התובעת, עילת תביעתה הינה פגיעה באוטונומיה אשר מהווה ראש נזק עצמאי אשר איננו מכוסה על ידי חוק הפיצויים.

 

המסגרת המשפטית

 

סעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכותרתו "ייחוד העילה", קובע כי נפגע אשר תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק הפיצויים, לא יהיה רשאי להגיש תביעה על פי פקודת הנזיקין ודין תביעה מסוג דא להידחות מחמת העדר עילה. ההוראה האמורה, יחד עם אחרות, מכוונות להגשים את תכלית החוק, שהינה פיזור הנזק ופיצוי כל נפגע בתאונת דרכים, תוך הימנעות מדיון בשאלת האשם.

 

על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש את הסעיף האמור כשולל כל זכות תביעה מנפגע על פי פקודת הנזיקין לאחר תאונת דרכים. בגדרי סעיף זה נכנס טיפול רפואי אשר ניתן לתובע לאחר תאונת דרכים. במילים אחרות, לולא תאונת הדרכים, לא היה התובע זקוק כלל לטיפול רפואי ועל כן לא היה מקום לרשלנות רפואית.

 

המבחן לקיום חבות בגין נזק שהוחמר עקב רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים, על פי חוק הפיצויים, הינו מבחן הקשר הסיבתי המשפטי. כל אימת שמתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע, ובין השימוש ברכב (התאונה), יבוא גם הנזק הנוסף במסגרת עילת התביעה מכוח חוק הפיצויים. לגבי ראשי נזק אשר הוסבו לנפגע בעקבות התאונה ואחריה, יש למצוא פיתרון המבוסס על כללי הסיבתיות שהוחלו על החוק.

 

האם פגיעה באוטונומיה הינו ראש נזק עצמאי?

 

במקרה דנן דובר על תובעת אשר טענה כי הפגיעה באוטונומיה מקימה עילת תביעה עצמאית, הנפרדת מעילת התביעה העומדת לה על פי פקודת הנזיקין, ועל כן אין היא נשללת מכח הוראת סעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. טענתה זו של התובעת, לא נטענה בחלל הריק. מדובר בטענה הנשענת על הפסיקה שהגדירה את הפגיה באוטונומיה עקב ביצוע טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת כנפרדת מנזק הגוף שנגרם.

 

עוד מאמרים בנושא:
התובע קיבל פיצויי לאחר תאונת דרכים - האם פיצויים גם בגין רשלנות רפואית?
עיקרון ייחוד העילה לאחר תאונת דרכים - פגיעה באוטונומיה
רשלנות של מד"א בטיפול לאחר תאונת דרכים, האמנם?
אבחון מאוחר של גידול סרטני באוזן לאחר תאונת דרכים
את מי תובעים בעקבות רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים?

 


למעשה, הזכות לאוטונומיה נתפסת כ-"זכות מסגרת" או כחירות יסוד. זכות זו אמורה להיות ביטוי לחופש הבחירה של האדם, ולזכותו "להעזב לנפשו". בגדרה של האוטונומיה זכאי אדם לכך שלא יבוצע בו טיפול רפואי, אלא לאחר שיקבל הסבר ראוי, וייתן הסכמה מדעת לטיפול. עם זאת, במקרה דנן הוכח כי התובעת בעצמה ראתה את הנזק אשר נגרם לה כנזק גוף. כותרת תביעתה של התובעת נוסחה באופן הבא – נזקי גוף בגין רשלנות רפואית. עם זאת, לא היה זה הטעם העיקרי אשר הביא את השופטים למחוק את התביעה דנן.


טעם זה היה נעוץ במהות הנזק הנטען על ידי התובעת. בפסק הדין צוין כי נזק אשר נגרם על ידי פגיעה באוטונומיה הינו נזק אשר עיקרו פגיעה נפשית או רגשית. אכן, נזק זה יכול להתלוות לנזק פיזי, עקב טיפול רשלני. עם זאת, בתי המשפט נוטים להכיר בפגיעה באוטונומיה כעוולה נזיקית. מדובר אפוא באופן עקרוני בנזק אשר הינו תולדה של טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים. אי לכן, אין טעם של ממש אשר במסגרתו ניתן היה להצדיק את האבחנה בין נזק של פגיעה באוטונומיה לבין נזק גוף בגין רשלנות רפואית.
 


 

רוצה לקבל ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות?

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בגין תוצאות ניתוח גב שבוצע כיאות

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית, לכאורה, בגין נזקים שנגרמו לאחר ביצוע ניתוח גב כיאות. האם כל נזק מהווה עילה להגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן סטוראידים לצורך טיפול בפריצת דיסק

המטופלת טופלה בידי רופא אורטופד בעקבות בעיות פריצת דיסק ולטענתה גרם לה נזקים גופניים. האם הטיפול בסטרואידים הינו רשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

האם אי ציון משקל עובר בגיליון לידה הוא רשלנות רפואית?

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

רשלנות רפואית בעקבות אי הפנייה לייעוץ גנטי במהלך הריון

האם אי הפניית האישה ההרה לדיקור מי שפיר וייעוץ גנטי, מהווה רשלנות רפואית במידה ונולד תינוק הסובל מתסמונת דאון?  

האם דין רשומה מצומצמת כדין העדר רשומה רפואית?

מן הפסיקה ידוע כי ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה לרישומים הרפואיים הנעשים על ידי רופאים המטפלים בחוליהם, בעת הטיפול או סמוך לאחריו... 

רשלנות רפואית - האם שתיקה מפורשת כהסכמה מדעת?

בית המשפט אמנם קיבל את טענותיהם של המערערים על כך שהיו מעוניינים להיוועץ עם רב, אך תשובתו של הרב בוששה להגיע והזמן החל לדחוק. אי לכך, הוכח בבית המשפט כי המערערת לא הביעה כל התנגדות... 

הולדה בעוולה בבית החולים "רבקה זיו" בצפת, האמנם?

האם בית החולים רבקה זיו בצפת הביא ללידתו בעוולה של תינוק במשקל 633 ג', למרות שבעיות בהריון אובחנו כבר בשבוע ה-30 באופן ודאי... 



תגיות: תופעות לוואי,