www.rashlanut-refuit.org

חשיפת פרוטוקול וועדה מטעם משרד הבריאות, האמנם?

התובע אושפז בהיותו בן 46 במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר לצורך ניתוח באחת מאצבעות כף רגל שמאל. בעת החלמתו מהניתוח, החל המטופל להתלונן על כאבים, ובמקום הניתוח התגלתה מוגלה. המטופל טופל בטיפולים שונים, לרבות מתן תרופות אנטיביוטיות וניתוחים חוזרים לשם פתיחת פצע הניתוח וניקויו. חרף כל זאת, חלה הידרדרות במצבו, והוא נפטר בדצמבר 1999, כחודשיים לאחר הניתוח. האם מעקב שגוי לאחר הטיפול מהווה רשלנות רפואית בניתוח?


בעקבות מותו, מינה נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות ועדת בדיקה, אשר התבקשה לבדוק את מהלך הטיפול בביה"ח. הוועדה שמעה את בני משפחתו של המנוח, וחקרה את הרופאים שטיפלו במנוח או היו אחראים בדרך זו או אחרת לטיפול בו.

 

בסופו של דבר הוציאה הוועדה דוח ממצאים ומסקנות שנמסר גם לבני משפחתו של המנוח. דו"ח זה הצביע על רשלנות לכאורה של רופאי בית החולים. בדו"ח נקבע, לאחר סקירת מהלך המחלה והטיפולים שהחולה קיבל, שהמנוח עבר ניתוח פשוט יחסית בכף הרגל, אך מהלך המחלה לאחר הניתוח הסתבך בזיהום שמקורו לא הוברר.

 

הועדה קובעת - מדובר ברשלנות רפואית


הוועדה סברה שהזיהום הביא לאי-ספיקה רב-מערכתית ולפטירתו של המטופל. גם הנתיחה שלאחר המוות לא סייעה באבחון מקורו של הזיהום. האבחנה הסבירה ביותר, נקבע בדוח, הייתה זיהום קשה – ספסיס – שמקורו בזיהום ברגל על ידי פסוידומונס, אשר צמח פעמיים מתרביות הפצע.


במבט לאחור, נקבע במסקנות הדוח, נראה שצוות המחלקה לא היה ער דיו לקצב ההידרדרות במצבו של החולה. הוועדה הוסיפה כי גם כאשר התברר שמדובר במחלה קשה ומסוכנת, היה הטיפול שקיבל המנוח לוקה בהיסוס ובחוסר המשכיות בהליך האבחון והטיפול.


הוועדה ציינה עוד כי בטיפול היו מעורבים רופאים ויועצים רבים, אך לא היה רופא מטפל אשר ריכז את הטיפול בחולה, או דאג לקשר עם משפחתו של החולה. כמו כן, לא היה אף רופא בבית החולים אשר קיבל אחריות כוללת להחלטות כמתבקש מחומרת מחלתו של המנוח.

 

בני המשפחה דורשים לראות את הפרוטוקולים החסויים


בני משפחתו של המנוח הגישה תביעה נגד בית החולים (והמדינה), ובה טענו כי מותו של המטופל נבע מרשלנות בית החולים. לשם הוכחת תביעתם, טענו בני המשפחה כי הם זקוקים לפרוטוקול הדיונים של הוועדה.

 

בית המשפט המחוזי קבע כי מטרת החיסיון שמגן על פרוטוקולים אלו הינה למנוע חששם של רופאים להעיד לפני ועדות חקירה. בלא עדותם, נקבע, ייפגע האינטרס הציבורי של קיום מערכות בקרה יעילות בבתי החולים ושיפור איכות הרפואה.

 

חשיפת פרוטוקול, אימתי?


במקרה דנן על התובעים לשכנע את בית המשפט כי הצורך בגילוי הפרוטוקול עדיף על העניין שבאי-הגילוי. לשם כך, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, "אין די בהנחת סיסמאות גרידא, אלא על המבקש את חשיפת הפרוטוקולים להראות באורח פרטני, תוך הנחת תשתית ראייתית מתאימה". דהיינו, התובעים היו אמורים להראות כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה מדובר בראיה חיונית, אשר גילויה הכרחי לצורך עשיית צדק.


בית המשפט המחוזי קבע במקרה זה שהתובעים לא הניחו כל תשתית ראיתית המצדיקה את גילוי הפרוטוקולים. בנוסף, בית המשפט הוסיף שאין זה המקרה בו לתובעים אין אפשרות להגיע לחקר האמת ללא קבלת הפרוטוקולים. נקבע כי בידי המערערים מצוי חומר רב יחסית המתעד את כל מהלך הטיפול הרפואי ופרטיו, וכן דו"ח הוועדה המצביע על רשלנות לכאורה של המשיבה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

משרד הבריאות מגיב לפרסומים בתקשורת בנוגע לחיסונים

משרד הבריאות רואה בחומרה את הפרסומים לאור העובדה, כי הם מתפרסמים על ידי אנשים המזדהים כמומחים לנושא בעוד שאין להם תוקף מקצועי הנשען על עובדות ומדע... 

משרד הבריאות מזהיר את הציבור מרכישה ושימוש בתוסף תזונה בשם "הרבא גרא"

משרד הבריאות מזהיר את הציבור מרכישה ושימוש בתוסף תזונה בשם "הרבא גרא" 100% צמחים סיניים טבעיים... 

משרד הבריאות ישא באחריות למכשיר במכון יופי

האם משרד הבריאות יהיה אחראי גם על רשלנות רפואית במכוני יופי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית...