www.rashlanut-refuit.org

האם מסמך פנייה לחדר מיון יכול להיות ``חוות דעת רפואית``?

האם מסמך פנייה לחדר מיון יכול להיות ``חוות דעת רפואית``?

בית משפט השלום בירושלים נדרש לדון בשאלה משפטית העוסקת בקבילותה של חוות דעת רפואית שהוגשה במסגרת תביעה שעניינה רשלנות רפואית. לבית המשפט הוגשה תביעה בנוגע לרשלנות רפואית של רופאי חדר המיון בבית החולים "הדסה – הר הצופים" בירושלים, בנוגע לאבחון מחלה מאוחר של דלקת התוספתן.

 

התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית "קלאסית" על ידי מומחה כירורגי בתחום נשוא התובענה, והסתפק בהפניה בהולה שקיבל מרופא צבאי לשוב לחדר המיון, מקום ממנו ששוחרר מספר שעות קודם לכן, לאחר אבחנה שגויה של רופאי בית החולים.

 

אבחון לקוי של דלקת התוספתן בחדר המיון


התובע טען כי רופאיו התרשלו באבחון דלקת התוספתן ואי לכך, נותח הוא באיחור. לדבריו, אבחונה המאוחר של הדלקת הביא לניתוחו באיחור, דבר אשר הוביל לביצוע ניתוח גדול ומסוכן יותר. תביעתו הועמדה על סך של 50 אלף שקלים בעבור "עוגמת הנפש, אי הנוחות, והסבל", אשר היו, לטענתו, מנת חלקו כתוצאה בהתנהגותם הרשלנית של הרופאים.

התובע, אשר היה בתקופה נשוא התובענה חייל בשירות סדיר, הגיע לבית החולים "הדסה – הר הצופים" בירושלים בשעת בוקר מוקדמת ביום שבת, כאשר הוא סובל מכאבים עזים בבטנו. רופא חדר המיון ערך מספר בדיקות לתובע ואבחן אותו כסובל מכאבי בטן, קרוב לודאי גסטרואנטריטיס (דלקת במערכת העיכול).

 

אי לכך, הורה הרופא לתובע על שתייה מרובה, נטילת כדורים נגד כאבים, ושיחרר אותו לביתו. באותו הלילה, משגברו הכאבים, הגיע התובע למרפאה הצבאית, "שנלר" במרכז ירושלים, ושם אובחן לראשונה ע"י הרופא התורן, גניקולוג בהתמחותו, כסובל מתוספתן מודלק. הרופא הצבאי הפנה את התובע בבהילות לבית החולים וצייד אותו בהפניה אישית.

 

להלן נוסח ההפנייה מהרופא הצבאי לחדר המיון:

 

"הנ"ל בן 20, חייל בסדיר פרופיל 97. מזה מספר ימים סובל מכאבי בטן שהלילה התפזרו לכל הבטן אך בעיקר בבטן ימנית תחתונה. בבדיקה נראה סובל בטן מאד רגישה עם סימני גירוי צפקי כמו רבאונד בולט בבטן ימנית תחתונה עם אבחנה של Ae. Appendicit. הוחזר למיון ואבקש בדיקת כירורג. כמו כן לא ברור לי כיצד החייל הנ"ל משוחרר מהמיון ללא בדיקת כירורג ולא ספירת דם".

בית החולים: הפניית הרופא אינה חוות דעת רפואית ולכן יש לדחות את התביעה על הסף

התובע הציג את המסמך הנ"ל בבית המשפט, בתור "עדות רפואית", אי לכך, עורך הדין מטעם בית החולים טען בתחילת הדיון כי יש לדחות את התביעה על הסף. עורך הדין טען כי דין התביעה להידחות משום שהיא איננה נתמכת בחוות דעת כנדרש על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.


למעשה טען בא כוחו של בית החולים כי המסמך שצירף התובע מטעם הרופא הצבאי, ואשר כונה על ידו "עדות רפואית", אינה בבחינת "חוות דעת". עורך הדין ציין כי הרופא הצבאי, הינו גניקולוג במקצועו, ולא הובא כמומחה בתחום הכירורגיה או בתחום דלקת התוספתן, אלא כמי שהיה מעורב בטיפול בתובע והיפנה אותו לחדר המיון. ככזה, אין הוא יכול לשמש "עד מומחה" אובייקטיבי.

מהי ההגדרה בחוק ל"חוות דעת רפואית"?

על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי - מי שמבקש להוכיח עניין שברפואה, עליו לצרף לכתב טענותיו "תעודת רופא" או "חוות דעת של מומחה", שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971.

סעיף 24 (א) לפקודה הנ"ל קובע ש"חוות דעת או תעודת רופא ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר". אם כך, האם ניתן לראות ב"עדות הרפואית" אשר צורפה על ידי התובע לכתב התביעה כ"חוות דעת רפואית" המשמשת ראייה קבילה בבית המשפט?

 

השופט: "הרופא הצבאי בדק את המטופל בזמן אמת"


שופט בית משפט השלום, אשר דן בתביעה, הסכים עם עורך דינו של בית החולים בכך שהמסמך שהוגש מטעם התובע אינו "חוות דעת" במובנה הרגיל, כפי שמורגל בית המשפט לראות בתביעות מסוג זה. יחד עם זאת, השופט ציין כי התובע נבדק על ידי הגניקולוג עובר לאירוע עצמו, בעת שהתלונן על הכאבים ממש.

 

השופט קבע כי התובע התבסס על שתי התעודות מחדר המיון בחתימתם של הרופאים התורנים, אשר שיחררו אותו מחדר המיון והיפנו אותו להשגחה למרפאה הצבאית, ולמעשה - להשגחתו של הרופא הצבאי בעצמו. זאת ועוד, הרופא הצבאי ציין בעדותו בבית המשפט, שלאחר שאיבחן את דלקת התוספתן החריפה, בניגוד לרופאי חדר המיון, החזיר את התובע לבית החולים וסירב לקבלו להשגחה במרפאה הצבאית.

 

"מכתב הפנייה" צבאי - חוות דעת רפואית קבילה


השופט קבע כי למרות שהמסמך שהוגש מטעם התובע מכיל את כל הסממנים של עדות של מי שהיה שותף בהליך שקדם לאשפוזו של התובע בבית החולים, אין בכך משום פגם מהותי אשר יצדיק אי קבלתו ודחיית התובענה. השופט סבר שהמסמך מהווה לפחות משום "תעודת רופא" אשר ניתן להגישה על פי תקנה 127 לתקנות ועל פי סעיף 24 (א) לפקודת הראיות והטופס המתאים בתוספת לפקודה זו, אף אם לא כותרה בשם "תעודת רופא", אלא רק בתור "עדות רפואית".

אי לכך, קיבל השופט את עמדתו של התובע ודחה את טענותיו של עורך הדין מטעם בית החולים לדחות את התביעה על הסף.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין תביעת רשלנות רפואית - פטור מתשלום שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש

ככלל, שכרו של המומחה הרפואי הממונה מטעמו של ביהמ"ש משולם ע"י הצדדים. האם לאחד הצדדים ינתן פטור מתשלום שכרו של המומחה? 

פסק דין בעניין אי צירוף חוות דעת רפואית לתביעה למרות הארכת מועד הגשתה

בקשה למחיקת תביעה על הסף יכולה להתקבל במספר מקרים. האם תימחק התביעה במקום בו חוות הדעת הרפואית לא צורפה, למרות הארכת המועד? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

האם בית החולים סורוקה התרשל בטיפול במחלת כליה נדירה?

האם בית החולים סורוקה בב"ש התנהל ברשלנות רפואית כאשר בחן את התובעת ולא זיהה שהיא סובלת ממחלה נדירה? קראו עוד... 

בקשה להחלפת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של תובעת, אשר הגישה תביעה בגין רשלנות בניתוח גניקולוגי, להחלפת מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט... 

רשלנות רפואית באבחון מחלה וביצוע בדיקת MRI באיחור

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בצנתור - פגיעה בעורק הברכיאלי

התובע לקה באוטם שריר הלב והובהל לבית החולים. במהלך ביצוע צנתור לתובע, נפגעה המעטפת של העורק הבריכאלי... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול - קרע בקנה הנשימה

פסק דין בעקבות רשלנות רפואית במהלך ניתוח להסרת גידול סרטני. בעקבות סיבוך נדיר, נקרע קנה הנשימה של המטופל... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית במהלך עקירת שן בינה - התעלפות מטופל

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

החלטה העוסקת בפטור לתובע מהגשת חוות דעת רפואית במסגרת תביעה בגין רשלנות

פסק דין בעקבות בקשת פטור מהגשת חוות דעת רפואית במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית... 

המומחה שחתם על חוות הדעת נפטר

מהו הדין במידה והרופא המומחה אשר חתום על חוות הדעת הרפואית נפטר במהלך המשפט? כיצד יש להתייחס לחוות דעתו? האם יש להמציא חוות דעת חדשה? בתוך כמה זמן? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

רשלנות רפואית - הנתבע לא יממן חוות דעת מומחה לתובעת

מתי ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו? מתי יטיל בית המשפט את מימון חוות הדעת הרפואית על הנתבעים? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

פסק דין - פטור מהגשת חוות דעת רפואית במקרה של נזק מיוחד

בבקשה נטען, כי עסקינן בנזק מיוחד ולא בנזק כללי ועל כן מבקשת התובעת מבית המשפט כי יפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית  

פסק דין - בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש במקום מומחה מטעם התביעה

האם בית המשפט יפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית במקרה של מצב כלכלי קשה? האם ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט במקום מומחה מטעם התובע? 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח - חוות דעת רפואית מטעם קופה"ח

האם קופת החולים התרשלה באי העברת מידע מלא בדבר מצבה הרפואי לאורטופד אשר טיפל בה? 

פסק דין ברשלנות רפואית - "הדבר מעיד על עצמו" ללא הגשת חוות דעת רפואית?

האם בתביעת רשלנות רפואית ניתן לטעון כי די בראיות הקיימות בכדי להוכיח רשלנות ואין צורך בחוות דעת מטעם מומחה... 

פסק דין בנוגע להארכת מועד הגשת חוו"ד - רשלנות רפואית בניתוח גב

ככלל, חוות דעת רפואית צריכה להיות מצורפת לכתב תביעת הרשלנות הרפואית 

פסק דין בעניין תובע בתביעת רשלנות רפואית המקבל הבטחת הכנסה - מינוי מומחה

מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מתרחש לרוב במקרים בהם מומחי הצדדים חלוקים בדעתם. האם בית המשפט יתיר מינוי מומחה רפואי כאשר התובע אינו יכול לעמוד בכך כלכלית, והוא מקבל הבטחת הכנסה? 

פסק דין - חוות דעת רפואית שניתנה במסגרת הליך אחר, האמנם?

ככלל, חוות דעת רפואית מטעמם של הצדדים ניתנת במסגרת הליך תביעת הרשלנות הרפואית הנדונה... 

פסק דין בעניין חקירת מומחה בתביעת רשלנות רפואית - לא הביא חוו"ד מטעמו

ככלל, ניתן לזמן לחקירה רופא אשר הוגשה מטעמו חוות דעת רפואית... האם ניתן לזמן רופא אשר לא הציג חוות דעת רפואית מטעמו?