www.rashlanut-refuit.org

האם בית החולים סורוקה התרשל בטיפול במחלת כליה נדירה?

האם בית החולים סורוקה התרשל בטיפול במחלת כליה נדירה?

האם רופא אשר אינו מצליח לזהות מחלה נדירה, יהיה אשם באבחונה? האם במידה והייתה המחלה מאובחנת, אך אין וודאות שהטיפול הרפואי היה מועיל במאת האחוזים, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלה? סוגייה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתביעה שהגישה מטופלת כנגד בית החולים "סורוקה".

 

התובעת הגיעה לבית החולים כאשר היא סובלת מכאבי בטן, קוצר נשימה, הקאה בודדת ותלונות אורינריות. עם קבלתה בחדר המיון, נלקחה ממנה בדיקת דם הבודקת תפקוד כליות, בוצעה בדיקת אולטרסאונד ובדיקות דם נוספות כשעה לאחר הגעתה. בדיקת האולטרסאונד הראתה כיס מרה עם אבן בתוכו ללא סימנים של דלקת חריפה. אי לכך, אובחנה התובעת כסובלת מדלקת של כיס המרה ואושפזה במחלקה הכירורגית.

 

התובעת טענה כי ביום אשפוזה טופלה היא בין היתר בתרופות מסוג גנטהמיצין (אנטיביוטיקה ממשפחת הניתנת במקרים של זיהום חריף) וזנטק במינון מלא. לדבריה, למחרת אשפוזה התעוררה היא עם בצקות מפושטות בכל הגוף, ובמיוחד ברגליה ובפניה, וגם התלוננה על מיעוט במתן שתן. לטענתה - רק אז התייחס הצוות הרפואי לראשונה לתוצאות בדיקה המעבדה הרפואית שנלקחה יום קודם, שהעידו על ירידה בתפקודי כליות ולא על דלקת חריפה של כיס המרה.


זאת ועוד, במהלך אשפוזה של התובעת הוזמן נפרולוג לייעוץ (מומחה בתחום הכליות), שרשם בתיקה הרפואי הוראה מפורשת להפסיק הטיפול בתרופות הנ"ל מהטעם שהן עלולות לגרום לאי ספיקת כליות באופן ישיר.

 

טענות התובעת - התרופה גרמה לכליות נזק בלתי הפיך


התובעת טענה כי למרות שבדיקות הדם הראו שתפקודי הכליות מחמירים מ"שעה לשעה" – לא הופסק הטיפול בתרופה והצוות הרפואי המשיך לתת לה אותה עוד מספר ימים. לדבריה של התובעת, מתן התרופה הביא לנזק בלתי הפיך לכליות עד הריסתן המוחלטת.


התובעת טענה כי עקב אי ספיקת הכליות נזקקה לטיפול בדיאליזה ועברה ניתוח השתלת כליה. נציין גם שהתובעת הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% אחר השתלת הכליה. האם מתן התרופה, למרות ההוראה המפורשת של הנפרולוג ולמרות תוצאות בדיקות הדם, מהווה רשלנות רפואית של רופאי סורוקה כלפי התובעת? זו הייתה למעשה עניינה של התביעה וגם סלע המחלוקת בין הצדדים.

 

במרחק הזמן, ולאחר הטיפולים הממושכים שעברה התובעת, נמצא כי המחלה ממנה סבלה בהגיעה לחדר המיון הייתה מחלת HUS אטיפי, הידועה כמחלה נדירה ביותר, במיוחד במבוגרים. תוצאת מחלה זו במרבית החולים הבוגרים, היא אי ספיקת כליות סופנית - כשרבים נדרשים, סופו של טיפול, להשתלת כליה.

 

עם זאת יש לציין, התובעת הגיעה לבית החולים כאשר היא כבר סובלת ממחלה ולא היה זה הטיפול ב"סורוקה" אשר גרם להתפרצות המחלה. כמו כן, לא הונח הבסיס ממנו ניתן היה להסיק כי מינון לא ראוי של התרופות גנטהמיצין וזנטק הנה מינון שגרם להתפרצות המחלה בה, או החמרתה.

 

בית המשפט קובע - לא סביר שהפגיעה נבעה מהטיפול הרפואי

 

בית המשפט קיבל את קביעותיו של המומחה הרפואי מטעם ההגנה, אשר סבר במסגרת חוות דעת רפואית מטעמו כי אבחון דלקת בכיס המרה, על פי בדיקות האולטרסאונד והטיפול שניתן לתובעת, אינו אלא טיפול רפואי סביר ונכון. מחלתה הנדירה של התובעת (אשר נדירה עוד יותר בקרב מבוגרים) איננה מחלה בעלת ספרות רפואית ענפה מאחוריה, ומרבית אסכולות המחקר טרם הניחו אצבען על הגורמים למחלה.


זאת ועוד, המומחה הרפואי מטעם בית החולים הפנה את בית המשפט לספרות הרפואית הרלבנטית בתחום שמראה כי מרבית החולים ב-HUS מפתחים אי ספיקת כליות סופנית גם אם הם מטופלים בפלסמהפורזיס (התרופה למחלה זו), והפגיעה הכיליתית מגנטהמיצין מופיעה בדרך כלל אחר 7-10 ימי טיפול. אי לכך - לא סביר הוא שהפגיעה שנגרמה לתובעת היא תוצאת קבלת טיפול בתרופה זו, גם אם הוא נמשך שלושה ימים.


מדוע העדיף בית המשפט את חוות דעת מומחה התביעה על פי המומחה הרפואי מטעם התובעת?


לפני בית המשפט הונחו שתי חוות דעת סותרות, אחת של מומחה רפואי מטעם ההגנה (בית החולים), ואילו השנייה מטעם התובעת. בית המשפט סבר כי יש לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ההגנה ממספר סיבות. ראשית, חוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם התובעת נערכה כשנה וחצי לפני הגשת כתב התביעה (ועוד בטרם עברה התובעת השתלת כליות).

 

זאת ועוד, המומחה הרפואי מטעם התובעת הודה בחקירתו הנגדית שכלל לא קרא את כתב התביעה ואף הוא הסכים שמחלתה של התובעת הייתה בגופה בטרם נכנסה בשערי בית החולים. כמו כן, המומחה מטעם ההגנה לא היה נפרולוג בהתמחותו אלא קרדיולוג. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המומחה הרפואי מטעם ההגנה לא חקר את המקרה שלפניו לעומק ולא היה מעורה בכל הפרטים.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

רשלנות רפואית בבדיקת מאמץ, מתי תוגש תביעה?

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית באבחון סרטן בלוטת התריס על ידי רופא צבאי

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

טיפול מאוחר בדלקת קרום המוח גרם לנכות חמורה

במשך מספר חודשים לאחר הניתוח, התלונן התובע, על דם שנוזל מאפו, הוא הגיע להיבדק בחדר מיון פעמיים, אך נשלח חזרה לביתו. כעשרה חודשים ממועד הניתוח, הוא הובהל לבית החולים ודלקת קרום המוח אובחנה אצלו 

רשלנות באבחון דימום מוחי עכבישי על ידי רופא חברת "ביקורופא"

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

רשלנות באבחון תסביב אשך - כריתת אשך בגין רשלנות רפואית

האם רופאת משפחה התרשלה כלפי מטופל ולא אבחנה כי היא סובל מתסביב אשך? האם כריתת אשך נבעה מרשלנות רפואית? 

רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

תביעה בעקבות רשלנות רפואית בבית אבות - חולה נפטר בגין אי אבחון מחלה

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

מטופל שוחרר מחדר מיון למרות בדיקת א.ק.ג לא תקינה - האם רשלנות?

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

חולה נפטר בבית החולים לאחר שדלקת ריאות ממנה סבל אובחנה בתור וירוס

תביעה בגין מותו של חולה בן 31 אשר נפטר בבית החולים בגין דלקת ריאות הוגשה לבית משפט השלום.... 

הפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון - אי אבחון אירוע מוחי

ביצוע בדיקה שטחית במסגרת ביקור בית. אי אבחון אירוע מוחי והפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון,.. 



תגיות: אבילק, נכות, עילת תביעה, אבודרט, אינסולין, טיפול אלטרנטיבי, אווסטין, דיאבטס אינסיפידוס,