www.rashlanut-refuit.org

עוולת הרשלנות - רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – עוולת הרשלנות


עוולת הרשלנות, אשר מופיעה בפקודת דיני הנזיקין, מהווה בד"כ את לב ליבה של תביעה בגין נזקי גוף. כאשר נפגע אדם פגיעה כלשהיא אשר הסבה נזקים לגופו או גרמה לו סבל וכאב, יכול הוא להגיש תובענה בנושא כנגד האדם או המוסד אשר לדידו, נושא באחריות למקרה.

 
על מנת להוכיח את טענותיו בבית המשפט, על תביעתו לעמוד במספר תנאים אשר יהיה בשילובם בכדי לשכנע את בית הדין בצדקתו.


עוולת הרשלנות, כפי שהיא מוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, מפרקת את העילה לקיומה של הרשלנות לשלושה יסודות: חובת הזהירות, קיום הנזק והתקיימות קשר סיבתי משפטי ועובדתי ביניהם.


חובת הזהירות


על פי החוק, בין המזיק לניזוק חייב להתקיים קשר המחייב את המזיק לנהוג בזהירות כלפי הניזוק. חובת זהירות זו מורכבת מחובה מושגית וחובה קונקרטית.


חובת הזהירות המושגית


חובת הזהירות המושגית בודקת האם הפעולה, הרשלנית לכאורה, אשר ביצע המזיק בניזוק נעשתה כאשר הקבוצה אליה משתייך המזיק מקיימת "יחסי רעות" עם קבוצת הניזוק. כאשר נשוא התובענה הינו רשלנות רפואית, ברור כי קיימת חובת זהירות מושגית, שכן בין קבוצת הרופאים לקבוצת החולים מתקיימים באופן תמידי יחסי רעות.


חובה הזהירות הקונקרטית


חלק זה של חובת הזהירות מתייחס באופן פרטני לכל מקרה בצורה אמביוולנטית. גם רופא, בשר ודם, יכול לטעות במהלך ניתוח או טיפול ובדיון המשפטי עולה לא פעם הצורך לבדוק האם טעותו ורשלנותו עומדת במבחן הרופא הסביר.

 

האם ישנו קשר סיבתי?


בנוסף, האם ישנו קשר סיבתי ברור בין התרשלות הרופא לבין הנזק אשר נגרם לחולה. זאת ועוד, רופא לא יוכל לטעון למעידה חד פעמית או טעות שלעולם חוזרת. במידה ויתרשם השופט כי הרופא עשה כל שביכולתו על מנת לסייע לחולה, ייתכן ולא תחשב עבודתו כרשלנית, אפילו אם לא הייתה היא הטובה ביותר על פי הידע הרפואי.


כאשר רופא מאבחן מחלה באופן שגוי אין ספק כי מדובר ברשלנות רפואית, שכן אבחון המחלה משפיע באופן ישיר על הטיפול וסיכויי ההחלמה. לעומת זאת, כאשר הרופא צריך לבחור בין שתי אפשרויות טיפול, ונבחרה אפשרות אחת אשר התבררה בדיעבד כמתאימה פחות, יבדוק בית המשפט האם שיקוליו של הרופא נלקחו אגב כובד ראש ובתשומת לב מרבית.


בקביעת רשלנות רפואית, לא מדובר בהחלטה של מה בכך, שכן מקרים רבים הינם גבוליים ועל השופט להכריע בסוגיות עדינות בעוד הוא אינו רופא במקצועו. בשנים האחרונות מתרחבת המגמה השיפוטית הבודקת את מבחן ה"רופא הסביר" בתביעות בגין הפרת חובת הזהירות הקונקרטית בידי הרופא.

 

במסגרת מבחן זה, על הרופא להוכיח בדיון המשפטי כי ביסס את עבודתו ומעשיו על הידע המקצועי מן הספרות הרפואית הידועה, בהתאם לנורמות המקובלות בעולם רפואה וע"פ שיקולים סבירים וניסיון קודם.


בבואנו לבדוק את עמידתם של הרופא או המוסד הרפואי בחובת הזהירות הקונקרטית עלינו לבחון האם ניתן היה להעריך מראש את הנזק שנגרם ושיעורו (לדוגמא רשלנות בהריון יכולה להיות במהלך מתן ייעוץ גנטי), האם היו סיכונים סבירים שלא נבדקו לעומקם ונחקרו בהתאם, והאם האופן שבו בוצע ההליך הרפואי היה מקצועי ואמין.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין פורום נאות לדיון בגין רשלנות רפואית בניתוח בחו"ל

התביעה הינה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שנגרמה לטענת התובע בניתוח שבוצע בסלובניה. עקב גידול שנתגלה בגופו, בירר התובע ומצא... 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

חולה שנשקפת לו סכנה חמורה והמתנגד לקבלת טיפול

בנסיבות בהם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול הרפואי רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי  

על אילו טפסים יש לחתום לפני ביצוע ניתוח או אשפוז?

על החולה לחתום לפני אשפוז על טופס בקשה לאשפוז ולפני ניתוח על טופס הסכמה לניתוח 

האם חתימה על טופס הסכמה מוכיחה הסכמה מדעת?

לא די בחתימה על טופס הסכמה אלא על הרופא להוכיח כי הסביר לחולה על הטיפול ועל הסיכונים הכרוכים בטיפול 

אימתי תוכר עוולת התקיפה במקרה של רשלנות רפואית?

עוולת התקיפה תוכר רק כאשר לחולה לא נמסר כלל מידע על סוג הטיפול הצפוי לו או כאשר לא נמסר לו על התוצאה הבלתי נמנעת של אותו טיפול  

האם העדר הסכמה מדעת מהווה פגיעה באוטונומיה של החולה?

הזכות לאוטונומיה היא הבסיס לתורת ההסכמה מדעת 

היעדר הסכמה - הניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה?

הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של חולה לטיפול רפואי בהתאם להוראות חוק זכויות החולה מקיימת את כל יסודותיה של עוולת ההפרה החקוקה  

מהם העקרונות הראייתיים הכלליים בתביעות רשלנות רפואית?

קיימים מספר עקרונות כלליים בדיני הראיות, החלים הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי, ואשר אינם מיוחדים לתביעות נזיקין בכלל ולתביעות רשלנות רפואית בפרט 

מהי משמעות הכלל - הדבר מדבר בעד עצמו?

הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" משמש מכשיר להעברת נטל השכנוע אל הנתבע בנזיקין 

פסק דין - האם ניתן למנות אפוטרופוס לדין בתביעת רשלנות רפואית?

בני זוג הגישו תביעת רשלנות רפואית. לטענת בן הזוג, בת זוגתו נפטרה כתוצאה מרשלנות רפואית 

פסק דין בעניין תיקון כתב תביעת רשלנות רפואית לאחר חקירת מומחה

לאחר שנסתיימה חקירת המומחה הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת מטעמו... 

פסק דין - תביעת רשלנות רפואית ללא צו להוצאות בשל מצוקה כלכלית?

התובעים עותרים להתיר להם למחוק את התביעה ללא צו להוצאות וזאת בשל מצוקתם הכלכלית הנטענת והקושי הנפשי הרב הכרוך בניהול התיק עד תומו...  

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור ושינוי שכ"ט עו"ד - תביעת רשלנות רפואית

השאלה היא האם סכום פיצויים שנפסק במסגרת תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה כולל את שכר טרחת עורך הדין ... 

פסק דין בעניין תיקון כתב ערעור על החלטה בנושא רשלנות רפואית

נטען בבקשה כי כתב הערעור מתפרש על פני 48 עמודים. נימוקי הערעור אף כוללים סיפורים ארוכים ולא ענייניים, תוך הטחת עלבונות במשיבים... 

פסק דין בעניין רשלנות בניתוח הצרת אבי עורקים - פיצויים עונשיים בגין שיתוק

נזקו של המערער, המתבטא בשיתוק ובעיוות בידו השמאלית, נובע מפגיעה עצבית שארעה במהלך ניתוח לתיקון היצרות באבי העורקים. האם התובע יזכה לפיצויים עונשיים... 

פסק דין בעקבות אי מתן פטור להפקדת עירבון - לא הוצג מצב כלכלי קשה

פסק דין הדוחה מתן פטור בגין מצב כלכלי קשה. התובע לא הציג מצב כלכלי נטען, ובעל דין המבקש פטור חייב בכך. סוגיה בעניין רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי... 

פסק דין בנוגע לעיכוב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית - הגשת ערעור

בפסק הדין נקבע כי המבקשים נהגו ברשלנות עת ניתחו את המשיב בשני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה – ניתוחי לייזר... 

פסק דין בנוגע לתביעת רשלנות רפואית - הפחתת עירבון בגין חיסרון כיס

התובעים בתביעת רשלנות רפואית במהלך לידה מבקשים לפטור עצמם מהפקדת עירבון לאור מצבם הכלכלי הקשה... 

פסק דין - האם יכול ביהמ"ש לשנות את סוג הערובה בתביעת רשלנות רפואית?

הנתבעים המבקשים לשנות את סוג הערובה שעליהם להפקיד, חויבו בבית המשפט לתשלום פיצויים בגין נזקי רשלנות רפואית שגרמו לתובע