www.rashlanut-refuit.org

עמימות עובדתית בתביעות רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית דורשות מהתובע, ככל תביעה נזיקית, להוכיח את רכיבי עוולת הרשלנות הנטענת. עוולת הרשלנות קורמת עור וגידים כאשר עולה בידיו של התובע להוכיח את קיומה של חובת זהירות, הפרתה, וקשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק. עם זאת, היות ומדובר ביחסי רופא-חולה, פעמים רבות ניצב התובע בפני קושי להוכיח את רכיבי העוולה. בעניינים רפואיים ידוע כי החיים מזמנים אירועים מורכבים. לדוגמא, במקרים בהם ישנם מספר גורמים אשר יכלו לגרום לנזק הנטען, נוצר קושי להוכיח את הקשר שבין הרשלנות הרפואית לבין הנזק. ריבוי גורמים זה עלול ליצור מצב של עמימות עובדתית.


נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, נדרש לסוגיית העמימות העובדתית באחד מפסקי דינו. הנשיא ציין כי מצבים של עמימות עובדתית הינם מצבים כה שונים ומגוונים ועל כן הסדרתם המשפטית הינה עניין מורכב. לשיטתו של הנשיא, בבואו של בית המשפט לבחון סוגיה העוסקת בעמימות עובדתית, על השופטים להתייחס לנסיבות המקרה לגופו,

 

קראו גם:

כריתת חצוצרה וכריתת שחלה בגין רשלנות באבחון בצבא

חוט מסיס נותר בגוף מנותח לאחר הניתוח לכריתת ציסטה חלבית

עיקרון ייחוד העילה לאחר תאונת דרכים - פגיעה באוטונומיה

מטופל ללא יכולת כלכלית "זכה" לטיפול שיניים רשלני

 

לדוגמא – הקשר בין עמימות הנזק הנגרם לבין עמימות בקשר לגרימת הנזק. למעשה, על פי פסיקתו של הנשיא ברק, מצבי העמימות העובדתית מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות – עמימות בדבר עצם גרימת הנזק, עמימות במקרה בו מעורבים מספר גורמים שונים ולא ידוע מהי הרשלנות אשר הסבה את הנזק, ועמימות לגבי גודל הנזק אשר נגרם לתובע. השופט ברק מוסיף כי שלושת הקבוצות הללו אינן מוחלטות וקיימות תת-קבוצות ותת-חלוקות נוספות בתחום משפטי זה.


בולטים במורכבותם מצבי עמימות עובדתית הנוגעים לעמימות בנוגע לקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית לנזק גופני. לאמור, כיצד יש לבחון מקרה בו ידוע כי רשלנות רפואית מצידו של הנתבע עלולה לגרום את הנזק הנטען אך לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. האם במקרים אלו ניתן להסתפק במידע סטטיסטי או בדרך של אומדנא? הטלת אחריות על הנתבע על פי הסתברות סטטיסטית עלולה לסטות מהכללים המסורתיים בדיני הסיבתיות. כמו כן, אחריות זו עלולה להביא למצב בו נתבע שאיננו חייב בנזיקין יפצה את התובע.

 

משמעות ההלכה בפסק הדין בעניין עדן מלול


בפסק דין בעניין עדן מלול נ' בית החולים כרמל חיפה נפסק כי ניתן לבסס אחריות בנזיקין גם כאשר ישנה עמימות סיבתית בין הנזק לבין מעשה העוולה. במקרה זה חויב בית החולים בתשלום פיצויים לתובע חרף העובדה שהייתה עמימות סיבתית לגבי הקשר הסיבתי המרכיב את עוולת הרשלנות. מדובר באירוע מצער בו תובע נולד בשבוע ה-30 להריון ובבית המשפט נקבע כי מהלך לידתו התנהל באופן רשלני. השופטים קבעו כי היות ולא ניתן לקבוע מי מהצדדים אשם בנזקו של התובע (מצבו הרפואי בשל לידה מוקדמת או רשלנות בלידה מצד הרופאים), יש לקבוע פיצויי עבורו על דרך האומדנא.

 


ההלכה הפסוקה בעניין מלול קבעה כי ניתן במקרים מסוימים "לרכך את הכלל הדורש הוכחת קשר סיבתי בין התרשלות ונזק על פי מאזן ההסתברות". על פי פסיקת בית המשפט, "ריכוך זה יעשה רק באותם מקרים בהם גישת הכל או לא כלום עלולה לגרום לאי צדק".


יודגש, כי בנוגע לפסק דין מלול הוגשה בקשה על ידי הנתבעים לדיון נוסף. בקשה זו טרם הוכרעה ועל כן עמדת הפסיקה הסופית בעניין זה איננה ברורה. עם זאת, גם המצדדים בהלכת מלול יודעים כי התובע הטוען טענת עמימות סיבתית נדרש להוכיח נתונים אודות קיומו של קשר סיבתי הסתברותי.


עדיין מוטל על התובע להוכיח, על פי מאזן ההסתברות, שהנתבע התרשל כלפיו ושהתרשלות זו יצרה גורם המסוגל לגרום לנזק המסוים שנגרם לו. כמו כן, התובע נדרש להוכיח עוד שניתן היה לצפות נזק זה, וכי קיימים סיכויים ממשיים – אף אם לא ניתן להוכיח ששיעורים עולה על 50% - שהגורם האפשרי גרם בפועל לנזק. כמו כן עליו להוכיח כי בעניינו קיים קושי מובנה של סיבתיות עמומה, דהיינו כי בנסיבות העניין לא ניתן לדרוש ממנו להוכיח קשר סיבתי עובדתי כמקובל על-פי "מבחן האלמלא".
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

משרד הבריאות מגיב לפרסומים בתקשורת בנוגע לחיסונים

משרד הבריאות רואה בחומרה את הפרסומים לאור העובדה, כי הם מתפרסמים על ידי אנשים המזדהים כמומחים לנושא בעוד שאין להם תוקף מקצועי הנשען על עובדות ומדע... 

משרד הבריאות מזהיר את הציבור מרכישה ושימוש בתוסף תזונה בשם "הרבא גרא"

משרד הבריאות מזהיר את הציבור מרכישה ושימוש בתוסף תזונה בשם "הרבא גרא" 100% צמחים סיניים טבעיים... 

משרד הבריאות משנה את תנאי שיווק ושימוש בתרופות נגד צינון לילדים

במסגרת הערכה מחודשת ובהתאם להחלטות ה- FDA ו-MHRA, הוחלט לשנות את תנאי השיווק ואופן השימוש של התכשירים נגד צינון ו/או שיעול, הניתנים דרך הפה... 

הערכות משרדי החינוך והבריאות בעקבות שפעת החזירים

לקראת פתיחת שנת הלימודים, התקיימה הערכת מצב בהשתתפות סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, שר החינוך גדעון סער ונציגי המשרדים... 

משרד הבריאות מזהיר מפני הסיגריות האלקטרוניות

בעקבות אזהרה שהוציאה רשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA) מפני שימוש ב"סיגריות אלקטרוניות", החליט משרד הבריאות שלא לאשר יותר יבוא של סיגריות אלקטרונית, גם כאלה שאינן מכילות ניקוטין... 

באילו מקרים ניתן להפסיק את ההריון?

הפסקת הריון מותרת על פי חוק שנתקבל בכנסת בשנת 1977. החוק מפרט את המצבים בהם מותר לבצע הפסקת הריון... 

בית המשפט קובע בניגוד לועדה מטעם משרד הבריאות - ערעור על החלטת ועדה

שירותי בריאות כללית (אשר במסגרתם פועל בית החולים "קפלן") והרופאים הנתבעים, תלו את הגנתם בממצאי ועדת חקירה של משרד הבריאות אשר מונתה לחקור את הנושא... הועדה קבעה כי לא הייתה רשלנות ובעקבות כך הגישה המשפחה ערעור לבית המשפט... 

משרד הבריאות ישא באחריות למכשיר במכון יופי

האם משרד הבריאות יהיה אחראי גם על רשלנות רפואית במכוני יופי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית...