www.rashlanut-refuit.org

אי זיהוי חוסר באצבעות במהלך בדיקת אולטראסאונד, האם רשלנות רפואית?

אי זיהוי חוסר באצבעות במהלך בדיקת אולטראסאונד, האם רשלנות רפואית?

אי אבחון חוסר באצבעות במהלך בדיקת אולטרא-סאונד מהווה רשלנות רפואית בהריון. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי קופת חולים כללית תפצה קטינה ומשפחתה בגין הולדתה עם חסר אצבעות (4) בכף ידה. אימה של הקטינה, אשר הייתה במועד הלידה בת 27, עברה לא פחות משש בדיקות אולטראסאונד במסגרת השירותים הניתנים למבוטחים בקופה. כמו כן, היולדת הצעירה ביצעה גם בדיקת אולטרא סאונד פרטית ומורחבת בבית החולים "הדסה" בירושלים בסוף השליש הראשון להריון.


לטענת התובעים, בית החולים הדסה התרשל כלפיהם, שכן מדובר בממצא גס בגפה העליונה של הקטינה, אשר היה מצופה מהרופא לזהות במהלך הסקירה המורחבת שבוצעה. כמו כן, התובעים טענו כי קופת חולים כללית הפרה כלפיהם גם את החובה העולה מחוק זכויות החולה, הסכמה מדעת. לדבריהם, היות והרופאים לא הודיעו להם כי יש לבצע בדיקה נוספת בגין ביצוע המוקדם של הבדיקה ב-"הדסה", מדובר ברשלנות רפואית.

 

תסמונת השירכה, מהי?


השופט קבע, בהתאם לחוות דעת המומחים, כי הסיבה אשר הביאה למומה של התובעת הינה – תסמונת השירכה. מדובר בתופעה בה השירכה נכרכת סביב איברים שונים בגופו של העובר, וחוסמת את אספקת הדם אליהם. חסימה זו עלולה ליצור מומים בעובר, החל מצלקות, דרך בעיות תפקודיות וכלה בנמקים וצורך לכרות איברים מסוימים לאחר הלידה (קראו גם על רשלנות בלידה). תסמונת זו מאובחנת על פי רוב בתחילת השליש השני להריון, על פי עדויות המומחים שהוצגו בבית המשפט.

 

בית החולים לא התרשל, קופת חולים דווקא כן


בית המשפט קבע כי התנהלותו של הרופא בבית החולים, אשר ביצע את הבדיקה הפרטית, לא הייתה רשלנית. התובעת עברה את הבדיקה המורחבת בבית החולים "הדסה" בשבוע ה-14 להריון. השופט ציין בפסק הדין כי ככל הנראה התובעת לא סבלה ממומה בסוף השליש הראשון להריון וההורים אף ידעו כי מדובר בבדיקה מוקדמת וחלקית.


עם זאת, השופט הטיל את האחריות לנזקים שנגרמו לתובעת על קופת החולים, אשר הייתה אמונה על המעקב הרפואי ועל מהלך הריונה התקין של אם התובעת. קופת החולים הפנתה את אמה של התובעת לבדיקה אולטרא סאונד חלקית בשבוע ה-20 להריון, אך מדובר היה בבדיקה בסיסית בלבד שאינה בוחנת את כל גפיו של העובר.

האם היה על בית החולים לפרט בפני ההורים את המגבלות של הבדיקה הבסיסית ולהמליץ להם על בדיקה רחבה? בית המשפט היה סבור שכן ועל כן נפסק כי קופת החולים התרשלה בניהול המעקב אחר הריונה של אם התובעת.

 

חובת ההסבר לפני בדיקת אולטרא סאונד בסיסית


השופט קבע כי על הרופא המטפל להביא לידיעתם של המטופלים העומדים בפני בדיקה, את כל מגבלותיה של הסקירה הבסיסית ואת העובדה שאין היא יורדת לפרטי פרטים. כמו כן, הרופאים בקופת החולים היו אמורים לציין בפני ההורים הצעירים (וחסרי הניסיון) כי הבדיקה איננה בוחנת חלקי גוף שונים כגון גפיים ופנים. הרופאים לא יידעו את התובעים על כך שהבדיקה המוקדמת (בבית החולים "הדסה") איננה מספיקה, שכן איבריו של העובר טרם התפתחו במלואם.

השופט ציין בנוסף כי האישה הקפידה לקיים את כל שנאמר לה על ידי הרופא בקופת חולים, החל מבדיקות שגרתיות וכלה בשמירה על תזונה ואורך החיים הנדרש. כמו כן, בית המשפט קבע כי קיים ייסוד סביר להניח שבמידה והיה הרופא מיידע את האם על מוגבלות הבדיקה דנן, הייתה היא מבצעת את הגרסה המורחבת בנוסף.

קופת חולים חויבה בתשלום פיצויים לתובעת ומשפחתה על סך של 1,340,000 שקלים הכוללים – פיצויי בגין הפסדי השתכרות, כאב וסבל, כפפה, אביזרים מיוחדים, הפסד זכויות סוציאליות וסיעוד בעבר ובעתיד.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,