www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית לאחר ניתוח לטיפול בצניחת רקטום שגרם לדליפת צואה

רשלנות רפואית לאחר ניתוח לטיפול בצניחת רקטום שגרם לדליפת צואה

בית המשפט העליון הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי רופאי בית החולים "שיבא" התנהלו תוך רשלנות רפואית בניתוח לטיפול בצניחת רקטום. בניגוד לבית המשפט המחוזי, הערכאה העליונה - בשבתה כבית משפט לערעורים אזרחיים - קבעה כי על קופת חולים כללית, אשר בית החולים נמצא בבעלותה, לפצות את המטופלת בגין הנזקים שנגרמו לה במהלך ואחרי הניתוח.

התובעת עברה ניתוח בבית החולים "שיבא" בשנת 2002, בעקבות פרולפס רקטלי (צניחת רקטום). במסגרת הניתוח, אשר בוצע בשיטת ה-Altmeir, נכרת חלק מהמעי הגס של המטופלת ונעשתה תפירה ידנית בין הסיגמה לרקטום. הניתוח הסתיים בצהרי יום ה-22 לספטמבר 2002, והמנותחת הוחזרה למחלקה בסביבות השעה 14:00.

 

הרופאים נאלצים להיאבק על חייה

כעבור כמה שעות החלה המטופלת להתלונן על כאבי בטן, ונבדקה על ידי רופא ואח בבית החולים. למחרת הוזעק למיטתה רופא מומחה לכירורגיה כללית, שהיה בצוות שביצע את הניתוח, ועלה חשד כי נוזל צואתי דלף לחלל הבטן של המטופלת וגרם לזיהום פנימי. מצבה של המטופלת התדרדר והרופאים העניקו לה תרופות מצילות חיים שגרמו לתופעות לוואי עד כדי נמק בארבע גפיים.

למרבה הצער, הרופאים נאלצו לכרות את אצבעות רגליה של המטופלת, ולבצע כריתה חלקית של אצבעות הידיים. הנמק שהתפתח באזור ראשה של המטופלת הותיר צלקת ומחסור בשיער, ומספר חודשים לאחר מכן נאלצה המטופלת לעבור טיפול נוסף.

 

בית המשפט המחוזי דוחה את התביעה

בגין אירועים אלה הוגשה תביעה בעילה של רשלנות רפואית. בית המשפט המחוזי שמע את עדויות המומחים הרפואיים – מטעם הצדדים ומטעמו-שלו – ובא לכלל מסקנה שיש לדחות את התביעה. בית המשפט המחוזי קבע שהתנהלות הצוות הרפואי לא הייתה נקייה מבעיות, אך לא מצא כי מדובר בהתנהלות העולה כדי התרשלות. המטופלת הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.


בית המשפט המחוזי קבע כי הסיכון לדליפת הנוזל בתוך חלל בטנה של המטופלת, הינו סיכון ידוע בשיטת ה-Altmeir, גם במקרים בהם ההליך הרפואי מתבצע בזהירות ובמיומנות הראויה. שופטי הערכאה המחוזית קבעו כי אין להעביר את נטל הראייה במקרה דנן, במסגרת כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", והותירו את נטל השכנוע על כתפיה של המטופלת.

בית המשפט המחוזי ציין כי ישנה חשיבות לגבי העובדה שבניתוח השני שעברה המטופלת (לאחר חצי שנה), לא נמצא שמקור הדליפה היה בנקודת ההשקה (דהיינו, מקום התפרים שנעשו על ידי המנתחים). אי לכך, כל אימת שהדליפה לא נגרמה מהמקום בו הייתה התערבות פולשנית של הצוות הרפואי, לא ניתן להאשים את הרופאים ברשלנות.

 

בית המשפט העליון קובע - לא יכול להיות שהסיבוך נותר בגדר תעלומה

בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של המטופלת כי יש להכיל את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ולהעביר את נטל הראייה לכתפי הרופאים המנתחים ובית החולים. לאחר שהועבר נטל זה, קבעו השופטים שהמשיבה (קופת חולים כללית שבית החולים נמצא בבעלותה) לא עמדה במשימתה להוכיח את אי התרשלות הרופאים מטעמה.

שופטי בית המשפט העליון כתבו בפסק הדין כי הדליפה המאסיבית ממנה סבלה המערערת, אשר מופיעה בדרך כלל חמישה עד שבעה ימים לאחר הניתוח, איננה יכול להעיד על דבר אחר מלבד רשלנות רפואית של הרופאים במהלך הניתוח.

 

האם הגיליון הרפואי זויף?


אמנם, דליפה מסוג זה הינה אחד מסיכוניו של הניתוח דנן, אך הופעתה באופן כה חריף, ובזמן כל כך קצר לאחר הניתוח – הייתה בגדר תעלומה שלא הוסברה. הרופאים המנתחים טענו כי מגיליון הניתוח השני עלה בבירור שתפירת המעיים מהניתוח הראשון הייתה יציבה וקיימת. בני משפחתה של המערערת טענו לעומתם כי מדובר בתעלומה ומסתורין, ואף העלו חשד שגיליון הניתוח השני זויף.

 

בית המשפט העליון קבע אמנם כי לא הונחה כל ראיה אשר תתמוך בזיוף הגיליון, אך עם זאת יש להטיל את האחריות לנזקי המטופלת על הנתבעים, משום שלא השכילו האחרונים להסביר את הדליפה המאסיבית בכל דרך אחרת הנתמכת על ידי אסכולה רפואית בדוקה. במילים אחרות – ההסבר שהוצג בפני בית המשפט, לגבי היות הדליפה סיכון ידוע של הניתוח, לא התקבל בבית המשפט העליון. השופטים קבעו כי לא ניתן לקבוע ש"תעלומה" או "בניגוד לחוקי הטבע" הן טענות הגנה קבילות בראי המערכת המשפטית בתביעות נזיקין מסוג זה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...