www.rashlanut-refuit.org

האם לידת תינוק במצב עכוז דרך הנרתיק היא רשלנות בהריון?

האם לידת תינוק במצב עכוז דרך הנרתיק היא רשלנות בהריון?

תא (חי') 3264-08 טליע ענתיר נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות

 

בית משפט השלום בחיפה דחה תביעה בגין רשלנות בהריון לאחר לידה תכופה שהסתיימה בשיתוק ביד ימין. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בנוגע לעובדה שהתובע היה במצב עכוז ואימו הגיעה לבית החולים הצרפתי בנצרת כאשר היא בלידה פעילה. לידת התובע נוהלה על ידי רופא בעל ניסיון אשר בתקופה נשוא התובענה לא היה רופא מומחה. כמו כן, הלידה נעשתה תוך כדי ביצוע אפיזיוטומה. התובעים טענו כי הנתבעים אחראים לנזקי הגוף מהם סובל התובע וכן לנזק הנפשי והכלכלי אשר נגרם להורים כתוצאה מכך. לגבי הרשלנות הרפואית בהריון, נטען כי הרופאים בתחנה אשר עקבו אחר ההריון לא העניקו להורים את ההסברים הדרושים וערכו מעקב הריון לקוי. לגבי בית החולים, התובעים טענו כי היה על הרופאים לקבל החלטה מהירה לבצע לאם ניתוח קיסרי ולא לערוך לידה נרתיקית חרף מצב העכוז.

 

עוד פסקי דין בנושא:
מחט נותרה במהלך ניתוח קיסרי בבטנה של המטופלת
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק?
האם הצוות הרפואי התמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי?
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?
קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת


התובעים הציגו חוות דעת רפואית מטעמם אשר לפיה התנהלות הנתבעים במקרה הייתה רשלנית. המומחה מטעם התביעה טען כי רשלנות זו הביאה ללידה ולדנית של עובר במצב עכוז, וכתולדה מכך לשיתוק ממנו סובל התובע. הנתבעים דחו את טענות התביעה מכל וכל. לשיטתם, הטיפול הרפואי אשר ניתן לתובע ולאימו במהלך האירועים היה תקין, סביר ומתאים לידע הרפואי הרלבנטי בתקופה נשוא התובענה. כמו כן, נטען כי התובעים לא הוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין נזקי הגוף האמורים לבין הרשלנות הנטענת.

 

הרופאים היו סבורים כי בנסיבות הספציפיות של המקרה לא הייתה חובה לבצע ניתוח קיסרי וזאת בהתחשב במצבה של האם עם הגעתה לבית החולים (לידה פעילה). למעשה, הרופאים טענו כי כל עיכוב בלידה ואו הפניה לניתוח קיסרי היה מגביר את הסיכון לחייו ולבריאותו של העובר. הנתבעים הוסיפו עוד כי יש לגלגל לפתחה של האם אשם תורם וזאת משום שהאחרונה בחרה ללדת את התובע בבית חולים הרחוק באופן משמעותי ממקום מגוריה. כמו כן, היולדת הגיעה לבית החולים בשלב מאוחר ביותר של הלידה והתייצבה במקום ללא כרטיס מעקב הריון אשר מולא עבורה בתחנה. בנוגע לטענת העדר הסכמה מדעת, הנתבעים טענו כי לא הוכח שלא הוסברו לאם המשמעויות של מצב העכוז והצורך לבחון אפשרות של ניתוח קיסרי.


האם היה צריך להפנות את האישה לניתוח קיסרי?


בית המשפט קבע, כאמור, כי יש לדחות את התביעה. השופטת, ישראלה קראי-גירון, כתבה בפסק הדין כי המומחה הרפואי מטעם התובעים לא הוכיח שבתקופה נשוא התובענה היו הוראות ברורות בדבר הפניית יולדות במצב עכוז לבדיקות רפואיות נוספות ובחינת אפשרות של ניתוח קיסרי. בתחילה, המומחה טען כי לאחר אבחון מצב העכוז, היה על הנתבעים לערוך לתובעת בדיקות מדי שבועיים העוקבות אחר מצב ההריון. עם זאת, כאשר התבקש המומחה להצביע על תקנות רשמיות לכך, התמלא פיו מים. למעשה, המומחה הודה כי הוא מתכוון לנהלים משנת 2001, כאשר הלידה בוצעה למעשה כ-16 שנה קודם לכן.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי

 

התובעים הוסיפו כי לפי המומחה הרפואי מטעמם היה צריך לשלוח את התובעת לקביעת תור לניתוח קיסרי בשבוע ה-38 או ה-39 להריון. עם זאת, התובעת הגיעה לבית החולים בלידה פעילה כבר בשבוע ה-37. דהיינו, גם אם היה בית המשפט מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה, עדיין לא היה בכך כדי למנוע את נזקיו של התובע. דהיינו, לא התקיים קשר סיבתי בין השניים. לכך יש להוסיף כי אף המומחה הרפואי מטעם התובעים הודה כי ניתן ליילד תינוק במצב עכוז בלידה נרתיקית. המומחה הודה כי הוא ביצע לידות כאלה בעצמו עשרות פעמים. זאת ועוד, כאשר הוצגו בפני המומחה המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, טען הוא כי התובע היה במצב הנוח ביותר לשם לידת עכוז דרך הנרתיק.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,