www.rashlanut-refuit.org

העברת נטל הראיה - תביעה בגין רשלנות בניתוח בבלוטת יותרת המוח

בית המשפט המחוזי נדרש לדון בתביעה אשר עסקה ברשלנות רפואית בניתוח ביותרת המוח, אשר הוגשה כנגד המרכז הרפואי רבין. התביעה הוגשה בעקבות ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח, אשר במהלכו נגרם נקב בלוחית הכברה והופיעה דליפת נוזל מוח שדרתי. בדו"ח הניתוח אמנם נרשם כי הדליפה נאטמה, אך התובע המשיך לסבול ממנה גם בחודשים שלאחר הניתוח.


התובעים טענו כי יש להעביר את נטל הראיה לכתפיהם של רופאי המרכז הרפואי רבין, על מנת שיוכיחו בבית המשפט כי לא התרשלו בעת הטיפול בתובע. לטענת התובעים, התמלאו כל הכללים לפי הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. עוד הוסיפו התובעים כי הרשומות הרפואיות במקרה דנן היו חסרות, ובכך נגרם להם נזק ראייתי המקשה על הוכחת טענתם.

 

מהו כלל "הדבר מדבר בעד עצמו"?


על פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, עליו נתלו התובעים בדרישתם, נטל הראיה בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית יעבור בהתאם להתקיימות שלושה תנאים – לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה למעשה הנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק, הנזק נגרם על ידי נכס שלרופא הנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא התנהל בזהירות הדרושה (מאשר שכן הייתה עמידה בחובת הזהירות המצופה ממנו).

 

כאמור, תנאים אלו הינם תנאים מצטברים אשר רק כאשר כולם מתמלאים – מועבר נטל הראיה במסגרת ההליך המשפטי לכתפי הנתבע.

 

האם התובע לא ידע את כל מהלך הטיפול לפרטי פרטים? 


במקרה דנן, השופטים קבעו כי כפי שעלה מהתשתית הראייתית, לא הייתה מחלוקת שדליפת נוזל הסי.אס.אף בשלב מוקדם של הניתוח מקורה בשבר שנגרם בלוחית הכברה. עם זאת, הצדדים היו חלוקים לגבי אשמתו של המנתח בגרימת שבר זה. התובעים טענו כי הרופא התרשל בכך שהחדיר את המכשור בנתיב השגוי, ללא שימוש בשיקוף רנטגני. הרופא טען לעומתם כי השבר נגרם תוך מהלך רגיל של הניתוח וביצוע פעולות הכרחיות ושגרתיות.

 

בית המשפט קבע כי במצב דברים זה, כאשר שני הצדדים מסכימים על הפן העובדתי והמחלוקת היא האם הייתה התרשלות באופן ביצוע הניתוח, לא ניתן לומר כי התובע "מגשש את דרכו באפלה". השופטים ציינו כי התובע לא טען כי אין הוא יודע את מהלך השתלשלות העניינים, ועל כן לא התקיים התנאי הראשון של הכלל הדרוש.


התובעים הלינו גם על איכות הרשומות הרפואיות במקרה דנן, וטענו כי מדובר ברשלנות רפואית הרובצת לפתחם של הנתבעים. עם זאת, השופטים ציינו כי היות והמחלוקת בין הצדדים נטועה על פרטים עובדתיים מוסכמים, לא ניכר כי התובעים סובלים מרשומות חסרות וכדומה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

התובעת עברה ניתוח להסרת טחול ע"י מכשור רפואי לא מתאים אשר גרם לה לזיהום תוך ביטני שהצריך ניתוח נוסף. 

פסק דין בעניין זריקת אפידורלית רשלנית אשר גרמה לשיתוק מוחין

לאחר מתן הזריקה האפידורלית נגרמו ליולדת ירידת לחץ דם ובעיות התגלו בדופק העובר. בגין הרשלנות הרפואית סובלת הילדה משיתוק מוחין כיום... 

פסק דין העוסק בהעדר הסכמה והעדר רשומה רפואית - ניתוח לטיפול באגודל קופץ

האם העדר הסכמה מדעת והעדר רשומה רפואית, עולים כדי רשלנות רפואית במהלך ניתוח לטיפול באגודל קופץ? 

פסק דין בנוגע לאשפוז כפוי - האם רשלנות רפואית של פסיכיאטר?

התובע אושפז על הנתבע (פסיכיאטר) על סמך פניה בעל פה של עובדת סוציאלית. האם רשלנות רפואית במסגרת אשפוז כפוי? 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח אשכים - ניוון אשך ופיצויים

התובע עבר ניתוח אשכים אשר גרם לו לניוון אשך - אי לכך, האם יפסקו בעבורו פיצויים בעקבות רשלנות רפואית? 

פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

פסק דין - ניתוח קיסרי וביצוע זריקת אפידורל על ידי מתמחה, האם רשלנות רפואית?

התובעת הייתה אמורה לעבור ניתוח קיסרי. זריקת האפידורל אשר ניתנה לה על ידי מתמחה הסבה נזקים למוח. אי לכך, האם מדובר ברשלנות רפואית כלפיה? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין - רשלנות רפואית של מד"א במתן עירון בפרמין, האמנם?

התובעת הזעיקה את אנשי מד"א לביתה מאחר ולא חשה בטוב, במסגרת הטפול שקבלה הזריק לה הרופא ממד"א זריקה לווריד בפרמין... 

פסק דין העוסק במתמחה אשר ביצע אינטובציה רשלנית וגרם לשיתוק

במהלך ניתוח קיסרי בו נולדה התובעת ואשר בוצע בהרדמה כללית נתגלו קשיים בביצוע האינטובציה...